כוכבות המחר

שרת החינוך לימור לבנת היתה ודאי שמחה לדעת שבמסדרונות ערוץ הילדים מתרוצצים בימים אלה שמונה טינאייג'רים שבעולמם התרבותי אין מקום לטלנובלות ולקוקו מ"המורדים". בעוד בני גילם המתבגרים מתנהלים בנחישות במרחב וירטואלי בלתי מוגבל וסוגדים למודלים של סופרסטאריות וכוכבים נולדים, חברי "השמינייה" מעדיפים לבזבז את זמנם על חידות חמיצר ולוגריתמים לא פתורים. מערכת החינוך הפורמלית אומנם לא קלטה אותם רשמית במערך הלימודים, אבל מי שיתעקש יוכל למצוא אותם מדי יום בשעה 14:30 בערוץ הילדים.

הילי ילון דון לני גבאי עדי הימלבוי שירה וילנסקי השמינייה (צילום: אילון פז)

"השמינייה", סידרת הדרמה היומית החדשה של HOT, מגוללת את סיפורה של כיתת לימוד קטנה ומטריפה בה קובצו שמונה מתבגרים, ארבע בנות וארבעה בנים, שאובחנו כגאונים. אם תרצו, גירסת המש-אפ העתידנית ל"חסמב"ה" פוגשת את "בוורלי הילס 90210".

כמי שהתנסתה בבייביסיטינג ממש מזמן החלטתי לקחת על עצמי את המשימה המאתגרת של פגישה עם ארבע מהנציגות האטרקטיביות של דור העתיד. מי יודע, רימיתי את עצמי, אולי שיחה נוסטלגית על בנים, פצעי בגרות וחלומות נעורים, תכניס בי מוטיבציה לעשות לעצמי יורשים. ראשונה מגיעה לפאנל הסוער שלנו הילי ילון, 20, מצוידת בבמבוק, כלבתה המיניאטורית והמחוננת, ובזוג עיני שקד פעורות לרווחה. ילון היא הצלע המופנמת שבחבורה, והיחידה שמתחזקת דירה שכורה בלי הורים. לפרויקט הסודי היא נשלפה בעיצומה של שנה ב' בסטודיו למשחק של ניסן נתיב ואחרי שהספיקה כבר לבדוק את הביזנס מבפנים ("לילה ללא לולה", "אלנבי רומאנס" וסרטי "בבון").

הבאות בתור הן עדי הימלבלוי, 21, אב טיפוס משודרג של מלכת כיתה, ודון לני גבאי, 18.5, צעירה חסרת מנוח. הימלבלוי, פצצת אמביציה בלונדינית ומתוקה, מתפרנסת בשלוש השנים האחרונות כדוגמנית ("יטבתה", מפעל הפיס, "תמנון") ומתרגשת נורא לקראת התפנית המקצועית. גבאי, הינוקא במובן הכרונולוגי, מפתיעה עם תובנות של אישיות בוגרת ודעתנית. במקביל לצילומים ל"השמינייה" היא מג'נגלת בין הבגרויות למכינת הנוער של ניסן נתיב.

אחרונה ובהחלט חביבה מגיחה שירה וילנסקי, 21, על תקן הפאם פטאל, שכבר לא בת 16, אבל יודעת משהו על העולם הזה. וילנסקי הספיקה להתגלות כדוגמנית בגיל 12, להשתפשף בקורסים למשחק ולתסריטאות, להגיח בתפקידי אורח סמליים ("מיכאלה" ו"כנפיים שבורות") ולהשהות זמנית את לימודי התואר הראשון שלה (תקשורת וניהול) לצורך התפקיד.

כולן יפות, אמיצות ואינטליגנטיות גם מחוץ לסט הצילומים, הרחק מהמשוואות המורכבות והחידות המאתגרות ששזורות להם בתסריט ומבוימות היטב (רובי דואניס). אחרי חודשיים אינטנסיביים של עבודה משותפת, ילון, הימלבלוי, וילנסקי וגבאי הן לא רק פרסומת מהלכת לדור ה- SMS, אלא גם החברות הכי טובות.

לא יודעת מה איתכן, אבל כשאני הייתי בת 15 הייתי מאוהבת עד מעל לראש במלך הכיתה, שהיה נמוך ממני ב-30 סנטימטר ולא ממש שם עליי. גם לא מי יודע מה הסתדרתי עם ההורים ועוד הרבה פחות עם משוואות ריבועיות.

הימלבלוי: "בעיניי לפחות, לחזור לגיל 15 זאת לא כזאת בעיה. זה גיל כיפי כזה, שאין בו דאגות ועושים מה שרוצים. מה, היום את עושה את כל משחקי האהבה והכוח האלה?".

וילנסקי: "בכל גיל את עושה אותם! תתפלאי איזה חטיארים אני מכירה שמתנהגים כמו תינוקות".

ילון: "האמת שהיה לי מאוד טבעי להיכנס לדמות של בת 15. איכשהו יצא לי לשחק תמיד דמויות של נשים בנות 30 וצ'כוב וכל זה, ופתאום אני שוב ילדה".

גבאי: "את פשוט מדהימה. היו לי צמרמורות היום כשהיית צריכה לבכות בצילומים".

וילנסקי: "בפעם הראשונה שראיתי את התוכנית מאוד התרגשתי, כי לא האמנתי כמה אנחנו יכולות לצאת בנות 15, בתנועות גוף, בדברים הקטנים. אני מאוד מזדהה עם הדמות שאני משחקת, היא מאוד מזכירה לי אותי כשהייתי בת 15, מבחינת המרדנות שלה כלפי הסביבה וההורים, וכמובן מבחינת השינוי שהיא עוברת אחר כך, העובדה שהיא מתרככת, מתבגרת".

גבאי: "במקרה שלי אי אפשר להגיד שאני ממש מזדהה עם הדמות שלי, רוני, כי בחיים לא רק שאני לא טובה במתמטיקה כמוה, אני ממש גרועה בזה. האמת היא שגם אף בן לא זרק אותי, ובסידרה זורקים אותי כל הזמן".

תסלחו לי שאני פחות רומנטית לגבי שנות הטיפש עשרה שלי, אבל לי נדמה ש"השמינייה" היא תופעה חריגה בדיאטה הטלוויזיונית של בני נוער. בכל זאת: כיתת מחוננים, פרויקטים מדעיים סודיים.

הימלבלוי: "זאת לא סידרה חינוכית, אבל זה קונספט נורא חדשני שאף פעם לא ראו בטלוויזיה. ממש החכמתי תוך כדי הצילומים, ואני מאוד מתרגשת מהעובדה שאני לוקחת בזה חלק. הכל היום נורא צהוב בטלוויזיה, ומה שמעסיק את הנוער זה המראה החיצוני וחבל. הם לא חושבים לפתח דברים אחרים".

כמו למשל רומנים על הסט או מאחורי הקלעים?

גבאי: "אנחנו כל כך חברים וכל כך בלחץ של עבודה וטקסטים, שאין לנו זמן להסתכל על כל אחד בצורה רומנטית או סקסית. אבל לדמות שלי, רוני, יש רומן עם הדמות שמשחק לירון לב (פליט "כוכב נולד 2" - ד.ה). אני עובדת עליו שאני מבוגרת יותר ממה שאני באמת. הוא חתיך עולמי, לירון, באמת בחור מקסים".

וילנסקי: "וגם שר מהמם את שיר הנושא שלנו".

לאיזה ערוצים בטלוויזיה יוצא לכן לזפזפ?

וילנסקי: "אני לא רואה טלוויזיה בכלל".

ילון: "עד השבוע לא היה לי מכשיר טלוויזיה בבית, והאמת היא שאני באמת מזועזעת. הייתי בטוחה שאני נורא רוצה טלוויזיה, אבל אני לא מוצאת כלום לראות".

הימלבלוי: "כשאנחנו היינו קטנות בכלל לא ראינו טלוויזיה. כל היום היינו למטה, שיחקנו מחבואים ותופסת".

וילנסקי: "היום התוכניות עם מסרים הרבה יותר סקסואליים ואלימים. בסידרה אנחנו נורא מקפידים לא ללבוש חולצות בטן ומחשופים, לא להשתמש במילים גסות, לא להתנשק צרפתית עם לשון. זה ידוע במחקרים שסקס ואלימות בטלוויזיה משפיעים אוטומטית על אלימות בקרב ילדים. היום ילדים מבלים יותר זמן מול המסך מאשר עם ההורים שלהם. העניין הוא שהמדיום הטלוויזיוני הוא סוכן סוציאליזציה לכל דבר, שאי אפשר להתעלם ממנו. הפתרון הוא להכניס בו תכנים חיוביים".

גבאי: "וזה בדיוק מה שהסידרה הזאת רוצה לשנות. זאת תוכנית שגורמת לילדים לחשוב, לרצות להיות גם כאלה חכמים".

להבדיל מפעילויותיי החוץ-מסגרתיות בתיכון, לפגישה הזאת את שיעורי הבית שלי הכנתי. התעדכנתי במה חדש אצל האחיות אולסן (אחת מהן, לא האנורקסית, הוכתרה לאייקון אופנה במגזין ממש נחשב), חישבתי כמה קלוריות לינדזי לוהן והכפילה הגאונית שלה ניקול ריצ'י צריכות כדי לשרוד בהוליווד, חקרתי על עלילות הריאליטי החדש של קווין ובריטני ועשיתי כל מה שאפשר כדי להגיע מוכנה לפלאשבק טראומטי אל הגיל שאני אישית מעדיפה לקבור בבוידעם של זיכרונותיי. ועם זאת, קשה להישאר אדישה לארבע בנות 20 שאף לא אחת מהן מעריצה את עפר שכטר. אפילו כשהן מחוץ לסט, רחוקות מדמותן המחוננת, הן מתנהלות כמו החלום הרטוב של כל אמא ואבא, מתעלמות מהטייפ-קאסט הרווח של בנות גילן.

בטוח היו לכן גיבורי ילדות טלוויזיוניים. אני עצמי עדיין לא התאוששתי מהזוגיות של אריק ובנץ.

גבאי: "אמא שלי היתה גיבורת הילדות שלי".

ילון: "האמת שגם עבורי אמא של דון היתה גיבורת ילדות. את יודעת שהיא זו שדיבבה את 'מרקו' ואת 'בימבה' ועוד כל מיני סדרות מצוירות שכולנו גדלנו עליהן? רק כמה שנים אחר כך עברנו ל'עניין של זמן'".

הימלבלוי: "אני הערצתי את 'לא כולל שירות'".

בסידרה יש לכל אחת מכן מומחיות בתחום מסוים. מישהי מכן אובחנה כמחוננת?

וילנסקי: "כשהייתי ביסודי הציונים שלי היו מאוד גבוהים ותמיד היו שולחים אותי למבחנים האלה של מחוננים, אבל את יודעת, אז מה, כאילו סבבה, אז הייתי תלמידה טובה ושלחו אותי לשיעורי פסנתר. אני בסך הכל רוצה לעשות משהו עם החיים הקפיטליסטיים האלו".

ילון: "לא רק שאין לי זיכרון צילומי כמו שיש לאיה, הדמות שלי בסידרה, אפילו מאוד קשה לי ללמוד טקסט בעל פה".

הימלבלוי: "אני דווקא כן יודעת לצייר, וגם הייתי רוצה לפתח את זה עוד".

גבאי: "מרוב שאני ממש לא קשורה למתמטיקה, אני חורקת שיניים כשאני מדקלמת את הטקסטים שלי עם המשוואות והנעלמים כדי להבין מה אני אומרת".

בטח אמרו לכן שמשהו בסידרה הזאת קצת מזכיר את "בוורלי הילס 90210".

ילון: "יש הרבה דברים שדומים. זה שבסידרה אני משחקת אחות תאומה, זה לגמרי ברנדון וברנדה. הבלונדה זאת עדי, כאילו קלי, והדמות שאבי קורניק משחק נורא מזכירה את סטיב. וכמובן יש את מיכאל אלוני שמשחק את אדם, החתיך המניאק שמאוהב בדמות של עדי, כמו דילן שמאוהב בקלי".

וילנסקי: "דון זאת אנדריאה, רק הרבה יותר יפה ממנה. אני סוג של ואלרי".

קלי ודילן הפכו למותגי נוער. אם זה יקרה לכן, תרגישו אחריות כלפי המעריצים שלכן? תפסיקו למשל לעשן בפומבי?

הימלבלוי: "בלי שיגידו לנו אפילו. באולפנים לידנו מצלמים את 'טלנובלה בע"מ', ולא מזמן הגיעו מעריצים, ילדים קטנים, והרגשתי נורא לא נוח להדליק לידם סיגרייה. לא רוצה שיחשבו שזה מגניב".

וילנסקי: "זו גם סוג של מראה בשבילך, כי פתאום את תופסת את עצמך מתביישת שאת מעשנת ואז את אומרת לעצמך, טוב, זה באמת לא בריא".

גבאי: "אני לא חושבת שאנחנו אפילו מבינים כמה זה מחלחל עמוק אצל ילדים, ובגלל זה האחריות שלנו לא לעשן או לשתות או לעשות את כל שאר הדברים האלה באה אצלנו טבעי, היא נובעת מאיתנו".

מרגישות בשלות להשלכות של חשיפה טלוויזיונית?

וילנסקי: "להגיד לך את האמת, הסידרה התחילה רק לא מזמן ולא היה לי זמן לצאת לרחוב וממש להבין".

הימלבלוי: "תראי, זה לא כמו בחו"ל, שיש הערצה מטורפת וזה מטריד ופפראצי רודפים אחרייך. פה אף צלם לא מחפש אותך בכל חור".

לא בטוחה שנינט תסכים עם הקביעה הזו. מעניין אתכן לעשות טלנובלה?

כולן יחד: "לא!".

ולשם ההבהרה: "ממש לא!".

אז מה הלאה?

גבאי: "אני מקווה שיבואו הצעות טובות ושאנשים באמת יראו אותי כשחקנית ולא סתם שחקנית טלנובלה שרוצה להרוויח כסף מיידי, כי זה באמת חשוב לי וזה באמת משהו שאני רוצה לעסוק בו בעתיד. אני מקווה להגיע פעם לאחד התיאטראות הרפרטואריים".

ילון: "תמיד היה לי חלום כזה להקים תיאטרון חדש, כי כמו הטלוויזיה גם התיאטרון בארץ הפך לנורא מסחרי. אני גם רוצה לפתח קריירת שירה. בקיצור, כל מה שקשור בדברים איכותיים".

הימלבלוי: "תפסיקו, אני גם ככה לא עשיתי שום דבר עד עכשיו, אז נראה לכם שהתחלתי לחשוב מה אני הולכת לעשות אחרי זה? אתן מדכאות אותי".

שמעתי שהתפנה מקום בצוות המנחים של ערוץ הילדים.

וילנסקי: "לי ולהילי היה אודישן להנחיה שם ולא עברנו את שלב הפיינלז, אבל בסוף ככה הכירו אותנו והתקבלנו ל'השמינייה'. אני בכלל רוצה להתמקד בעוד דברים בחיים מעבר ללפני המצלמה. למשל לחזור ולסיים את התואר".

תעשו לי נחת ונסגור את זה אחת ולתמיד, מי יותר חכם: הבנות או הבנים?

וילנסקי: "אין בכלל שאלה כזאת, התחרותיות היא בתחום הרומנטי בלבד. כל הקטע זה שאנחנו משיגים את המטרה רק כשאנחנו ביחד, משתפים פעולה".

"השמינייה", ימים א'-ה', 14:30, ערוץ הילדים.