הרבנות מכירה בגיור בחו"ל, למשרד הפנים זה לא מספיק
משרד הפנים "הליברלי" לא תמיד מכיר ביהדותם של מי שעברו את כל שלבי הגיור במלואם בקהילות אורתודוכסיות בחו"ל, ועמדו בכל הדרישות. באחד המקרים "צלבה" פקידת משרד הפנים את אחד הגיורים בשאלות על הנחת תפילין, ואז שללה את אזרחותו - לאחר ששירת בצה"ל
האם משרד הפנים מפלה יהודים שגויירו כהלכה בבתי דין רבניים בחו"ל? השר אברהם פורז הבטיח עם כניסתו לתפקיד ליישם גישה הומאנית יותר במשרדו. אבל עוד ועוד מקרים מצביעים על ההיפך הגמור. לידי ynet הגיעו מספר עדויות, שמהן עולה חשד שמשרד הפנים מסרב להכיר בגיורים שנעשו בקהילות יהודיות בחו"ל, למרות שאלו נעשו בבתי דין אורתודוכסיים, על-פי ההלכה ובהתאם לחוק השבות.
לצורך הכרה ביהדותו של מתגייר ולצורך זכאות עלייה על-פי חוק השבות, מכיר משרד הפנים בכל סוגי הגיור האפשריים: אורתודוכסי, רפורמי וקונסרבטיבי. ואולם, גיור הלכתי שנעשה בחו"ל אינו מספק את משרד הפנים, שדורש גם שהייה רצופה של שנה לפחות בקהילה יהודית פעילה, כדי להוכיח את כנותו של המתגייר. במקרה שבו עולה אדם לישראל על-פי חוק השבות ומתגייר בישראל, לא חל עליו נוהל זה.
ב-ynet הצטברו עדויות, לפיהן משרד הפנים לא הכיר ביהדותם של מי שעברו את כל שלבי הגיור במלואם ועמד בכל דרישות משרד הפנים. במקרים אחדים אף נשללה האזרחות. איילת השחר ונ', נשים אוקראיניות בעלות זיקה רגשית וקרבה משפחתית רחוקה ליהדות, ביקשו, כל אחת בנפרד, להתקרב אל היהדות, להתגייר ולעלות לישראל.
השתיים, רווקות ללא בני משפחה מדרגה ראשונה, פנו לרבה הראשי של הקהילה היהודית באוקראינה, הרב ברודבקר, המכהן גם כאב בית הדין הרבני באוקראינה. נציגה של הרבנות הראשית הישראלית בקייב, שמעון הר שלום, קישר בין הנשים לבין הרב ואישר להן כי הליך הגיור שאותו מעביר בית הדין הרבני של הרב ברודבקר הוא הליך תקין ומוכר על-ידי הרבנות הראשית בישראל לצורכי רישום יהדות ועליה.
השתיים עברו את כל תהליך הגיור כהלכה, זכו לתעודת גיור רשמית ומוסמכת של בית הדין הרבני באוקראינה, ואף שהו כנדרש בקהילות היהודיות שם.
"אם לא הופכים שולחנות, כלום לא זז"
אחת הנשים, איילת השחר, ציינה כי במשך שנתיים, עוד בטרם התגיירה, למדה לימודי יהדות במכון יהודי באוקראינה ושימשה כמורה ליהדות בבית הספר של חב"ד באחת הערים. היא גם שימשה, לאחר גיורה, כמורה למסורת יהודית בבית ספר יהודי-דתי באוקראינה. נ', לעומתה, עבדה במשך שנה לאחר גיורה בקהילה היהודית של קייב.
כאשר ביקשו השתיים לעלות לישראל, נתקלו בסירוב. איילת השחר, שקרובי משפחה גרים בישראל, הצליחה להגיע לארץ באשרת תיירת. מאז חודש מאי, היא ממתינה להכרה ביהדותה, אך עד כה משרד הפנים מעכב את מתן תשובתו. גם בקשתה של נ' הגיעה לידי משרד הפנים במאי, ומאז ממתינה הבקשה.
השתיים פנו לעמותת "עתים", העוסקת בסיוע ובייעוץ בענייני יהדות. בחודש ספטמבר, פנה בעניין מנהל העמותה, הרב ד"ר שאול פרבר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, קובי שפירא, שהגיש כעבור חודש וחצי פנייה בעניין ליועצת המשפטית של משרד הפנים, שרית דנה. לטענתו של הרב פרבר, משרד הפנים מפלה לרעה במכוון גיורים שביצעו את גיורם בחבר המדינות.
מקרה דומה נוסף, שזכה לבסוף לפתרון בשבוע שעבר וגם זאת לאחר התערבותה של "עתים", הוא סיפורו של קנט בלוך, יליד הולנד. בלוך, שסבו היה יהודי, החליט בשנת 1992 לחזק את שורשיו, פנה לבית חב"ד בעיר מגוריו והחל לשקוד על לימודי יהדות. לאחר שבע שנות לימוד, מצוייד במסמך שהנפיקה לו חברה קדישא המקומית, המוכיח את יהדותו של סבו, הגיע בלוך לישראל במטרה לעלות. מסמך זה לא הספיק לו ופקידי משרד הפנים אמרו לו שעל מנת לעלות לישראל, יהיה עליו להתגייר.
בלוך, שכבר קיים אורח חיים דתי אדוק, יצא לארה"ב בחודש יולי 2000, לאחר שכבר עבר ברית מילה. בארה"ב עבר גיור אורתודוכסי במלואו, זכה להכרה של יהדותו על-ידי בית הדין הרבני וכן לאישור משרד הפנים כי הוא יהודי.
לאחר גיורו, נישא בלוך לאזרחית יהודיה ועלה לישראל. הוא שינה את שמו למשה צדוק, זכה בחודש אוקטובר 2000 לתעודת זהות זמנית, שהנפיק לו משרד הפנים. בתחילת 2002, לאחר שקיבל אישור לצאת לחו"ל לצורך הקמת מצבה לקרוב משפחה שמת, נשללה אזרחותו. בפברואר 2003 שב קנט וביקש מהרבנות אישור ליהדותו וזה ניתן לו. משרד הפנים אמנם הסכים להאריך לו את שהותו בישראל, אך סירב לחדש את אזרחותו. בשבוע שעבר, לאחר התערבות הרב פרבר, הושבה לו אזרחותו מחדש.
"נוצר פה מצב בלתי נסבל, לפיו דווקא הרבנות מכירה ביהדותו של אדם, אך משרד הפנים שולל אותה", אמר הרב פרבר, "לפי החלטת בג"ץ כבר מ-1989, חל איסור חמור על המדינה לערוך הבחנה בין גיור אחד למשנהו, ולמדינה אין בכלל כל סמכות להחליט איזה בית דין רבני 'כשר' יותר ממשנהו. מרגע שבית הדין מקבל אישור מוסמך של הרבנות הראשית בישראל, המדינה אינה רשאית להתערב.
"אני מבין את החששות מפני גיור פיקטיבי, אך זו לא דרכה של תורה. מדובר באנשים שעברו גיור כשר שהוכר על-ידי הרבנות, ולמרות זאת מדינת ישראל אינה מכירה ביהדותם. במקרה של בלוך, לולא היינו 'הופכים שולחנות' במשרד הפנים, שום דבר לא היה זז. כנראה שזאת הדרך היחידה לשנות משהו".
משרד הפנים חזר בו למרות השירות בצה"ל
ל', תושב מדינה בדרום אמריקה, גויר כהלכה בגיור אורתודוכסי על-ידי רב המוכר ברבנות הראשית האורתודוכסית בישראל. לאחר גיורו, עלה לארץ בספטמבר 2001 והוצאה לו תעודת זהות. בניגוד גמור לנהלים, סירבו נציגי משרד הפנים לרשום את ל' כיהודי בתעודת הזהות בטענה כי הדבר מחייב בדיקה ברבנות וכי לאחר חודש, עם סיום הבדיקה, תירשם יהדותו בסעיף הלאום.
לאחר חודש, עם חזרתו למשרד הפנים, נאמר לו כי נתגלתה בעיה בהכרה בגיורו ולא ניתן לרשום אותה. יתרה מכך, מנהלת הלשכה במשרד הפנים בתל-אביב החלה לחקור את ל' בנוגע לגיורו ודרשה ממנו הסבר לרמת העברית הירודה שבפיו, זאת לאחר שלושה חודשי שהייה בלבד בישראל.
בינתיים עבר ל' להתגורר בישוב דתי והחל ללמוד באולפן. במקביל ביקש, וקיבל דרכון ישראלי, אך סוגיית רישום יהדותו עדיין לא נפתרה. בנובמבר 2003, שנתיים לאחר עלייתו ארצה, התגייס ל' לצבא ושירת במשך כחצי שנה, כנדרש בחוק. התסבוכת החלה לאחר שחרורו, ביוני 2004, כאשר ביקש ל' לחדש את תעודת הזהות שלו, שאבדה לו.
עו"ד ניקול מאור מהמרכז לפלורליזם יהודי מספרת: "הוא ניגש למשרד הפנים וביקש להוציא תעודת זהות חדשה, ונאמר לו שאין כל אפשרות לקבל תעודת זהות חדשה כי מעמדו בספק ועליו להוציא מכתב הסבר בנוגע ליהדותו. הוא אכן כתב מכתב שכזה, אבל בעברית עילגת, כי רמת העברית שבפיו עדיין נמוכה. הוא הגיש את המכתב למשרד הפנים וקיווה שבכך יסתיים העניין".
חלפו חודשים בלא התייחסות, עד לפני כשבועיים, אז הוזמן שוב ל' לתת עדות במשרד הפנים אודות גיורו. כעת, לא הסתפקה הפקידה בשאלות אודות הליך גיורו והחלה לחקור את ל' בנוגע לידיעותיו בסוגיות יהדות והלכה, בניגוד גמור לסמכויותיה. "היא העמידה את ל' במצב מלחיץ ובלא כל הכנה מוקדמת, והתחילה לשאול אותו שאלות על הנחת תפילין, ברכות לסוכות, חג הפסח ועוד. שאלות אלו גרמו עלבון קשה לל', הרואה עצמו כיהודי מסורתי ומשתדל לחיות באורח חיים מסורתי בישראל", סיפרה עו"ד מאור.
"יש לציין, כי למשרד הפנים אין כל סמכות לחקור ידיעותיו של גר בנושאי יהדות וכי סמכות זו מצויה אך-ורק בידיו של בית הדין הרבני. מרגע שהכיר בית הדין הרבני בגיורו של אדם, אין למשרד הפנים כל סמכות לערער על קביעה זו. במקרה של ל', המדינה כבר הכירה בגיורו כהלכה ואף העניקה לו אזרחות, שלוש שנים קודם לכן. פתאום המדינה חוזרת בה, אחרי של' כבר מילא את חובתו האזרחית ושירת בצבא", הסבירה עו"ד מאור.
השבוע הגישה עו"ד מאור מכתב תלונה ליועצת המשפטית של משרד הפנים ולממונה על מחלקת האשרות, ובו קבלה על יחס המשרד כלפי ל' ודרשה מהמשרד להשיב לל' את תעודת הזהות שלו ולהכיר ביהדותו.
התגובה: "כל מקרה נבדק לגופו"
משרד הפנים מגיב לממצאים הקשים: "ככלל, אדם זכאי לקבל מעמד עולה אם התגייר בקהילה יהודית בחו"ל והשתייך לאותה קהילה, במהלך הגיור וכשנה לאחריו. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו ואם קיימות נסיבות מיוחדות, נבדקת האפשרות להענקת מעמד עולה גם אם תקופת השהות בקהילה קצרה יותר.
"באותה מידה, נבחן כל מקרה בו אין אפשרות להתגייר בקהילה בה חי האדם והליך הגיור נעשה בקהילה אחרת. אדם המבקש להתגייר בישראל, נדרש להצהיר על כך מראש.
לעצם העניין אומרים במשרד הפנים, כי "הנושא תמוה בעינינו מאחר ועובדי משרד הפנים מונחים לדרוש מסמכים המעידים על הליכי הגיור ואך ורק מסמכים כאלה. העובדים אינם רשאים לשאול שאלות הלכתיות ועל כן טענותיו של האיש יבדקו".
עם זאת, "בהתייחס למר צדוק משה בלוך, הנ"ל למד לגיור שבע שנים ולאחרונה הומצא אישור מבית הדין הרבני על גיורו. אי לכך, הוחלט לבחון בקשתו למעמד עולה בחיוב ובימים אלה נשלחה תשובה לפונה".
