גדי, גדי התותח

ונתחיל (באופן חריג) דווקא בעיקר: גדי סבן תותח. גדי סבן גבר. גדי סבן חמוד. לגדי סבן יש את החיוך הכי פיצוץ בטלוויזיה. גדי סבן יודע להתלבש. ומי זה הגדי סבן הזה בכלל, אתם שואלים? פשוט מאוד: הדבר הבא. לא פחות.

בכל רביעי בעשר וחצי עולה סבן לשידור בערוץ "ביפ" (בינתיים רק בתבל דיגיטל) וגונב את הלב של כל מי שרואה אותו עם הטוק-שאו הכי מרענן שעשו בעברית מזה המון זמן (ואולי בכלל). סבן משחק אותה ערס צעצוע – לבוש חליפות סאן-רמו, מציע רמי מרטן XO (אבל תמיד נותן בסוף רק מים) ועושה כבוד – שמארח אנשים רגילים כמעט אצלו על הספה. יש לו כל כך הרבה חן שחבל על הזמן.

כל הזמן מדברים כאן על יצירה מקורית, אז הנה; קבלו ישר בראש. תכל'ס בשטח נעשים מעט מדי דברים שנוגעים בישראליות נטו, שמדברים בשפה של אנשים חיים. שפה זורמת, אמיתית. דברים שמביאים צחוקים ישר מהבטן. נגיד שקיציס-פרידמן זה דבר מקורי. נגיד אולי שגם הטוק-שואו ההזוי של יצפאן. ומה עוד? באמת, תחשבו רגע. מה יש בעברית בטלוויזיה שבאמת מתחבר לטירוף שבו אנחנו חיים? בדרך כלל הזכיינים למיניהם בוחרים בסוף בסתם עוד איזה טוק-שואו, פיספוסים ומשימות עם כסף בקצה.

התוכנית של סבן, כמו הרבה מאוד דברים אחרים בערוץ ביפ הכל כך מרענן, היא יצירה הכי מקורית שיש. הנה, סופסוף יושב מולך בנאדם בטלוויזיה ומדבר בעברית. לוקח שיחות טלפון בלייב וממש מדבר עם מישהו בצד השני ואפילו (לא יאמן), מקשיב.

***

פעם, מזמן, היה סבן אחד מערימת הפרצופים מהם הורכבה הסדרה הנשכחת "חלומות נעורים". נכון שגם אז הקסם שלו חתך את המסך, אבל עכשיו זה כבר סיפור אחר. תארו לעצמכם שולחן עם לבד ירוק, עליו זרוקים ז'יטונים ושטרות של דולרים. בריון אחד מפחיד בשם גורי, שיושב על כסא בר עם גופיה בפוזה של מר ישראל, לא מוציא מילה מהפה אבל יודע לכופף את היד לפרופסור לגינקולוגיה ולשמור על הגב של סבן. "גורי, לא לשבור" מזהיר סבן את הדורמן שמכניס את האורחים לאולפן שלו. "תהיה רגוע, אני לחוץ" מרגיע סבן את מי שמתיישב על הספה האדומה שמולו .

איציק, הסנג'ר של סבן הוא אולי הסייד-קיק האמיתי הראשון בטלוויזיה הישראלית. אחד שקיים בעיקר כדי להוציא את הבוס שלו גדול. סבן גדול ויפיוף, איציק קטן ומסכן. סבן אחלה גבר עם קול עמוק. איציק מתוסבך עם קול צייצני. מדי פעם איציק משחיל שאלה, ואז מתברר שיש לו לא מעט שכל בראש (אולי אפילו יותר משל סבן), אבל אז סבן מתעלם ומטיס את הסנג'ר להביא קפה על חלב לאורחים (והוא כמובן חוזר בלי כלום או רק עם מים).

***

סבן: "איציק, תתקשר ליורם לארבל מהתוכנית 'מי רוצה להיות מיליונר' ותגיד לו שאני רוצה".

***

למרות שסבן כאילו ערס-טמבל, הוא ממש לא איזה ז'וז'ו חלסטרה. סבן יודע לשאול בדיוק את השאלות הנכונות. בא מוכן פיקס ואפילו משתפר מתוכנית לתוכנית. הוא בעיקר שואל שאלות שלא תשמעו באף מקום אחר בטלוויזיה. גינקולוג הוא שאל איך נראה שאסי של שופטת. את עו"ד דוד יפתח שאל מי יותר קטלני, "שמעיה אנג'ל או הרצל אביטן". ואילו רק שתי דוגמאות.

הפוליטקלי קורקט המאוס מת סופית אצל סבן על הספה. כל תוכנית הוא עושה כבוד לאיזה בחורה יפה (שכמובן עוסקת בדוגמנות), שואל אותה סטרייט אם יש לה חבר ואפילו שר לה לפעמים שיר (של אבי ביטר). בקיצור שמח, אבל באמת.

אם יש בכל זאת מישהו שנשאר בלי חיוך על הפנים אחרי כל מה שמתרחש באולפן של סבן, הפינות וכתבות החוץ סוגרות עניין סופית. בתוכנית הראשונה, למשל, נחשפנו לנקודת חן בשם שכונת שביב בהרצליה, כולל חשיפה נדירה של גשר המוחטות. בתכנית אחרת יצא הכתב ההזוי רון לוי לתת כבוד לעובד מהסביח המיתולוגי בגבעתיים (כולל שיעור לשון מתקדם בשפה הייחודית של המקום).

***

אחרי אלפי יונים ממולאות בתוכניות אוכל, אינסוף תוכניות על נערים מיוסרים בכל מיני עיירות קודרות בארה"ב ובעיקר אינסוף פרומואים צבעוניים-ערוכים, מגיעים החבר'ה מביפ - אנשים כמו קוואמי ולירון, שרון קנטור, דן תורן, איריס אברמוביץ ובעיקר סבן – ומוכיחים שיש חיים גם בכבלים (טוב, הדיגיטליים). פעם, בעוד כמה שנים, כשגדי סבן יהיה כוכב ענק עם תוכנית משלו בערוץ 2 או 3, כולם יגידו שבתוכנית הראשונה שלו הוא היה הכי גדול. למה בעצם לחכות עד אז?

ביפ שואו עם גדי סבן, ערוץ ביפ (301 בממיר הדיגטלי), מדי יום רביעי ב-22:30. הערב מארח סבן, בין השאר, את כוכבת האייטיז סמנתה פוקס.