הפרקליטות: להחמיר בעונשם של עברייני בנייה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פרסם הנחיה להחמרת הטיפול בעבירות של תכנון ובנייה. בין היתר נקבע בהנחיה, שאין לעכב הליכים בתיקי תכנון ובנייה, וכי גם הכשרת החריגה אחרי הפתיחה בהליכים אין בה כדי לבטלם.

מזוז אמר, כי מדובר במכת מדינה, וכי העבריינות מקיפה את כל מגזרי האוכלוסייה. יש סחבת ועונשים קלים ולא מרתיעים, ולכן ננסה להשיג הרתעה בכך שלא נאפשר למשוך את ההליכים זמן רב. הנחינו את התובעים לבקש עונשים מרתיעים, ובהם צווי הריסה מיידיים. הדרך היחידיה להתגבר על העבריינות היא ליצור הרתעה כלכלית מול תמריץ כלכלי", אמר מזוז.

הכשרה בדיעבד אינה מקובלת על מערכת אכיפת החוק, שכן יש בה מסלול עידוד לעבריינות.

בין היתר ידרשו התובעים הטלת עונשים כבדים הקבועים בחוק, אך לא מיושמים בדרך כלל. למשל: החוק מאפשר להטיל כפל קנס בשיעור הרווח הכספי של הקבלן, ואף כפול מכך. לדוגמה: אם קבלן בנה 7 קומות למרות שקיבל אישור ל-5 בלבד, ניתן להטיל עליו קנס של פי 2 מהרווח כתוצאה מבניית 2 הקומות הנוספות.

ההנחיה האחרונה היא חלק משורת הנחיות שפורסמו בשנים האחרונות. כ-10,000 תיקים של עבירות בנייה מוגשים לבתי-המשפט בשנה, יחד עם 600-500 בקשות לעיכוב הליכים. מדובר בעיקר ב-4 מגזרים: המגזר החקלאי - שימושים חריגים בקרקע; המגזר הלא-יהודי בצפון - חריגות בנייה; המגזר הבדווי - ההשתלטות על השטחים הפתוחים, והמגזר העירוני - עבירות שעיקרן תוספות בנייה לא חוקיות.

עיקרי התוכנית:

אין לעכב הליכים בתיקים של עבירות תכנון ובנייה כשהבניה או השימוש הבלתי חוקיים עומדים בעינם.

הכשרת הבנייה או השימוש, לאחר שנפתחו הליכים נגד העבריין, אין בהם כדי להצדיק עיכוב הליכים.

כדי להצדיק עיכוב הליכים יש צורך בצירוף הכשרת העבירה על-ידי היתר בדיעבד, יחד עם נסיבות אישיות כמו מחלה, נסיבות סוציאליות, עבירה קלה יחסית (גדר, פרגולה, מזגן) או אי-מודעות לכך שיש עבירה.

תובע מקומי אינו רשאי לחזור בו מכתב אישום ללא אישור פרקליט מחוז.

בבקשות לעיכוב הליכים בתיקי תכנון ובנייה יש להתחשב בעבר פלילי רלבנטי - עבירות רישוי עסקים, הפרת צוים שיפוטיים וכו'.

כשמדובר בבקשות לעיכוב הליכים של קבלנים, על הפרקליט המטפל לבקש מהמשטרה גליון רישום פלילי.

משתלם להיות עבריין בנייה

"סמוך, יהיה בסדר", הוא המשפט הנפוץ בקרב עברייני בנייה, כאלה שבטוחים שיצליחו להסתדר עם העירייה, ולסגור מרפסת בלי רשיון, או להוסיף מבנה בחצר בלי אישור. מכת מדינה.

במקרים רבים, עברייני הבנייה צודקים. הרשויות המקומיות אינן אוכפות את החוק, ואם כבר אכיפה, אז מתלבשים" על החלשים. הבעיה אולי קשה במיוחד בקרב המגזרים הסקטוריאלים במדינה - בישובים

הערביים והחרדים קיימת השכיחות הגבוהה ביותר של מפירי החוק בתחום הבנייה, וביישובים החקלאים מסבים האנגרים ולולים למבני תעשייה ומשרדים. אלא שהרשויות מעדיפות בדרך כלל להעלים עין.

מתי בכל זאת מתערבות הרשויות המקומיות? כשאחד השכנים מתלונן על השכן בקומה השלישית שבנה על הגג המשותף חדר משלו. גם אז, ברוב המקרים, מטילה העירייה קנס כפול", והעבריין נותר עם

החדר. המקרים בהם נאלצו העבריינים להרוס מבנה בלתי חוקי נדירים במקומותנו.

מבדיקה שערך מרכז הבנייה הישראלי, עבור ידיעות אחרונות", עולה כי ככל שהרשויות צעירות יותר, כך חריגות הבנייה רבות יותר. ב-3-4 השנים הראשונות לחיי הרשות לרוב עדיין אין מנגנוני אכיפה

וסיירות ביקורת, ופעמים רבות חל על הבנייה חוק ההתיישנות עד שמגיעים לשלב האכיפה.

בכ-30% מהמקרים, בבנייה פרטית ושיפוצים, מתבצעות העבודות ללא היתר או תוך חריגה מן ההיתר שניתן. המגזר הערבי הוא השיאן" בכל הקשור לבנייה ללא היתרים: כ-80% מסך הבנייה במגזר מגיעים לבקשת היתר רק לאחר שהמבנה עומד על תילו.

בבנייני דירות החריגות מעטות, פחות מ-3%, בשל העובדה שחריגות מקשות על קבלת טופס אישור למסירת הדירות לרוכשים. עיקר החריגות בבניינים מבוצעות על-ידי הדיירים - כ-10% אולם מדובר בעיקר בחריגות קוסמטיות", שפוגעות אמנם באחידות, אולם רובן אינן משמעותיות. דוגמאות נפוצות הן תוספות מזגנים, פרגולה וסגירת מרפסת.

יו"ר ארגון הגג של המתווכים, נחמן שכטר, טוען כי העיריות אינן ידידותיות לאזרחים, ובמקום לפשט הליכים הן מקשות. לכל בקשה יש לצרף תיק עם מסמכים, שרטוטים, תיאורים גרפים ומפות

טופוגרפיות. לא ייתכן שסגירת מרפסת בעיני העיריות, כמוה כבניית בניין בן 3 קומות", אומר שכטר.

הדעה הרווחת היום בקרב אזרחים", הוא מוסיף, היא שאם לכרישי הנדל'ן מותר להוסיף אחוזי בנייה שלא כחוק, והם 'מסתדרים' בסוף, אז מדוע מתלבשים על האזרח הקטן?".