"על הכנסת להסדיר בחקיקה נושא המיסוי על שותפות"

מן הראוי שהמחוקק יסדיר את עניין המיסוי על שותפות. כך קבע אתמול שופט בית-המשפט העליון, יצחק אנגלרד, בפסק דין עקרוני. בית-המשפט הדגיש, כי היעדר הסדר חקיקתי ברור ומגובש בסוגייה המורכבת של מיסוי שותפות, יוצר קשיים גם בתחום הבינלאומי.

ביהמ"ש דחה אתמול ברוב דיעות את ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקבע כי יש לראות העברה של עסק השותפות מידי השותפים לידי החברה, כהעברת זכותו של כל שותף בשותפות - ולא כהעברה של כל נכס ונכס בנפרד.

המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם אפשר למכור בשותפות את חלקו של השותף כדבר שלם (כל הזכויות והחובות), או שצריך למכור כל נכס ונכס של השותפות בנפרד. פסק הדין דן ב"שדות חברה להובלות", המיוצגת בערעור על-ידי עו"ד גיורא עמיר, ששני שותפיה הפכו אותה לחברה, וכל אחד העביר לחברה המשותפת את חלקו בשותפות על הזכויות והחובות. חלקו של הראשון בשותפות היה 60%, וחלקו של השני 40%. החברה נרשמה והתאגדה ב-1982, ולשני השותפים הוקצו מניות בחברה בשיעור זהה להחזקותיהם בשותפות המקורית.

המחלוקת בין השותפים לפקיד השומה פתח תקווה, נגעה לחיובי מס ברווח ההון שצמח להם מהעברת המשאיות מן השותפות אל החברה. בעלי החברה טענו, כי העברת המשאיות מן השותפות לחברה אינה בבחינת מכירה", ולכן אינה חייבת תשלום רווחי הון למס הכנסה.

עוד טענו השותפים, כי מדובר בהעברת חלקו הכולל של השותף בנכסי השותפות ולא בהעברה של כל נכס ונכס לחוד. פקיד שומה פתח-תקווה סבר לעומת זאת כי חייבים להעביר לשותפות כל נכס ונכס בנפרד, ועל ההעברה הזאת צריך לשלם מס רווחי הון.

החברה ערערה על קביעת פקיד השומה פתח תקווה, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וזכתה. המדינה ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון ב-1992 באמצעות עוה"ד לאה מרגלית ויהודה ליבליין.