קרב הענקים: אסטרל מול אינפקטד

עובדת הפיכתה של ישראל למעצמת טראנס קטנה ומרקדת כבר לא ממש חדשה. מוזיקת ההורה הנוכחית הזו, ששולטת במועדונים, מייבאת תקליטני-על, מאפשרת את קיומם של עיתוני מוזיקה ספציפיים ושלל חנויות בגדים עכשוויות פינתה מקום למוזיקאים ישראלים רבים, ביניהם "פיוצ'ר פרופסי", זירוקס, יהל, Freeman, BLT, אנאלוג פוסי, גיא סבאג ועופר דיקובסקי, המייצרים אלבומי טראנס המיועדים לשווקים הבינלאומיים. מגזיני מוזיקה מערביים מקצים, מצידם, אחת לכמה זמן כתבה גדולה על אירועי הטראנס המקומיים.

אבל הבשר האמיתי של הסצינה הוא פעילותם של שני הרכבי טראנס ישראליים שמצליחים גם בזירה הבינלאומית ונאבקים ביניהם על הבכורה: אינפקטד משרום, הלוא הם ארז (I-zen) אייזן ועמית (דובדב) דובדבני, שהספיקו להוציא כבר שלושה אלבומים רשמיים ולהשתתף באוספי טראנס רבים בארץ ובעולם, שקוראים תיגר על השלטון הוותיק של אסטרל פרוג'קשן, הלוא הם ליאור פרלמוטר ואבי ניסים, שהובילו לבדם את הסצינה בחצי העשור האחרון.

טוב, מה בעצם ההבדל?

מוזיקלית, אסטרל פרוג'קשן נוטים לכיוון הגואה-טראנס, סגנון שפותח על טהרת מסיבות החופים בהודו וכולל קטעי אמבייאנט משולבים בקיק-דראם רועם, קטעי Full On פסיכדליים, מנטרות הודיות וסימפולים שמימיים. האוהדים מדווחים על נטייתם של אסטרל לכיוון טראנס המועדונים נוסח גואה (גואה-קלאב), ואכן, הצמד מציע אידיאולוגיית טראנס קלאסית, כלומר הם רואים את העולם כישות אחת מרקדת ללא גבולות, עמים, גזע ומין, וגאים להיות חלק מהגרעין שייסד את "המרד" במשטרת ישראל, שרדפה מסיבת טראנס אחת אחרי השניה.

אינפקטד, שגם להם עבר מפואר בחוף ההודי הידוע, נוטים יותר לכיוון הטראנס הפסיכדלי ה"נקי". יותר קטעי פרקשן, סינתוזים וקטעי מוזיקה קלאסית משולבים עם גיטרות רוק וגיטרות קלאסיות ואקוסטיות, פסנתרים, קלידים ומעט סימפולים חיצוניים. בניגוד לאסטרל, אינפקטד חפים מכל אידיאולוגיה. הם בעניין בשביל המוזיקה בלבד.

כך שסגנונות המוזיקה של שני ההרכבים לא בדיוק חופפים, אבל עדיין קוסמים לסוג די דומה של קהל. כמותית, אסטרל מושלים בכיפה ביד רמה. כהרכב שפועל כבר משנת 89' (לפני שנודעו כאסטרל פרוג'קשן היה שם ההרכב SFX, יחד עם גיא סבאג, שפרש לקריירת סולו). אינפקטד נמצאים בשטח כהרכב רשמי משנת 96', אבל היו פעילים בתחום עוד קודם: דובדב כקלידן וכותב שירים ללהקת פאנק-רוק בשם "אנזים", ואייזן כחלק מרביעיית טראנס בשם "שידאפו" (מהרכבי הטראנס הנחשבים. הוא הוציא עם אייזן שלושה אלבומים לפני שעזב לעבוד עם די.ג'יי יורג בהרכב שיווה-שידאפו ולקריירת סולו קצרה תחת השם I-Zen).

לא מקולקל, בואו לא נתקן

גם בעולם, אסטרל הם ההרכב הידוע יותר. הדיסק "Dancing Galaxy" שהוציאו נחשב לאחד מאלבומי הטראנס הישראלים המוכרים והנמכרים ביותר בעולם. עם זאת, נראה שאסטרל לכודים כיום בנישה של "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה", קרי, אם נוסחה מסוימת לטראק עובדת ומרקידה, למה שלא נמשיך? כך נוצר מצב בו אחד מהרכבי הטראנס האהודים ביותר הפך בלתי מקובל על מעריצים רבים בגלל המיחזור. באלבום האחרון שלהם, “In the Mix" - אלבום אוסף כפול עם דיסק אחד לשקיעה ואחד לזריחה - שיחררו אסטרל רמיקסים לטראקים של עצמם מחד, ורמיקסים של אחרים לטראקים שלהם מאידך.

אינפקטד הם אמנם הרכב צעיר יותר, אבל כזה שהתפתח באופן מרשים יותר מבחינה מוזיקלית, לפחות בעיני הקלאברים הקנאים. האפיל שלהם נרחב: כל אלבום שהוציא הצמד, החל מ-“The Gathering”, המשך ב-“Classical Mushroom” וכלה ב-"B.P.Empire" האחרון זכה לאהדה בקרב קהל מגוון במיוחד. עם זאת, האלבום החדש של אינפקטד גרם למעריצים רבים להאשים גם אותם בייצור ציני של להיטי קלאב-טראנס להמונים. בצדק מסוים; מוזיקלית, האלבום החדש פועל באותם משטחים מוכרים, אבל מבנה הטראקים רחוק יחסית מכל דבר שעשו בעבר. ההפקה המרהיבה של האלבום בשיתוף סיימון פוספורד ("שפונגל" הנחשב בעולם הטראנס) זכתה להתעלמות מטעם מעריצים שציפו לקבל עוד דיסק טראנס פסיכדלי משובח עם ריח של מחתרתיות. צחי קשת, מעצב עטיפות שני האלבומים הראשונים של אינפקטד וידיד קרוב של הצמד, מציין: "ככה זה כשכל כך הרבה מעריצים אותך. בשלב כזה או אחר יהיו את אלה שיטענו שהתמסחרת".

בינתיים מטיילים בעולם

אורן קריסטל מחברת "פונוקול" טוען כי "כל האלבומים של אסטרל, בלי יוצא מהכלל הגיעו לזהב וחלקם אף הגיעו לפלטינה". חברת התקליטים אינה מספקת נתוני מכירות מדויקים, אבל סביר להניח כי "Another World" ו-"Dancing Galaxy” הגיעו למכירות יפות בעולם בקנה-המידה של סצינת הטראנס הישראלית. לגבי תוכניותיה העתידיות של אסטרל, קריסטל מדווח שהצמד כרגע באולפנים, עובד על אלבום חדש. "הרבה מאוד קטעים נמצאים עדיין בשלב הדמו", הוא אומר, "חלק בשלבי ההחלטה. אסטרל לא נחים לרגע, ואין שבוע בו הם לא מופיעים פעם אחת לפחות. כרגע מתוכננים להם שלושה אירועים גדולים בארץ ועוד מספר אירועים בחו"ל".

ומה לגבי אינפקטד? לימור מזור, אשת יחסי הציבור של חברת BNE, מדווחת ש-"Classical Mushroom", האלבום השני של הצמד, הגיע לזהב. החברה לא מסרה נתונים רשמיים לגבי מכירות האלבום החדש, "מאחר שהאלבום חדש וטרי ואין עדיין מה לומר לגבי נתוני מכירות". מזור מוסיפה, עם זאת, כי "רוב ההזמנות לאלבומים של אינפקטד מגיעות מחו"ל, שם כבר הזמינו יותר מ-10,000 עותקים".

העתיד, בכל הנוגע לכיוון מוזיקלי, לוטה בערפל מבחינת אינפקטד, וקשה להמר על הכיוון הבא של הצמד. לא בהכרח טראנס, לא בהכרח פופ קליל. עד שיתפוגג הערפל, מסיירים אינפקטד בעולם ומופיעים בארה"ב, אירופה ואסיה.

בדרך החוצה

נדמה, בסיכום, ששני ההרכבים השולטים בסצינת הטראנס הישראלית הגיעו לרוויה יצירתית מסוימת בתחומם ומחפשים דרכי ביטוי חדשות. האלבומים הבאים יצטרכו להיות שונים מכל מה שעשו עד כה. ההרכב הראשון שיידע לצאת מבועת הטראנס המוכרת והקטנה ולתקשר בצורה מקורית ומעניינת יותר עם צדדים נוספים של המוזיקה האלקטרונית יזכה ליתרון משמעותי.