היינו כחולמים

אנגליה ציפתה להיות בשישי הקרוב ב־21.00 על הדשא באצטדיון בטרנבה. בשנים האחרונות העבודה הקפדנית של ההתאחדות האנגלית באה לידי ביטוי בהנפקה של נבחרות צעירות מעולות בשרשרת, ולא פעם זה נגמר בתואר. היא רוצה עוד אחד בסיום היורו עד גיל 19 בסלובקיה. היא רק לא חשבה שליריבה שלה במשחק הזה יקראו ישראל. אף אחד לא חשב על התסריט ההזוי, המופרך והנפלא הזה. וזה בדיוק מה שקרה. 1:2 על צרפת בעיר המנומנמת דונייסקה סטרדה, מקום בגמר עבור הלוחמים של המאמן אופיר חיים.

נבחרת ישראל בכדורגל בגמר אליפות אירופה לנוער. אפשר להקליד, להדפיס ולקרוא את המילים הללו, וזה עדיין ייראה ויישמע רחוק מהמציאות. אנחנו כל כך רגילים לאכזבות מהכדורגל הישראלי, שזה כבר חלק מהתרבות שלנו. אנחנו יודעים שהמכה תגיע, העוקץ, ורק מופתעים בכל פעם מחדש מהצורה בה זה מתרחש. רק שהנבחרת הזו היא משהו אחר לגמרי, חזקה מנטלית ומעולה מקצועית. גם אם היא תיכנע לאנגלים בגמר, אחרי שכבר הפסידה להם לפני מספר ימים, לא יהיה ניתן לשכוח את הטורניר הקסום הזה.

זה היה משחק שכולו הצהרה, חותמת, סימן קריאה. מי שהתעקש לעקם את האף אחרי הצלחה מול נבחרות כמו הונגריה ואוסטריה – כי תמיד יש אנשים שמחפשים את הצד השלישי – לא יכול היה לומר כלום אחרי 90 דקות בהן ישראל התמודדה נפלא מול האימפריה הצרפתית, מאגר כשרונות בלתי נגמר, פס ייצור של שחקנים שכבר בגילם הצעיר צברו ניסיון בליגה הבכירה, נבחרת שהפציצה 11 שערים בשלב הבתים.

עם קצת עזרה מהיריבה

המאמן אופיר חיים | צילום: אופ"א

השער בדקה ה־29 היה בדיוק מהסוג שהקהל הישראלי התרגל לא לראות מהנבחרות שלנו. למה הכוונה? המהלך התחיל בהתקפה מתפרצת שנעצרה מהר. אתם מכירים את הרגע הזה, כשכל ההתלהבות של האוהדים הופכת ל"אוף" כשהכדור חוזר אחורה. אבל זו הייתה רק ההתחלה – השחקנים בנו מחדש בהנעת כדור נהדרת, אריאל לוגסי הקפיץ כדור חכם לרחבה, אוסקר גלוך המשיך ברוחב, ולמרות שאחמד סלמן פיספס את הכדור סולימאן טורה גלש ושלח לרשת שלו.

הצרפתים הגיבו בחילוף התקפי מיידי, החלוץ אנז'־יואן בוני במקום הבלם באני זוקרו, וזה היה האות עבור החלק האחורי של ישראל להראות שהוא לא פחות איכותי מהחלק הקדמי. במיוחד בלט המשולש של הפועל ת"א – הבלמים אור ישראלוב וסתיו למקין והקשר האחורי אל־ים קנצפולסקי, השחקן הטוב במגרש עד שנפצע והוחלף. הסגירה והמיקום שלהם היו מעולים, והם עצרו בשלווה גלים של התקפות מסוכנות. באופן אירוני, כשהצרפתים כבר עברו את המחסום הם נתקלו בצרפתי. תומר צרפתי, שוער מכבי נתניה, שהתחיל את הטורניר על הספסל ותפס את המקום עם יכולת מצוינת.

אל־ים, אל־אל ישראל!

ואז הגיעה הרגשה מוזרה כזו. כשהנבחרת הבוגרת עולה ליתרון, האוהדים יודעים לחגוג בחצי חיוך בלבד, כי יש סיכוי גבוה שהשוויון יגיע במהירות. הנוער יצר תחושה אחרת, שהנבחרת מסוגלת להחזיק את ה־0:1 הזה עד הסוף, עד כמה שזה יהיה מסובך. אבל היא לא רק החזיקה, אלא הכפילה – דווקא אחרי חילוף זהיר של חיים, שבחר להכניס את המגן עילאי תומר במקום הקשר ההתקפי תאי עבד כדי לצופף את ההגנה, ישראל יצאה להתקפה, סחטה קרן, וקנצפולסקי האדיר נגח פנימה מהגבהה של לוגסי (57). המצטיין בשורות צרפת, אלן וירז'יניוס, צימצם בביצוע יפהפה (62), ויותר מזה צרפת לא הצליחה להשיג.

קנצפולסקי וגלוך מדהימים את צרפת | צילום: אופ"א

קשה להעריך את הסיכויים בגמר. מצד אחד, אנגליה ניצחה את ישראל 0:1 בסיום שלב הבתים. האנגלים הגיעו לאותו משחק אחרי שכבר הבטיחו את המקום בחצי הגמר, ועלו בהרכב חסר מאוד שעדיין הספיק להם כדי לנצח. לדוגמה, השחקן המסוכן ביותר של אנגליה, חלוץ טוטנהאם דיין סקארלט, כלל לא שותף. אתמול היא חזרה מפיגור ל־1:2 על איטליה, ושמרה על מאזן מושלם בטורניר. מצד שני, היה קשה לדמיין שישראל תעבור בכלל את צרפת, אז השמיים הם הגבול.

בזמן שהמדינה חגגה את העלייה למונדיאל עד גיל 20, שהובטחה עם ההעפלה לחצי הגמר, חיים והשחקנים היו בכלל במקום אחר. הם חשבו על מקום בגמר היורו, ובאו מוכנים לקרב. עכשיו רק משחק אחד עומד ביניהם לבין התואר.

הרכב ישראל: תומר צרפתי, עילי פיינגולד, אור ישראלוב, סתיו למקין, רוי רביבו, אל־ים קנצפולסקי (69 רוי נאוי), איליי מדמון, תאי עבד (55 עילאי תומר), אריאל לוגסי (83 שון עדרי), אוסקר גלוך (83 נהוראי יפרח), אחמד סלמן (70 דור תורג'מן).

עוד ביורו. במשחק על הכרטיס האחרון לאליפות העולם לנבחרות עד גיל 20, המארחת סלובקיה הפתיעה עם 0:1 על אוסטריה, שסיימה את המשחק בשמונה שחקנים. כזכור, הסלובקים פתחו את הטורניר בתבוסה 5:0 לצרפת.