רגעי האושר של שחקני מכבי ת"א ביורוליג
בסיפור העונה המופלאה של מכבי תל אביב יש לא מעט גיבורים עם סיפורים אישיים משלהם ורגעי שיא פרטיים. לרגל הזכיה ביורוליג, החלטנו להתמקד ברגע הבלתי נשכח של כל אחד מהשחקנים, שצבעו את אירופה בצהוב
הכרוז הנצחי של מכבי תל אביב, רפי גינת, לא הורשה ללוות את הקבוצה במהלך הפיינל-פור. "הקול שלו משלהב את הקהל ודוחף את מכבי" טענו נציגי היורוליג, שחששו כי הבריטון העמוק של גינת יהווה יתרון ביתי נוסף לצהובים. במוצאי שבת שעברה, אחרי הניצחון הגדול על סקיפר בגמר, צחק גינת על כולם כשעלה על הבמה בגני יהושע וכמו מדי יום חמישי קרא לכל אחד משחקני הקבוצה. השחקנים מצידם, כמו תלמידים מחונכים בטקס סיום התיכון, עלו אחד אחרי השני לבמה במטרה לקבל את רגע הזוהר הפרטי שלו עם הגביע.
גם אנחנו ב-ynet החלטנו להציג בפניכם את 13 הגיבורים של מכבי תל אביב, שזכו להישג קבוצתי ענק, לצד לא מעט רגעי אושר פרטיים. רובם ככולם יכולים לראות עצמם שותפים לגביע החדש בארונו של שמעון מזרחי - גביע רביעי במספר. קצת שונה, אולי קצת פחות יפה, אבל עדיין מתוק ומרגש.
-----------------------------------------------------
מספר 4: אבי בן שימול
הגארד של נבחרת העתודה הישראלית בטח לא חלם על הופעה ונקודות בגמר. אבל הגמר מול סקיפר, ודקות המשחק הנדירות להן זכה דווקא במעמד השיא, היה סוג של ערב בו חלומות מתגשמים - ללא ספק רגע השיא בקריירה הקצרה שלו.
-----------------------------------------------------
מספר 5: מייסאו באסטון

אחד השחקנים האטרקטיביים ביותר שנחתו בישראל. אתלט מדהים שהלהיב לא פעם את הצופים ביד אליהו בהטבעות האקרובטיות שלו. רגע השיא שלו העונה: ריבאונד ההתקפה בשניות הסיום בבולוניה והמסירה בכיוונו של טל בורשטיין שקלע שלשה בדרך להארכה וניצחון חוץ על סקיפר. הריבאונד המונומנטלי היה אחד מ-18 הריבאונדים שקלט בסך הכל באותו משחק, להם הוסיך גם 19 נקודות.
-----------------------------------------------------
מספר 6: דרק שארפ

אם הקפטן אמר, אז הקפטן יודע. "אני רוצה להיות כמו דרק", אמר גור שלף בטקס הענקת הגביע. שארפ, שחקן כדורסל מזן מיוחד, אולי כבר לא חד וזריז כמו פעם, אבל בחזה שלו פועם עדיין לב ונשמה שאין לאף אחד אחר. הקבוצה לפני הכל. רגע השיא: למישהו יש ספק? השלשה מול ז'אלגיריס שהביאה בדיעבד את גביע אירופה לתל אביב.
-----------------------------------------------------
מספר 7: ניקולה וויצ'יץ'

מישהו פעם אמר שכדורסלנים קרואטים מעדיפים להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות. וויצ'יץ' פשוט אוהב להיות מנצח. מקצוען בכל רמ"ח אבריו. גם בעונה קצת פחות טובה, נחשב עדיין אחד הסנטרים הטובים באירופה, שני רק לארווידאס סאבוניס וצריך לזכור שהוא בסך הכל בן 24. רגע השיא: ההצגות מול מלאגה במחזור הפתיחה (32 נק' ו-8 ריב') ומול פנאתינייקוס באתונה (18 נק' ו-13 ריב'). בגמר: 3 גגות מדהימים.
-----------------------------------------------------
מספר 8: אנתוני פארקר

ניסו להגיד שהוא לא ווינר, אז הוא הוכיח לכולם אחרת. השחקן הטוב באירופה בעמדה שלו ואחרי הפיינל-פור הזה הקביע הזו כבר באמת בלתי ניתנת לערעור. מה שלשחקן רגיל נראה בלתי אפשרי, הופך אצלו למהלך פשוט הנעשה תמיד עם חיוך על הפנים. רגע השיא: ה'וידאו קונפרנס' בה הודיע שהוא חוזר למכבי ומאז רק רצף של רגעי שיא: הפיינל-פור, השלשה במוסקבה, השלשה בסיינה.
-----------------------------------------------------
מספר 9: גור שלף

שריקות הבוז של הקהל במשחק מול ז'אלגיריס היו מוקדמות מדי. הקפטן שוב הוכיח שכשנותנים לו לשחק ואפילו לדקות מעטות יש לו איכויות, שאין לאף ישראלי אחר. רגע השיא: מסירת הקווטרבק הנפלאה לשארפ מול ז'אלגיריס.
-----------------------------------------------------
מספר 10: טל בורשטיין

פתח את העונה כיאה לשחקן הישראלי היקר ביותר כיום, אך הלך והדרדר בתפוקה שלו ככל שהזמן עבר. למרות זאת, אולי החלק האפור החשוב בפאזל של פיני ודיויד. לא ירד כמעט מהמגרש בגלל ההגנה וכל שאר הדברים הקטנים. רגע השיא: שלשת השיוויון בבולוניה - הנס הראשון בסדרה כמעט בלתי נגמרת.
-----------------------------------------------------
מספר 11: יותם הלפרין

שחקן המריבה הגדול ביותר בציבור הישראלי. כמעט אין אחד שלא חושב שעדיף היה ליותם מחוץ למכבי השנה. אבל שוב ושוב מוכיח הלפרין שהוא קורץ מחומר אחר. כישרון ענק שלא מפחד משום דבר. רגע השיא: המשחק הבטוח של מנהיג אמיתי בגמר.
-----------------------------------------------------
מספר 12: יואב ספר

סבל מפציעה העונה ולא שיחק.
-----------------------------------------------------
מספר 13: שארונאס יאסיקביצ'יוס

שחקנים בברצלונה מספרים שמשחק אחד-על-אחד בינו לדיאן בודירוגה עשוי היה לקחת שעות, כי אף אחד מהם פשוט לא מוכן להפסיד. מהווינרים הגדולים של הכדורסל האירופאי בכל הזמנים. המנוע של מכונת מכבי תל אביב. שחקן התקפה כמעט מושלם. חצי עונה לקח לשחקנים במכבי להבין איך לחכות למסירות שלו. רגע השיא: כמו פארקר, החתימה. אחרי זה פשוט שרשרת לא נגמרת. 30 נקודות באתונה, 37 נקודות מול זאלגיריס במשחק העלייה, סל הניצחון על סיינה ביד אליהו.
-----------------------------------------------------
מספר 14: ברונו שונדוב

הובא בעיקר כדי לשמש כיריב אימונים לניקולה וויצ'יץ' ולא שותף כמעט. רגע השיא: הנחיתה המסתורית בישראל.
-----------------------------------------------------
מספר 15: דיון תומאס

הפורוורד האמריקני הגיע ארצה על תקן ישראלי והפך מהר מאד לאחד כזה, הרבה לפני שקיבל את תעודת הזהות משר הפנים אברהם פורז. פתח את העונה מצויין, אך הלך ודעך ככל שהתקרבה לסיומה. נתן דקות מנוחה נדרשות לגבוהים של מכבי וזה מה שחשוב. רגע השיא: 12 נק' ו-10 ריב' מחוץ מול נובו מסטו. 17 ו-7 מול סיינה בבית.
-----------------------------------------------------
מספר 33: דייויד בלות'נטאל

שנה וחצי מדברים עליו כעל הבטחה לא ממומשת. יש שטענו שחבל שהוא מתבזבז על הספסל של מכבי. אבל הצוות המקצועי ידע בדיוק למה הוא משאיר אותו בסגל. פיינל-פור אדיר של בלות'נטאל מול הסקאוטים של הליגה שהוא כל כך רוצה להיות בה - ה-NBA. תופר סלים אמיתי, שלא משנה לו אם הוא משחק נגד עירוני רמת גן, או בגמר גביע אירופה. רגע השיא: 20 הנקודות בגמר, או תשע הנקודות ללא החטאה מול צסק"א.