חוק יסוד: יהדות

מה מדאיג את חברי הכנסת? שמחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" נזרק סעיף השוויון, כדי לא להעניק חלילה זכויות שוות לנשים ולמיעוטים? ש"חוק יסוד זכויות במשפט" הוקפא ואינו מגיע לכלל חקיקה? שמאות אלפי אזרחים לא יכולים להינשא בישראל בשל חוקי הנישואים הדתיים-עדתיים?

לא בדיוק. מה שמעיק עליהם ודורש חקיקה מיידית זה לעגן בחוק כי "מדינת ישראל היא יהודית וציונית". לצורך זה חברו יחד ראש מפלגת שינוי טומי לפיד, ואיש המפד"ל נחום לנגנטל.

השם "ישראל " לא מספיק להם, למרות ש"ישראל" הוא אבי האומה: עם ישראל, בני ישראל, תורת-ישראל, ארץ-ישראל. גם לא מספקת אותם העובדה שבהכרזת העצמאות נכתב במפורש: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל!"

הם רוצים עוד. ובכן, יש עוד. ב-1985 התקבל תיקון מספר 9 ל"חוק יסוד הכנסת" (כיום סעיף 7א'), שם נקבעה "חובת הכרת המדינה כמדינתו של העם היהודי".

"הכרזת העצמאות" לא הספיקה לממשלת האחדות של 1985, כי בהכרזה יש הבטחה "לדאוג לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה", וכן "שווי זכויות מלא לכל אזרחיה". האמנם יש דמוקרטיה שאינה מבטיחה בתחום השיפוט שלה זכויות שוות לכל אזרחיה? אין! באנגליה, למשל יש דת המדינה – אנגליקנית, ומלכה, וריתמוס חיים אנגלי. האם האזרח היהודי, ההודי, הפקיסטני, או הקתולי הוא אזרח סוג ב'? לא!

אבל ישראל, מדינת היהודים שהמציאו את הצדק ושהיו קורבן לאפליה, לה יש אזרחים סוג ב', וזה מעוגן בחוק! השם "ישראל" וההגדרה "מדינתו של העם היהודי" כבר לא מספיקים. דרושה ההגדרה "יהודית וציונית".

אבל מי אמר שאנחנו דמוקרטיה?

מה זה יהדות כיום? היהדות של הרב יוסף עובדיה, של הרב כדורי, של אנשי יש"ע, של הרב עזרי, של מכון הרטמן, של בן-גוריון, של א.ד. גורדון, של הנביאים עמוס, ישעיהו וירמיהו? ומהי ציונות היום? לפי המושגים של הימין הדתי והלאומני, הרצל ויצמן, בן גוריון, שרת – כל אלה לא יעמדו במבחן.

אבל הבעיה של מציעי החוק היא לא "מיהו יהודי", ו"מהי יהדות" או "ציונות". כל שהם רוצים זה להעמיק את הסגרגציה, את האפליה, את הקיפוח, את השנאה. לא במקרה מתכנסים כנסים בהם מדברים בגלוי נגד ריבוי הילודה אצל הערבים, ועל "האסון הנורא", שהרי הערבים רוצים לבנות לעצמם בתים ולזה צריך קרקע. אז מדובר ב"הצלת אדמות לאום". 93% מהאדמות הם של המדינה, ו"אדמות הלאום" הולכות לאנשי נדל"ן נוסח דוד אפל, ולא לאנשים הזקוקים לבית. אבל זה לא רלוונטי, הזעקה היא נגד האזרחים הערבים.

ראשי ההתיישבות הציונית קראו ליישוב המתחדש בארץ "היישוב העברי", כדי להדגיש את ההבדל בינו, ששואף לריבונות, לבין קהילה יהודית, וולונטרית או אנוסה, במדינה זרה. עם קום המדינה קראו לה "ישראל' ולא מדינה יהודית, שוב כדי להבדיל את משמעות הריבונות מקהילות יהודיות בארצות הפזורה. אבל אצלנו עוד לא הבינו שריבונות אין משמעותה רק שררה, הטבות לקבוצות לחץ ובניית כוח צבאי. ריבונות היא אחריות מלאה לכל איש, אשה וילד שנמצאים בתחום שיפוטה של המדינה. ריבונות בדמוקרטיה היא שוויון זכויות לכל האזרחים והכרה בזכויות היסוד של האדם באשר הוא אדם, זכויות שאינן ניתנות להפקעה.

מאידך, תרבות, דת, מורשת אידיאולוגית (בייחוד אידיאולוגיות אתנוצנטריות) אין מעגנים בחוקים בחברה דמוקרטית. אבל מי אומר שאנחנו דמוקרטיה?

כבר ב"חוק יסוד: כבוד אדם האדם וחירותו" פרקנו את משמעות הריבונות של ישראל ליהודית ודמוקרטית, כדי לחזק את הדת, את האתנוצנטריות, את האפליה הקיימת בלאו הכי בחוקי מרשם האוכלוסין, האזרחות, המעמד האישי ועוד.

מכאן ואילך "יהדות" ו"ציונות" יהיו מלים נרדפות לאפליית "האחר" ולפגיעה בזכויותיו. אלא אם כן שני האדונים הפטריוטים יחזרו בהם מיוזמתם ויתפנו לחזק את היסודות הדמוקרטיים של חברתנו.