הילד נוסע לביה"ס בהסעה? תתחילו לדאוג

"שמי אלון ואני תושב הצפון. לאחרונה, בשעה שעקפתי אוטובוס שעמד בשולי הדרך, כמעט דרסתי ילד שירד ממנו וזינק אל הכביש. רק במזל הוא הספיק לחצות את הכביש במרחק מטרים ספורים ממכוניתי ולא נגרם לו כל נזק. בדיעבד הסתבר כי מדובר בהסעת תלמידי כיתות א' ו-ב',  ולמרות שהיו בה כ-40 ילדים אף מבוגר לא שימש כמלווה שלהם". 

כולנו דואגים שילדינו ישובו הביתה בשלום, אך כמה מאיתנו יודעים שמבחינה סטטיסטית סיכוייו הגבוהים ביותר של ילד להיפגע בכביש הוא בשעת עלייה או ירידה מהאוטובוס המסיע אותו לבית הספר? המלצות בטיחות שגיבש משרד החינוך עם ארגון "בטרם" ומופיעות באתר המשרד, מתייחסות לנתונים ומציינות כי, "תחנות ההסעה לאיסוף הילדים ופיזורן תהיינה מוסדרות באופן שהילדים לא יצטרכו לחצות כביש". בהמשך אף שב משרד החינוך ומדגיש כי, "זכרו! נקודת התורפה בהסעה היא שלב העלייה לרכב והירידה ממנו וחציית הכביש לאחר הירידה מרכב ההסעה". אולם בשורה התחתונה, מי באמת מפקח על הנושא והאם הסעות תלמידים מחויבות בליווי מבוגרים?   

למרות אזהרותיו של משרד החינוך וההמלצה המפורשת לפיה "ילד עד גיל תשע אינו יכול לחצות כביש ללא ליווי מבוגר, ויש לוודא שהליווי מתבצע", טרם נקבעה תקנה חד-משמעית המתייחסת לנושא. למעשה, במשרד החינוך עצמו מודים כי ההמלצה אינה מחייבת מבחינה חוקית, ותשובתו הרשמית של אגף ההסעות וההצטיידות במשרד היא כי "לא חלה חובת ליווי לילדים 'רגילים'. חובת הליווי חלה רק על ילדים בעלי מוגבלויות קשות" וכך, בהיעדר תקנות מחייבות, רובצת אחריות הליווי על גב ההורים והרשויות המקומיות. 

החוק בישראל עדיין אינו מספק מענה לסוגיית הבטיחות בהסעות, זאת למרות מספר הצעות חוק שהוגשו בעניין ועדיין מונחות על שולחן הכנסת. אחת מהן היא הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש מחודש יולי 2006, בה מוצע לעגן בחוק מכשיר "מלווה נהג אלקטרוני". מכשיר זה אמור לבצע מעקב אחר נהג האוטובוס

 ולדווח על עבירות תנועה שביצע. הצעה נוספת הוגשה בינואר 2007 על-ידי חברת הכנסת נדיה חילו, והיא מתייחסת לאביזרי הזיהוי ברכבי הסעת התלמידים.  

מפנייתו של אלון עולה עוד כי הוא כלל לא זיהה שמדובר ברכב הסעת תלמידים. בעוד ברוב מדינות המערב מובחנים רכבי הסעות התלמידים מכלי רכב אחרים בכביש, הרי שבחוק הישראלי אין אזכור לנושא. המלצותיה של ועדת אלבז, שעסקה בבטיחות הסעות, הוגשו אמנם כבר בשנת 2005, אולם עד כה משרד התחבורה לא אימץ אותן. בפועל, רק במועצות אזוריות מופעלים רכבי הסעה ייעודיים, בעוד שבשאר הרשויות מופעלות ההסעות באמצעות מכרזים - דבר המונע את הבדלת האוטובוסים משאר כלי הרכב.

בהיעדר חוק או תקנה מחייבים, מוטלת אחריות הליווי והבטיחות עליכם, ההורים. מרשימת ההמלצות של "בטרם" עולה כי על הורים להגביר את עירנותם כשהם מבחינים בנהג הסעות העובר עבירה. בנוסף, על ההורים לדרוש מהרשות המקומית להתקין אביזרי בטיחות ולהכשיר תחנות הסעות בטיחותיות, וכן לוודא שבית הספר ממנה מורה לתפקיד רכז הסעות. עצות נוספות בנושא ניתן למצוא ברשימת המלצות הבטיחות המופיעה באתר משרד החינוך, וכן בחוזר המנכ"ל של המשרד העוסק בסוגיה.

* המדור מנוהל ומופעל על-ידי עמותת "משמר החינוך" ובאחריותה - ופניותיכם יועברו ישירות לטיפולה. ידיעות אינטרנט לא נושאת בכל אחריות לגבי השירות.