תהיו בטוחים

סוכן הביטוח דודו יעקובינסקי בחן לאחרונה את תיק הביטוחים של משפחה שנקלעה לקשיים כלכליים. בין השאר, הוא גילה ביטוח בסכום של שני מיליון שקל למקרה של מוות בתאונת מטוס, בנוסף לביטוח חיים על סכום של עשרה מיליון שקל. "שאלתי את האישה: כמה פעמים בשבוע את טסה לחו"ל? היא אמרה: אנחנו מאוד רוצים לנסוע פעם בשנה, אבל לא תמיד יוצא לנו", משחזר יעקובינסקי, המשמש גם כיועץ מתנדב בעמותת "פעמונים", המעניקה סיוע למשפחות בתחום ניהול כלכלת המשפחה. את הביטוח נגד תאונת מטוס, שעולה 30 שקל בחודש, מכר להם סוכן ביטוח ממולח במכירה טלפונית.

המשפחה הזאת היא לא מקרה נדיר כל כך. לרובנו תחום הביטוח הוא "קופסה שחורה". למרות שביטוחים הם בממוצע כעשירית מהוצאות המשפחה, לרבים אין מושג איזה ביטוחים יש להם וכמה הם משלמים עליהם כל חודש, שלא לדבר על מה בדיוק מעניקים להם הביטוחים האלה.

מצד אחד, אנחנו סובלים מביטוחי יתר, בעיקר בתחום הבריאות והביטוחים לתאונות אישיות. יש לא מעט אנשים שמשלמים במקביל תמורת שלושה־חמישה ביטוחים בכל אחת מהקטגוריות האלה. "מבוטחים רבים מגלים בוקר אחד שצברו ביטוחים רבים שעליהם הם משלמים מאות ואף אלפי שקל מדי חודש. כל פעם אני מופתע מזה מחדש", אומר אריה מלמד, מחברת הייעוץ לניהול סיכונים MIC, המתמחה בביטוחים.

לדברי חני שפיס, מנהלת ושותפה במרכז שפיס־היימן לייעוץ ביטוחי, ויועצת ומרצה בתחום ביטוחי הפרט, "הבעיה העיקרית היא מקומו של הפחד בתהליך המכירה והקנייה. אנשים קונים תוכניות ביטוח כדי לקבל שקט נפשי. הם לא נכנסים לרזולוציות כלכליות, ושפת הפוליסות קשה ומסובכת להבנה. וכשקונים ממקום של פחד, קשה לקבל החלטה רציונלית".

איור: ערן מנדל

ומצד שני, אנחנו סובלים מהיעדר ביטוח בתחומים חשובים, כפי שחשף אסון השריפות. כ־40% מהדירות בישראל אינן מבוטחות כלל. מבין כ־60% הדירות המבוטחות, בדרך כלל בגלל דרישת הבנקים למשכנתאות, רק כמחצית מבוטחות גם נגד נזק לתכולה, ולא רק למבנה.

בסיוע יעקובינסקי, מלמד ושפיס, וכן לירן זוהר, סמנכ"ל מכירות באפליקציית הפנסיה והביטוח רובין הוד, הרכבנו את רשימת הטעויות הבולטות של הצרכנים הישראלים בכל הנוגע לביטוח.

1. אין לי מושג מה יש לי

כשמדובר בביטוח, אנחנו, הישראלים, מאמצים את גישת בת היענה: "עשיתי ביטוח נגד עין הרע, שמתי במגירה, אל תדברו איתי על זה". ביטוח גם נתפס כעניין מסובך שבן תמותה רגיל לא מסוגל להבין. על הקרקע הזאת צומחים הרווחים המרשימים של חברות הביטוח. אבל חשוב מאוד להיות בקשר עם תיק הביטוח שלכם — לדעת מה יש, האם הוא נחוץ, כמה הוא עולה, האם אפשר להוזיל או לבטל.

איור: ערן מנדל

2. מה, צריך לעדכן?

כן, גם ביטוחים צריך לעדכן מדי תקופה. כך, למשל, מרבית ביטוחי המבנה בישראל — שנעשים לרוב בעקבות לקיחת משכנתה — אינם מעודכנים. אם לקחתם משכנתה לפני עשר שנים, שווי המבנה חושב לפי 4,000 שקל למ"ר. היום מדברים על שווי של 5,000־10,000 שקל למ"ר, לפני עלות הגימור. לא עידכנתם את שווי הפוליסה? אם תישרף דירתכם, כספי הביטוח יספיקו לכם להרבה פחות ממה שאיבדתם. מומלץ לבדוק אחת לשנתיים.

איור: ערן מנדל

גם בביטוחי הבריאות קרו שינויים גדולים. לפני 15־10 שנים סעיף הכיסוי לתרופות שלא נמצאות בסל הבריאות עמד על 250,000 שקל לשנה בממוצע. היום, עם התרופות החדשניות שנכנסו מאז, הסכום הזה יכול גם לא להספיק לחודש. בביטוחי בריאות מומלץ לבדוק אחת לשנה.

3. מי צריך לבטח תכולה?

70% מהצרכנים לא עושים כאמור ביטוח לתכולת הדירה. כי לי זה לא יקרה, אין מה לגנוב, הביטוח יקר ו/או אין לי כסף. גם אלה שמבטחים נמצאים פעמים רבות בתת־ביטוח. צריך לקחת בחשבון, למשל, ששריפה עלולה לחסל את היכולת להשתמש בריהוט או ביגוד גם אם לא נשרפו — בגלל נזקי הכיבוי, העשן והריח. אם תקנו פוליסת תכולה שתשלם לכם 100,000 שקל (פרמיה של 500־600 שקל לשנה) תגלו בעת צרה שהסכום הזה יספיק לתכולה של דירת רווק לא עשיר במיוחד. הבסיס לביטוח תכולה של משפחה סטנדרטית צריך להיות 40,000־60,000 שקל לנפש. למשפחה של ארבע נפשות מדובר ב־160,000־240,000 שקל, והביטוח יעלה לכם 1,000־1,100 שקל לשנה בממוצע.

4. כל כך זול, לא נקנה?

השגיאה הקלאסית בביטוחי בריאות (בגלל הפחד) ובביטוחי תאונות אישיות (בגלל מחיריהם הזולים) — ריבוי ביטוחים מקבילים, שעולים עשרות שקלים בודדים לחודש כל אחד. "ראיתי מבוטחים שמשלמים 300 שקל לחודש תמורת שבעה ביטוחי תאונות אישיות שונים", מספר יעקובינסקי. ביטוח קטן וזול הוא מפתה, אבל כדאי לדעת שככל שהביטוחים קטנים יותר, בפועל אתם משלמים יותר. למשל, יש לכם ביטוח רכב ב־3,000 שקל לשנה, וסוכן שכנע אתכם לעשות ביטוח חלונות ב־150 שקל לשנה. השוו בכל אחד מהם את הפרמיה לעומת גובה הכיסוי, ותראו שדווקא ביטוח החלונות יוצא יקר יותר.

5. אין ראש למלים קשות

ביטוחי הבריאות מבלבלים מאוד, וקשה לקבל החלטות נכונות. קריטי לבדוק מה נותנים לכם בפרמטרים החשובים ביותר: כיסוי לניתוחים (70% מהסכומים שמשלמות חברות הביטוח בביטוחי בריאות), השתלות, תרופות מחוץ לסל. בידקו גם את הסדר הרופאים — אילו רופאים נכללים בו, אילו הגבלות יש על בחירת הרופא וכו'. קראו והשוו את סעיפי ההחרגות (על מי לא חל הביטוח) ותקופות האכשרה (כמה זמן מעת ההצטרפות תצטרכו להמתין כדי שתהיו זכאים לקבל כסף במקרה ביטוחי).

6. אקבל פיצוי פעמיים

גם אם יש לכם שני ביטוחי בריאות, על חלק גדול מהרכיבים בהם תקבלו פיצוי ולא שיפוי, כלומר תקבלו כסף רק פעם אחת, ולא פעמיים. שתי חברות הביטוח, או חברת ביטוח וקופת החולים, יכולות להתחלק ביניהן בהוצאה. זה כולל ניתוחים, השתלות, ייעוץ רופא, תרופות ועוד.

7. חייב כיסוי MRI מיידי

לסוכני הביטוח יש עכשיו מפחידון אופנתי: "הטכנולוגיות החלופיות". כלומר, כיסוי לאלטרנטיבות יקרות לניתוחים. יש רבות כאלה: לפחות ארבעה סוגי טיפולים חלופיים לניתוח פריצת דיסק, ובהם טיפול בגלי רדיו; טיפולי אולטרסאונד במיומות ברחם במקום כריתה; טיפול קובלציה (באמצעות יוני מים) במקום הוצאת שקדים אצל ילדים; ואפילו צנתור וקולונוסקופיה וירטואליים. אם יש לכם כסף, שלמו על הביטוח הזה. אבל אם אתם רוצים לחסוך, חישבו פעמיים, ובידקו איזה אחוז מהמבוטחים מקבלים מחברות הביטוח כסף תמורת טיפולי טכנולוגיות חלופיות. לא הרבה.

עוד להיט עכשווי הוא ביטוח אבחון מהיר — תוכנית ביטוח מיוחדת לקבלת אבחון רפואי תוך 72 שעות באסותא או במדיקל סנטר ובדיקת MRI מיידית. חישבו מה הסיכוי שלכם להזדקק ל־MRI מיידי. גם אם זה יקרה, ייתכן שיהיה זול יותר לממן MRI פרטי מאשר את עלות הביטוח: כ־25 שקל לחודש למבוגר, כ־3 שקלים לחודש לילד.

8. ביטוח בריאות פרטי עדיף על קבוצתי

ברוב המקרים הביטוחים הקבוצתיים עדיפים על הפרטיים. הראיה — לשכת סוכני הביטוח היא בעלת פוליסת ביטוח בריאותית קבוצתית לכלל סוכני הביטוח. הביטוחים הקבוצתיים אמנם מוגבלים בזמן ומתחדשים מדי מספר שנים, אבל עדיין יתרונותיהם עולים על החסרונות — בעלויות, ובהשתייכות לקבוצת גדולה שבדרך כלל גם מעסיקה יועצים ומומחים כדי להתמודד מול חברת הביטוח במקרי תביעות. כדאי לדעת: בכל מקרה של יציאה מהביטוח הקבוצתי, זכאי המבוטח לרכוש פוליסה פרטית מאותה חברת ביטוח ללא צורך בהצהרת בריאות ו/או תהליך חיתום, ואפילו לקבל הנחה משמעותית לכמה שנים.

9. חייבים סיעודי מלא

ההחלטה לעשות ביטוח סיעודי היא החלטה כלכלית טהורה, חשבונאית אם תרצו. אמנם כמעט מחצית (400 מכל 1,000) מהאנשים מעל גיל 65 יהפכו יום אחד לסיעודיים, וזה מפחיד, אבל לפני שרוכשים ביטוח סיעודי צריך לדעת כמה נתונים: עלות טיפול ואחזקה של חולה סיעודי בבית נעה בין 8,000 ל־10,000 שקל לחודש, וחולה במוסד סיעודי — בין 14,000 ל־18,000 שקל בחודש. מצב סיעודי ממוצע נמשך שמונה־עשר שנים. שחשבו מהם מקורות ההכנסה שיעמדו לרשותכם בעת זקנה — ביטוח לאומי, פנסיה, חסכונות, שכר דירה ועוד. האם הם יוכלו לכסות את כל הטיפול הסיעודי? אם רק את חלקו, קנו ביטוח סיעודי בדיוק בסכום החסר.

10. עדיף סיעודי פרטי

הביטוח הסיעודי של קופות החולים, המנוהל על ידיהן, מקיף היום כארבעה מיליוני ישראלים ומפוקח גם על ידי המדינה. ביטוחים אלה עברו שינוי לאחרונה והם זהים בכל קופות החולים. הם משתלמים ביותר מבחינת יחס עלות־תועלת. אחוז אישורי התביעות הממוצע בכלל הביטוחים הסיעודיים הפרטיים בחברות הביטוח הוא כ־60% — לעומת קרוב ל־80% בביטוחים הסיעודיים בקופות החולים. ביטוח סיעודי בקופת החולים זול משמעותית בהשוואה לפרטי. למשל, אישה בת 45, שתרכוש ביטוח סיעודי שנותן 5,000 שקל לחודש במשך חמש שנים, תשלם כ־30 שקל לחודש — לעומת 200 שקל בביטוח פרטי.

מי שמעוניין באופציה לקבל גמלה חודשית ליותר מחמש השנים שמעניקה הקופה, יכול לרכוש פוליסה פרטית, שתתחיל לשלם אחרי שייתמו חמש השנים. היא תהיה בדרך כלל זולה יותר מפוליסה סיעודית פרטית שמשלמת מהשנה הראשונה.

סוכני הביטוח מפחידים לעתיים קרובות לקוחות שהביטוח הסיעודי של קופות החולים איננו מכסה מצב סיעודי כתוצאה מתאונות דרכים ותאונות עבודה, אבל שוכחים לציין שבמקרים כאלו הפיצוי ישולם על ידי גופים אחרים, כמו ביטוח לאומי, ביטוח החובה, חברת קרנית, המדינה, וברוב המקרים גם יוגדל משמעותית הפיצוי הצפוי מקופת החולים.

11. שילמתי כל השנים, לא חבל לבטל עכשיו?

יש לכם כפל ביטוחים, או ביטוחים שאתם לא ממש צריכים, אבל אתם חוששים לבטל, או חושבים: "כבר שילמנו הרבה", או: "עדיף שיהיה מיותר מאשר יחסר". אבל למה להוציא כספים סתם? אמנם, אם תפסיקו, בחלק גדול מהביטוחים לא תקבלו חזרה את הסכומים שהשקעתם במהלך השנים. כך בביטוחי בריאות, תאונות אישיות, רכב ודירה — המבוססים על אלמנט הריסק, ללא מרכיב החיסכון שקיים בביטוחי חיים מסוימים ואפילו בביטוחים סיעודיים יקרים יחסית. ובכל זאת, צריך להסתכל על הפסקת ביטוח לא נחוץ כעל חיסכון עתידי — בשווי הפרמיות שתשלמו לעתיד לבוא. רצוי להחליט בסיוע ביועץ.

12. הסוכן שלי דואג לי

סוכן הביטוח מוגדר, חוקית, כשלוחה של חברת הביטוח. את שכרו הוא מקבל ממנה, וגובה העמלה נגזר מגובה הפרמיה שאנחנו משלמים. ככל שהפרמיה גבוהה יותר, יגדל התגמול שלו. התגמול מורכב בדרך כלל מסכום חד־פעמי שהוא מקבל בעת חתימתנו על העסקה (יכול להגיע עד 50%־70% מהפרמיה שנשלם בשנה הראשונה), ומסכום שנתי שהוא מקבל לכל אורך חיי הפוליסה (כ־10%־20% מהפרמיה השנתית). מעבר לכך, מערכות השיווק המשומנות של חברות הביטוח קובעות לסוכנים יעדי מכירות, ומתגמלות את המצליחים ובני/בנות זוגם בטיולי חלומות. ברור שאין להיתפס להכללות, וקיימים סוכנים הנוהגים ביושרה ופועלים לטובת המבוטח, אבל אופן התגמול שלהם מציב אותם מראש בניגוד אינטרסים, שאף צוין בדו"ח מבקר המדינה האחרון.

13. הסוכן שלי מבין

לא מדויק. ספק אם הסוכן התמחה בכל סוגי הביטוח שהוא מוכר. על פי הערכות, סוכן המוכר מספר חברות ביטוח מציע עשרות סוגים של תוכניות שונות, ויתקשה להתמחות בכולן. לכן הדרך המומלצת לרכוש ביטוח היא להגדיר מה הצרכים שלכם, לבחור מספר חברות שבהן תרצו להיות מבוטחים, לקבל הצעות מכולן, ואז לקבל החלטה.

14. הכי נוח באינטרנט

יש הבדל, ולעיתים הוא משמעותי מאוד, במחירי הפוליסות, ולכן צריך להשוות — בעיקר בביטוחים המתחדשים מדי שנה, כמו ביטוחי רכב, דירה ורכוש. האינטרנט הוא כלי נוח ונגיש להשוואת מחירים, אבל צריך לזכור שחלק מאתרי האינטרנט שמספקים השוואת מחירים שייכים לחברות או לסוכנויות מסוימות, שיש להן אינטרס. למשל wobi, שהיא סוכנות ביטוח, או www.ucompare.co.il, אתר השוואת ביטוחי הרכב ששייך לחברת הביטוח אי.די.איי. האתר האובייקטיבי היחיד, על פי אריה מלמד, הוא אתר המפקח על הביטוח, בו ניתן להשוות ביטוחי בריאות, תשואות של קופות גמל וקרנות פנסיה והשתלמות.

15. הכי חשוב זה המחיר

המחיר של פוליסת הביטוח הוא כמובן רק מרכיב אחד בשיקול האם היא כדאית. הבחירה בעיקר לפי המחיר אפשרית יותר בביטוחי רכב ודירות, שהם אחידים בדרך כלל, וגם בביטוחי הבריאות החדשים, שהפכו גם הם אחידים. הבעיה הגדולה היא כשיש הבדלים גדולים בין תוכניות הביטוח, כמו בביטוחי הבריאות הוותיקים או בפוליסות הביטוח הסיעודי, שמקשים על ההשוואה. אין ברירה אלא להיכנס לעובי הקורה ולהשוות את תוכני ופרטי הביטוחים, ולא רק את המחיר.

נכון, הפוליסות מסובכות, אבל יש חלקים שאסור לדלג עליהם. למשל, בביטוחי דירה — מה נכלל בתכולה המבוטחת ומה לא, מהם דמי ההשתתפות העצמית. בביטוחי בריאות — איך עובד הסדר הרופאים, מהן ההחרגות. כשמדובר בביטוח בריאות או סיעודי, גם אם חברת הביטוח הראשונה שאליה פניתם החריגה אתכם, כלומר לא מוכנה לבטח אתכם בפוליסה הסטנדרטית כי אתם סובלים ממחלה מסוימת, פנו לחברה אחרת. יש חברות שהן יותר אנטי סוכרת, לדוגמה, ויש הנחשבות קלות יותר בקבלת חולי לב. שווה לנסות.

16. מה חשוב השירות?

לא פחות חשוב מתוכן הפוליסה הוא השירות של חברת הביטוח. זה יתבטא בעיקר כשתצטרכו להפעיל את הפוליסה, וישפיע על מידת הנכונות של חברת הביטוח לפצות אתכם, מידת הטרטור שתסבלו ועוד. השתמשו בכלים שיש לכם כדי לקבל מידע: באתר משרד האוצר מופיע מידרג השירות של חברות הביטוח בתחומים שונים, כמו שביעות רצון המבוטחים, היקף התלונות על החברה, זמן אישור התביעות, היחס בין תביעות שאושרו לאלו שנדחו ועוד (www.mof.gov.il).

17. לא יעזור להתמקח

הישראלי המצוי מתייחס לתעריפי הביטוח כמו למחיר כרטיס לתיאטרון או ביקור אצל רופא. למה להתמקח? זו טעות פטאלית ויקרה. סוכן הביטוח מתייחס אחרת לצרכן שמשווה מחירים, מגיע עם הצעה אחרת ועומד על המיקח. היועץ אריה מלמד שילם במשך שנים 1,200 שקל לביטוח הדירה שלו, ולא תבע אף פעם. בשנה שעברה העלתה חברת הביטוח את התעריף ל־1,800 שקל. בדיקה והתמקחות בשתי סוכנויות הניבה לו הצעה ב־1,080 שקל. ההנחה הקלסית שיציע לכם הסוכן היא בדרך־כלל 40% בשנתיים הראשונות ו־10% לעוד שנתיים־שלוש. אל תיפלו בפח: אם תוכלו להוציא הנחה של 10%־15% לשנה לכל החיים, יותר משתלם.

18. אפשר להעלים מידע

טעות קשה. בעת תביעה, כל חברות הביטוח יחפשו בנרות כל סיבה ותירוץ שיאפשרו להן להימנע מתשלום התביעה. אי־אמירת אמת בעת עריכת הביטוח עלולה להתגלות כטעות מרה, וכמתן אפשרות קלה לחברת הביטוח להתחמק מתשלום. זה יכול להיות מידע על אשפוז, אפילו בילדות, ניתוחים וטיפולים ישנים ועוד. גם אם הבעיה הבריאותית לא חזרה במשך שנים, השמטת המידע לגביה עלולה לפגוע בסיכוייכם לקבל כסף מחברת הביטוח.

19. אפשר לתבוע לבד

הגשת תביעה באופן לא מקצועי מגדילה את סיכויי הדחייה והעיכובים. אם התביעה תוגש באמצעות סוכן הביטוח שלכם, ובוודאי כאשר מדובר בסוכן גדול, מקצועי ומוערך בחברה, היא תוגש בצורה מסודרת יותר, וסיכוייו לתשובה חיובית גדולים יותר. החברה תגיב מהר יותר — קריטי כשמדובר באישור לניתוח, לדוגמה. גם תביעה לפיצוי על אובדן כושר עבודה תטופל אחרת. סוכן מקצועי יחזיר חוות דעת לרופא אם היא כתובה בשפה שתקטין את הסיכוי לאישור התביעה. כשמדובר בחוות דעת קוגניטיבית, שקובעת את רמת התפקוד של האדם (למשל לצורך תביעה בביטוח סיעודי) עדיף ללכת לרופא פרטי, לשלם 1,000־1,500 שקל ולא להמתין לחוות הדעת של רופא חברת הביטוח. לחברת הביטוח קשה יותר לדחות תביעה כשמעורב בה מומחה חיצוני.

20. אין טעם לערער

ממש לא נכון. לא פעם חברות הביטוח דוחות תביעות בתואנות שווא, או תוך פירוש לטובתן של "שטחים אפורים" בסעיפי הפוליסה. הדבר גורם למבוטחים עינוי דין ומאלץ אותם בסופו של דבר להתפשר על סכום מופחת ממה שמגיע להם. תשובה מהירה לחברת הביטוח ואיום בפנייה לעורך־דין מומחה בתחום הביטוח, יכולים לקצר מאוד את התהליך, היות שהחברות סומכות לעתים על שיטת "מצליח", וכשהן נוכחות שמדובר בלקוח עקשן — הן מוותרות.

מילון מונחים

מוצרי שיפוי: אם יש לכם שני ביטוחים מקבילים, בסעיפים אלה לא תקבלו פיצוי פעמיים, אלא רק פעם אחת. למשל: ניתוחים, התייעצויות, השתלות, תרופות ועוד.

מוצרי פיצוי: אם בוטחתם בשתי חברות, תקבלו פיצוי פעמיים. למשל בביטוח סיעודי וביטוח חיים.

טכנולוגיות חלופיות: אלטרנטיבות לניתוחים. למשל: טיפול בפריצת דיסק בגלי רדיו, טיפול במיומות ברחם באולטרסאונד, טיפול קובלציה אצל ילדים (הקטנת שקדים באמצעות יוני מים).

החרגה: סעיפים שעליהם לא תקבלו כיסוי. למשל, חברה יכולה להחריג חולה סוכרת מכיסוי טיפולים הקשורים בסוכרת.

תקופת אכשרה: התקופה שצריכה לחלוף מרגע ההצטרפות לביטוח ועד שתהיו זכאים לקבל תגמולים אם יקרה משהו. משתנה דרמטית בין חברות ובין ביטוחים.

ביטוח קבוצתי: ביטוח שקונה קבוצה, בדרך כלל מעסיק עבור עובדיו, תוך שימוש בגודלה כדי להשיג תנאים טובים. נפוץ בביטוחי בריאות, סיעוד וביטוח שיניים, שנשלט על ידי ביטוחים קבוצתיים.

פוליסות הבריאות החדשות: פוליסות הבריאות הנמכרות מפברואר השנה שונו לטובת הצרכן. ראשית, הן אחידות, מה שמאפשר השוואת מחיר. הורדו כיסויים לא מנוצלים שהוסיפו לפרמיה, כמו פיצוי על הידבקות באיידס בניתוח או מוות בניתוח. בוטלה החרגה של ניתוחים שנגרמו מ־HIV, ההחרגה הגורפת למקרה ביטוח במהלך שירות צבאי/בטחוני והחרגת טיפול ניסיוני באישור משרד הבריאות