גונבים את העובדים

בשנה שעברה נסגר בית-ספר תיכון באור-יהודה, בגלל פשיטת-רגל. החברה שהפעילה את בית הספר שקעה בחובות ופיגרה בתשלומים לקרן הפנסיה של המורים, מבטחים. הקרן הגישה תביעה בבית-הדין לעבודה. בית-הדין פירק את החברה, ומינה לה כונס נכסים, בלי לדעת בכלל שמדובר בבית-ספר. למורים התברר שקרן הפנסיה שלהם ריקה.

מעבידים חייבים על-פי חוק להעביר את הניכויים שהם מפחיתים משכר עובדיהם ישירות לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. אי ניכוי הוא עבירה פלילית חמורה, אלא שרק מעט כתבי אישום מוגשים בנושא, ולרוב מעדיפים העובדים להגיע להסכם ולהציל מה שאפשר.

מתברר, כי התופעה של פיגור בהעברת תשלומי העובדים עבור זכויות סוציאליות, שפרחה בשנות השמונים על רקע האינפלציה הדוהרת, חיה ובועטת גם היום. העבריינים הבולטים הם לא החברות הקטנות, אלא דווקא גופים גדולים ציבוריים: רשויות מקומיות ובתי-חולים.

מיליארד וחצי שקל מכספי העובדים

גם בתחום שנחשב לנחשק ולחדשני בענייני יחסי עובד-מעביד, ההיי-טק, התגלתה התופעה: אלפי מפוטרי היי-טק נדהמו בשבועות האחרונים לגלות כי מעבידיהם כלל לא העבירו את התשלומים שניכו ממשכורתם לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח. הנה, למשל, עובדיה של חברת הומינג מחקר ופיתוח ישראל, שעסקה בפיתוח תוכנה, הגישו במהלך חודש מאי לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בקשת פירוק כנגד החברה. לטענת העובדים, התברר להם לאחר שפוטרו כי החברה לא הפרישה, כספים לחברות הביטוח בגין ביטוחי המנהלים של העובדים.

הומינג לא לבד, ולא רק אנשי ההיי-טק בנפגעים. בתחילת יוני הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשת פירוק נגד חברת קיוביטל, העוסקת בייצור מכונות לתעשיות הרכב. העובדים טענו, כי בפברואר 2000, מונה כונס נכסים זמני לנכסי החברה. בטרם נכנסה החברה להליכי כינוס נכסים, היא חדלה לטענתם במשך מספר חודשים להעביר כספים לביטוחי המנהלים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של העובדים. העובדים מעריכים כי חובה הכולל של החברה כלפיהם מוערך בכ-420 אלף שקל.

שוועדי העובדים יעקבו

רו"ח חיים בן-דור, שערך בשבועות האחרונות בדיקה נרחבת בנושא, גילה כי הכספים המעוכבים מגיעים לכ-1.5 מיליארד שקל, שלא הועברו מחמת קשיים כלכליים, בעיות נזילות ופגעי המיתון. בן-דור, לשעבר מנכל משותף בנק טפחות וכיום מרצה בחוג למינהל עסקים באוניברסיטה העברית ויועץ כלכלי, אומר, כי על ועדי העובדים בכל מקומות העבודה בארץ לעקוב באופן מיידי אחר ניכויי התשלומים משכרם ולבחון

האם הכספים אכן הועברו לתעודתם. בניגוד לבן-דור, נמסר מחברות הביטוח והפנסיה מגדל ומקפת, כי לא חלה הרעה במימדי התופעה. הבנקים המסחריים מסרו לנו, כי התופעה קיימת, אך ככל הידוע להם היא לא החריפה בתקופה האחרונה.

יתרונות עיכוב הכספים למעסיקים ברורים: הכסף שנגבה מהעובדים צובר אשראי ומכסה חובות, וכשהתופעה מתגלה, כמעט תמיד אפשר להגיע להסדר פריסת חובות. לדברי עו"ד נאווה סנדר, המתמחה בדיני עבודה, יש גופים שרואים בכספי העובדים פתרון לבעיות תקציביות. העובדים מסתפקים בעובדה שהניכוי רשום בתלוש, ולא מבררים אם הכסף הגיע ליעדו.

רו"ח ליאור הררי, מנהל מחלקת מיסוי אופציות במשרד קוסט פורר את גבאי, טוען כי לא מדובר בתופעה נפוצה. ככלל, מרבית החברות מקפידות על ניכוי מסים והפרשות במקור, אלא אם מדובר במצוקת מזומנים אמיתית. אז תמיד עולה השאלה האם נכון לעכב את כל שכרו של העובד, או רק לעכב את הניכוי. לעתים הברירה היא שהמעביד לא ישלם בכלל את השכר לעובד. זו עבירה פלילית חמורה, ואני לא נותן הכשר לתופעה, אבל אני מבין מאיפה זה בא". רואה חשבון ותיק מוסיף, כי הישראלי המצוי, ברגע שאין לו כסף, יעדיף לעכב תשלומים לאנשים שהוא לא ייאלץ להביט להם בעיניים".

חברות הביטוח הפרטיות פשוט מבטלות

מה קורה כשמגלים מאוחר מדי שהכספים לא הופרשו? תלוי מי לא הפריש. כך היה במקרה של אלמנתו של מורה מטייבה, שנפטר לפני ארבע שנים. החוב של העירייה לקרן הפנסיה שלו התגלה רק לאחר מותו, כשהאלמנה, תבעה את הסכומים המגיעים, על-פי ההפרשות בתלושי השכר שלו. הקרן סירבה לשלם, בטענה שהרשות המקומית לא הפקידה כספים עבורו במשך שנתיים. רק אחרי הרבה מאמץ הצלחנו לחלץ בשבילה את הפנסיה", נזכר יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז.

לדברי ארז, המורים העל-יסודיים נפגעים תכופות משום שהם מועסקים באמצעות בעלויות פרטיות או רשויות מקומיות. באחרונה הצליח הארגון להעביר חוק שעל-פיו יופקדו כספי משרד החינוך המיועדים למשכורות המורים, בחשבון סגור למטרה זו בלבד, דבר שימנע מהרשויות להשתמש בכסף לכיסוי גירעונות. ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה, כי לא מדובר בתופעה גורפת, אלא בחלק קטן מהרשויות שנמצאות במצוקה כלכלית קשה, ולא מצליחות לעמוד בתשלומי הזכויות הסוציאליות, ולפעמים אף בתשלום המשכורות לעובדים.

מצבם של המורים ועובדי הרשויות טוב בהשוואה למצבם של עובדים שזכויותיהם הופקדו בחברות ביטוח פרטיות. חברות הביטוח, שבהן מבוטחים עובדים בעיקר נגד אובדן כושר עבודה, פשוט מבטלות את הפוליסה. לדברי עו"ד אלכסנדר ספינרד, זו תופעת לוואי של חברות בקריסה, ובאחרונה נחשפים אליה עובדי חברות סטארט-אפ שהתפרקו. לדבריו, משרדו מטפל בימים אלה בעשרות תביעות מסוג זה. חברות הביטוח מודיעות על אי-תשלום וחלק גדול מהעובדים חושבים שזו טעות ומתעלמים מההודעה, כי הרי מנכים להם את הסכום כל חודש. אחר-כך, במקרה הטוב, העובד לא מקבל את הסכומים שנוכו עבורו. במקרה הגרוע, הוא זקוק לביטוח ומגלה שאין לו".

השתתפו בהכנת הכתבה: גד ליאור, נורית וורגפט, ליטל דוברוביצקי, דורית בר, דודי גולדמן ובני ברק

(פורסם ב"ידיעות אחרונות")