תגביר את המזגן, הנקס נורא מזיע

אנשים רבים המתייחסים לאירוע האוסקר במונחים ספורטיביים התאכזבו על שטום הנקס לא "לקח את השלישי" כשהיה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר על "להתחיל מחדש". צפייה בסרט בפורמט ה-DVD הביתי מגלה שמקומו של הנקס בפלייאוף הגיוני, אבל מי האוויל שהעלה אותו לסדרת הגמר?

יש להבהיר מיד: "להתחיל מחדש" (עוד תרגום עלוב, שמחמיץ לחלוטין את "Cast Away") הוא סרט מהנה. עובדת היותו מופק במילניום השלישי מבטיחה כי אפקטים רבים יגיעו גם אל הסלון שלכם, לא רק לאולם הקולנוע. ובסרט כזה (חיי ניצול על אי בודד) יש, מתברר, רגעים רבים כאלה.

אבל "להתחיל מחדש" הוא בכלל סרט על העולם המודרני. הבמאי המוצלח רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", "קונטאקט", "רוג'ר ראביט" ושורה של סרטי נוער ופעלולים) מבקש לשטוח את האלגוריה שלו על מצב העולם המערבי בפרוס האלף השלישי. את הניתוח המצולם שלו הוא עורך לאחד מהסמלים הייצוגיים ביותר של התרבות המערבית (בארה"ב, כמובן): מעצמת "פדרל אקספרס".

לאוזן ישראלית, פדקס היא עוד חברה לשילוח. לא מישהו שאנחנו מדברים איתו על בסיס יומי או שבועי. אבל לאמריקני, המושג הזה מייצג את אחת מתשתיות החברה הקיומית שלו. חברה כמו פדקס מחזיקה שדות תעופה משלה; היא אחראית לחלק מהמהפיכות הגדולות בהיסטוריה של השילוח והדואר; כמו מעצמות אחרות בליגה שלה, היא מחזיקה קולג'ים, תרבויות ניהול ומאות קשרים בכל רבדי הכלכלה העולמית. ומעל לכל זה – היא המנוע הפועל מתחת לכלכלה עצמה; כמו חברות הרכבת במאה ה-19. אזרח אמריקני רואה בכל יום אנשים של פדקס, מכוניות של פדקס, מטוסים של פדקס ופירסומות של פדקס. הוא בוודאי מכיר מישהו שעובד בפדקס וכאן זורמות גם אל סלון ביתו האגדות והמיתוסים.

הסבל שלו, ההנאה שלנו

טום הנקס משחק את צ'אק נולנד (No-Land, הבנתם?), פירסומת מהלכת לפדקס: היחס שלו לחברה המעסיקה אותו דומה ליחסו של סמל בסיירת מטכ"ל ליחידתו ולצה"ל בכלל (כולל התאווה לגאדג'טים בינוניים). בתחילת הסרט הוא מתפקד כקצין ביחידה הקדמית של פדקס, המייצאת את המהפכה שלה לברה"מ לשעבר. תוך שתיים-שלוש דקות הוא בבית שבממפיס, שם הוא מחליף את הקלישאות החבוטות עם ארוסתו (על אהבה) ועם משפחתו (על תרבות פדקס כמובן). ואז, כמו יהורם גאון בפתיחת "מבצע יונתן", הוא מוקפץ למשימה עלומה מעבר לים. אתם כבר יודעים שבדרך הוא שורד איזו קטסטרופה ומגיע לאי בודד. "ועכשיו" אומר זמקיס לצופים, "נראה אותו מסתדר בעולם אנטי-פדקסי".

את השאר צריך לראות לבד. לדעתי הפרטית והבלתי נחשבת, לא קיבלתי עם כותרות הסיום איזשהו הלם פילוסופי. אני יודע לבד שאם אי פעם אקלע לאי בודד, מאמצי השרידה שלי כאדם מודרני ייתקעו בשלב שזירת החבל. גם להנקס קשה, אז מה?

ההנאה ש-Cast Away הסב לי נשענה בעיקר על הניגוד המוחלט בין מצבו של צ'אק ידידנו לבין מצב המזגן והשתייה הקרה בביתי. הסביבה של צ'אק מכוסה נהדר בסאונד היקפי, אבל כאן עלי להדריך את הצופה: האפקטים המקובלים באי בודד הם ציוצי ציפורים ואיוושות גלים – לא סירנות ומכונות יריה. הגבירו את עוצמת השמע ופתאום תרגישו כאילו אתם יושבים מול הנקס הנאבק במים, כאשר הגלים מסתערים ומסתערים על הספה שלכם. נהדר.

תוספת נחמדה ל-DVD מהווה איזור בו מציגה ההפקה את תוואי העריכה של מספר סצינות רוויות אפקטים: במסך הימני רואים ים; בשמאלי את טום הנקס; בתחתון התוצאה משולבת. רעיון חביב, אבל מאוד לא ממוצה בסוג כזה של סרט.