איך בקיבוצים תורמים לכלכלה הקיבוצית

מה הקשר בין המשבר הכלכלי בקיבוצים לגרביים? את התשובה מקבל מי שמבקר בימים רותחים אלה בפארק-השעשועים קיפצובה של קיבוץ צובה בהרי-ירושלים.

תמורת 20 שקל, או במסגרת כרטיס מקיף לילד שמחירו 50 שקל, ניתן להתנסות בפארק בהחלקה על קרח שעשוי מחומר פלסטי. כאן טמון המוקש: רכשתם כרטיס החלקה? יאמרו לכם בפארק, יפה מאוד, אבל החלקה ללא גרביים אסורה בתכלית האיסור.

מכיוון שבאמצע הקיץ איש אינו גורב גרביים תחת הסנדלים, מציע קיבוץ צובה עיסקה של ממש: תמורת 5 שקל נוספים תקבלו זוג גרביים חדש, מתוצרת - קל מאוד לנחש - קיבוץ המעפיל.

התשלום עבור הגרביים נגבה כמעט מאונס, כי הזאטוט מחכה בקוצר-רוח להחלקה על הקרח, והטיעון של הורה ששכח את הגרביים בבית לא יעבוד יפה בחופש הגדול. התוצאה: מחיר ההחלקה מתייקר ב-25% (בגלל גרביים), ואיש בקופת קיפצובה אינו מפנה את תשומת-לב ההורים מראש.

הורים שפנו והתלוננו קיבלו את התשובה אתם יכולים להחזיר לקופה את כרטיס מתקן-ההחלקה. ומה עם מי שרכשו את הכרטיס המשולב? ומה עם חובת הגילוי הנאות לצרכן? המסקנה: יש דרכים אחרות לתרום לחור שבגרב של הכלכלה הקיבוצית.