עלו ברשת

*** הקישורים מצד ימין ***

טלוויזיה: שיעור בהעתקה

המסך המפוצל הוא מגזין טלוויזיה מקוון ופרטי לחלוטין, המיועד למי שטלוויזיה מעסיקה אותו גם בשעות שבהן הוא לא צופה בה. שגיא אישה וברק דיקמן עורכים אותו, והם מפרסמים כתבות ומאמרים שנונים ואיכותיים מאת צוות לא מוכר של כותבים. האתר עשוי ברמה גבוהה והכתבות עוסקות בנושאים כמו סדרת הכלא אוז כיצירת מופת, הדברים שאנחנו שונאים בדוסון קריק, בעיית ההומור העצמי של האמריקנים וקריאה לאברי גלעד ללכת הביתה, כי ניסיון ההתקמבקות הטלוויזיוני שלו נכשל.

לצד הכתבות יש סקירה וניתוח של דמויות טלוויזיוניות וכן חדשות על סדרות ותוכניות. יש גם לוח מישדרים בסיסי, המלצות, סקירת סרטים, משאלים ופורומים. מערכת האתר מנסה לייצר לו ערך מוסף בכך שהיא מתייחסת גם לעניינים שיוצאים מהמסך, כמו הכתבה רוגל אלפר נגד העולם אודות מבקר הטלוויזיה של הארץ שעליו נכתב הוא מנסה להילחם בטלוויזיה עצמה, כנראה, כי אף-אחד לא באמת זוכר ביקורת טובה שלו. הכל איכותי למדי ומעוצב היטב.

אבל, וזה אבל גדול מאוד, בהמסך המפוצל בחרו שלא להשקיע בתהליך הבנייה, ולהקים אתר על-פי מודל קיים ומצליח. זה בסדר, כל עוד להשראה נוספים גם היבטים מקוריים. זה לא קרה בהמסך המפוצל: מישהו שם לקח לעצמו את החירות להעניק למונח מודל פרשנות רחבה מדי, והעתיק כמעט אחד לאחד את מתכונת אתרי קשת אינטראקטיב - בעיקר את האתר של ערוץ ביפ. המבנה והעיצוב מושאלים כמעט במלואם מביפ, לא ברור אם באופן לגיטימי. העובדה הזו מאוד מעיבה על עצם המיפגש עם האתר, וחבל - משום שבכשרונות שחברו לכתוב שם ניכר שאם היו מתאמצים מעט, הם היו יכולים ליצור גם סביבה עיצובית וגישה מבנית מקורית.

נאומים: כותבת הצללים

אסתר קראה כאן לפני כמה שבועות אודות הגברת מחולון שכותבת ברכות ונאומים בחרוזים ומוכרת אותם ב-600 שקל לחתיכה - ומיהרה לשגר אלינו את הכתובת ושם האתר שלה, סיראנו 21, המעיד על תכולתו.

אסתר מגדירה את עצמה בצניעות מגישה שירות של נאומים תפורים לפי הזמנה, מכינה דפי טיעון לקראת דיון או עימות, ומחברת מונולוגים למען מי שהשראתם יבשה זמנית. באתר של אסתר היא מגדירה עצמה כותבת צללים, וטוענת כי היתה עדה בחייה למקרים רבים שבהם הוכח לה עד כמה חיים ומוות ביד הלשון.

האתר כתוב אנגלית, אך השירות ניתן גם בעברית. אסתר מספרת מעט על השכלתה, הידע שלה במקורות, ומבטיחה כי אינה מוגבלת בשעות עבודה. יש שם הצהרה משכנעת על הדיסקרטיות המלאה של השירות, ושאלון גדול אודות הטקסט הנדרש. אין שם איזכור של עלות השירות, אך מי שנזקק למידע נוסף מוזמן לשגר טופס קטן, ולפרט מה הוא רוצה לדעת. כל ההתנהלות העסקית-לכאורה מתבצעת ברשת בלבד.

באופן תמוה מאוד, אין באתר אפילו דוגמה אחת לנאומים או טקסטים פרי עטה של אסתר. אך אני יכול להבטיח, שאם הטקסטים שהיא כותבת ללקוחותיה אינם נופלים מרמת הטקסטים-לדוגמה ששיגרה אלי - מדובר בכישרון כתיבה נדיר, בשורות מרגשות, בחריזה אינטליגנטית וברמה גבוהה במיוחד. לעיתים, גבוהה מכדי לשאת דברים אלה בפני ציבור גדול.

פסיכולוגיה: אי-מייל נפשי

פסיכולוג מפרדס חנה, ד"ר יוסי אברהם, מעמיד את שירותיו המקצועיים למי שמעוניין בתמיכה, עצה או תשובה בתחום העזרה הנפשית. האתר של דר אברהם נועד אך ורק לייצר לו נוכחות אינטרנטית בסיסית: האתר בלתי-מושקע, מבנהו בסיסי, עיצובו נוראי, וסקירת התחומים שבהם מסייע מפעיל האתר לפציינטים ולמתעניינים מוגשת בכותרות בלבד ולא במאמרים מנומקים, כנהוג ברשת.

ד"ר אברהם מודע לצניעות האתר, אך מונה את יתרונותיו: אפשר לקבל ללא תשלום תשובות לשאלות בתחום הפסיכולוגי, לקבל בתשלום ייעוץ מקוון בצ'ט, או וידאו-צ'ט בשילוב ייעוץ טלפוני, או להתארגן כקבוצה - למשל במסגרת של חברה או מקום עבודה, ולקבל שירות ייעוץ קבוע לכל עובדי החברה, תמורת תשלום חודשי קבוע.

מעריצים: ליידי אינטרנשיונל

אתר פרטי קטן ואיכותי למדי עושה כבוד לדיווה המקומית דנה, מצמיד לה את התואר ליידי די, ומפרגן לה עד בלי די. האתר מציג את הביוגרפיה שלה (כולל תמונת ילדות כילד שחרחר וארוך שיער), סוקר את אלבומיה, סינגליה, קליפיה והישגיה (גם האירוויזיון, איך לא). האתר מביא גלריה של עשרות מתמונותיה, ויש שם גם רשימת עובדות על דנה - ובהם עניינים קריטיים כמו היא מעולם לא עשתה דיאטה, ואם היתה יכולה להיות בעל-חיים, היתה בוחרת להיות עכביש מסוג אלמנה שחורה. אמא.

מיסטיקה: צילום רנטגן

הטכנולוגיה לא מפחידה את הרב יעקב איפרגן, המכונה רנטגן. כדי לצעוד עם הזמן, משיק כבוד הרב בימים אלה אתר חדש ומאוד פלאשי, המציג את פעילותו הדתית החברתית, וסוקר את שושלת הרבנים העתיקה, בת 435 שנה, שלה הוא משתייך. אביו של הרב, המקובל שלום איפרגן, זוכה שם להתייחסות נרחבת בשל העובדה שהעתיק את מושב המשפחה ממרוקו לישראל.

האתר נחלק לכמה ראשי פרקים, כאשר כל פרק הוא מעין מצגת עצמאית הסוקרת תחום אחד מפעילות הרב: תלמוד התורה נתיבות שלום שבניהולו, כולל האברכים, רשת גני הילדים עטרת אסתר (על-שם אמו), בתי הספר לבנות ומידע על ביתו.

מדובר באתר שהוקם לצרכי תדמית בלבד, והוא נטול כל יכולת מקוונת. אין אפשרות לשלוח בקשות או מכתבים, אין משלוח ברכות אלקטרוניות מהרב, ואין אפילו אפשרות לתרום למפעליו, או לרכוש פריטים ותשמישי קדושה מחצרו. תמוה, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בחצר שיודעת להפעיל היטב את חסידיה בכיוונים אלה.

עישון: מוניקה, שימי לב

אלון וקרן לנדאו, הוא חובב סיגרים והיא סתם מעשנת, מפעילים את סיגר פור יו, מגזין מקוון המוקדש לסיגרים, טבק ויין. מהקו הכללי של האתר, נראה כי הוא פונה בעיקר אל גולשים וקוראים ממין זכר. אם צריך היה השר הנכבד, עוזי לנדאו, להגדיר את אוכלוסיית היעד הוא היה מסתפק באמירה הכללית: תושבי רחביה, רעננה ורמת-אביב. שכן האתר הזה כולל כתבות ומאמרים אודות מסעות לטעימה של גבינות, יין וסיגרים בכל מיני מקומות בעולם.

לצד כתבות אלה, מגיש האתר מדריכים רלוונטיים: כיצד לחתוך סיגר, כיצד להדליק סיגר, איך לאחסן, הבדלי הגודל והצורה, טעמים וצבעים ועוד. יש מיפרט טכני של סיגר החודש (והפעם אינדיאן טבק סופר-פוארטה - קורונה גרנדה מהונדורס), מדריך לסיגרים מהעולם, סרטונים, קטעי הומור ועוד. האווירה באתר מעושנת, כמו במועדון גברים בריטי וסנובי מתחילת המאה.

האתר עשוי היטב, ואני מניח שגם מאוד מעניין, למי שאוהב את זה.

היסטוריה: מלך משוגע

אתר הולנדי באנגלית, המונארך המטורף, מציג את האמת ההיסטורית הזוועתית על סטיותיהם, תאוות הדם ותחלואי הנפש של שליטים רבי-עוצמה מאז שחר החברה האנושית. האתר מתייחס למונארכים רומים, יווניים, רוסים, אירופיים ומוסלמים - שנפשם תיעתעה בהם, שתיאבונם לדם לא ידע שובע והם טבחו באכזריות וביצירתיות בנתיניהם, באויביהם ובבני משפחתם. רשימת החולרות ההיסטוריות האלה ארוכה משניתן להאמין, וכוללת שמות מוכרים יותר, כמו הקיסר הרומי קליגולה - לצד שליטים שוטים יותר אך ידועים פחות, כמו הנסיכה הצרפתייה השמנה מארי לואיז מאורלנס, הצאר הרוסי הטיפש איוואן החמישי, הנסיך הספרדי הקינקי דון קרלוס (שנהג להכות בשוט נערות), הצאר הרוסי הנוראי איוואן הרביעי (שאנס ורצח המונים), המלכה הפורטוגזית המטורפת איזבלה, הקיסר הגרמני האקסצנטרי פרדריק ויליאם הראשון (שנהג לאסוף להנאתו חיילים גבוהים במיוחד), הדוכס האיטלקי הסהרורי גיאן גסטון דה מדיצ'י (שלא עזב את מיטתו), הסולטן המופרע איברהים הראשון מטורקיה (שהטביע את עשרות הנשים בהרמונו) - וזו רק דוגמית.

אתר מפחיד ומבהיל, שמזכיר כמה דמוקרטיה זה הכי טוב שיש.