נמאס לו לומר "תוכן"

הזמן: חורף 97'. המקום: בית-קפה תל-אביבי. נוכחים: גשם שוטף, גדי שמשון בחצי שעה איחור ועבדכם. האירוע: גדי מגייס כותבים לפרוייקט התוכן הראשון שלו באינטרנט, ואני פותח בקריירת כתיבה מפוקפקת. שלוש וחצי שנים עברו. במונחי אינטרנט – נצח וחצי. פרוייקט התוכן ההוא שלשמו נפגשנו אז נקרא "מוניטור". "מוניטור" היה אחד מאתרי התוכן היחידים באותה תקופה, והיחידי ששמר על סגנון ורמה של מקומון מודפס. מגזין האינטרנט העתיק הזה, שזכיתי להימנות על כותביו, התפרסם במהירות בקרב הגולשים הישראליים המועטים, והפך את שמשון לפרסונת אינטרנט מבוקשת. אם יש דבר כזה.

שלוש וחצי שנים לאחר אותה פגישה, בדירה של שמשון, אנחנו נזכרים בימי הבי.בי.אסים והמוזאיק ומרגישים זקנים. שמשון, 37, גרוש + כלב (פיסקה, בפה רפה) נזכר בימים ההם בשמחה, וזה לא מפתיע - "מוניטור" היה בשבילו קרש קפיצה מצויין, שהביא אותו שנה מאוחר יותר היישר למשרת עורך "וואלה". גדי שיפץ את האינדקס המוביל, הוסיף את ראשיתן של מערכות התוכן ונתן לאתר ערך מוסף (כולל שינוי סיווג ה"קול" מ"גזעי" ל"שווה"). בנטוויז'ן ראו כי טוב, ולאחר שנה וחצי ב"וואלה" גייסו אותו לצוות ההקמה של הפורטל החדש והמושקע שלהם, "נענע", אותו הוא עורך עד היום.

גדי נולד בקרית-גת להורים חדורי ציונות. "אבא שלי הלך אחרי לובה אליאב להפריח את השממה" הוא מתרץ. אידיאלים. לאחר מכן עברה המשפחה לקרית-אונו, שם למד שמשון צילום בתיכון. אחר-כך צילם קצת בצבא, למד קולנוע באוניברסיטת ת"א, למד קולנוע בבית-צבי, למד מולטימדיה לתואר שני במכללה הבין-תחומית בהרצליה... תואר שני, שמשון? חשבנו שאתה עוד אוטודידקט וירטואלי. "לא ממש תואר שני, למעשה אפילו התואר הראשון לא סגור. בעצם, גם את הבגרויות לא השלמתי" הוא מודה, "למדתי, נבחנתי, ואיכשהו לכל תואר חסרים לי איזה מבחן פה, עבודה שם".

למרות שזכה ב 88' במקום הראשון בתחרות התסריטים של המכון הישראלי לקולנוע, הבין מהר שחלום הקולנוען רחוק מדי, והלך על כתיבה. ב 89' כתב סיסמאות עבור מפלגת העבודה בקמפיין הבחירות המקומיות, ועד 91' כתב במקומון "צומת השרון" וקצת ב"חדשות". ב 93' ערך את "התקשורת" ובין 93' ל 95' המשיך למקומון אחר, "תל-אביב". ואז פרץ לו האינטרנט לתוך החיים – הוא החל לעבוד ב"כשדים", חברה ליישומי מולטימדיה וקיוסקי מידע, שם ניסה לפתח קיוסקים אינטראקטיוויים מבוססי דפדפן לרשת מלונות בהודו. העיסקה הזאת דוקא לא יצאה לפועל, אבל פתאום הווב נראה לו מסחרי. משם למוניטור הדרך היתה קצרה.

שמשון הקים את "404 עתונות מקוונת בע"מ" שהפעילה את "מוניטור", על-שם ההודעה הפופולרית "404 Not Found" המוכרת לכל גולש מתחיל, ושהייתה מכונה במערכת "מוניטור" ז"ל - "פג'ו" (שימוש: האתר של חיים משה אונליין? לא, ניסיתי, קיבלתי פג'ו). וגמרנו עם הנוסטלגיה. אולי כמה שאלות ותשובות, כמקובל בראיון?

- חבר שלך וחלוץ אינטרנט ישראלי אחר, עידו אמין, הודיע לא מזמן על מעבר לעמק הסיליקון. אם כבר אינטרנט, אומר אמין, למה לא לעשות את זה נכון, במקום הנכון ועם ברודבנד. זה לא קורץ לך?

"תשמע, ברודבנד יש גם באמסטרדם, כתב אחד שלנו אפילו יושב עליו (ירון טן-ברינק). בטח שזה מעניין ומסקרן לעבור לחזית. אחרי הכל, בסן פרנסיסקו בנו את גשר שער הזהב, ובפלשתינה בנינו את גשר המכביה. כרגע אין שום דבר קונקרטי בכיוון חוץ מחלומות."

- אתה לא מרגיש שהווב העברי הוא ביצה קטנה ומגוחכת לעומת ההיצע העולמי?

"האינטרנט בישראל מאופיין על-ידי המרחק העצום בין הפוטנציאל, היומרה וההודעות לעיתונות לבין רמת הביצוע. לא חייבים להתעצבן מזה, אפשר להשתעשע. אני חושב שהאינטרנט מאוד מתאים לישראל. האנשים פה מתלהבים מהרשת כי המציאות כאן מטורפת, אלימה ומסריחה.

"זאת אחת הסיבות שהאינטרנט יצליח בישראל לפחות כמו בקליפורניה, זה רק יקח קצת יותר זמן. זה מדיום שמעודד אנשים שחשים במיעוט, שמרגישים שזכות הביטוי נשללה מהם. ופה גם הכי אליטות וגם המצליחנים מרגישים שדופקים אותם. אני אוהב את הפרחיות של האינטרנט הישראלי. היא משעשעת לפעמים, מכמירת לב ומגוחכת במקרים אחרים, אבל בכל הרמות, מסוחרי המודמים ועד מרצים ודרך הגולשים. גם כשזה מעצבן זה משמח."

- למשל, כמו האתר של נועם רוטר? זה משמח אותך? אתה בטח מודע לקללות שאתה סופג שם מדי פעם. לא מרגיז?

"ממש לא. כבר ביום הראשון שפתחנו את הפורומים של וואלה אחת ההודעות הראשונות היתה "חרא של פורומים" ועל החתום – "גדי שמשון בן זונה". נפלתי מצחוק. תשמע, קטונתי, הרי על רוטר כבר עשו אתרים פארודיים, עלי – טרם. אני לא הולך ומחפש את הירידות, אבל החבר'ה במערכת מספרים לי בכל פעם שיש שם משהו באמת מצחיק. ב"נענע" אנחנו קוראים לירידות בפורומים "עוגות", כמו אלה שכלבים משאירים אחריהם וצריך לנקות (השימוש: גדי, יש פה כמה עוגות בפורום. למחוק? ג.ר).

"זה האינטרנט, לא נראה לי שאפשר או צריך לעצור דברים כאלה. יותר הרגיז אותי כשפתחתי את מוסף הארץ על הבוקר, לפני שנה בערך, וגיליתי "עוגה" עסיסית שהשאירה עלי עתונאית שבמקרה לא קיבלתי לעבודה חודש קודם. בפורומים לפחות אתה יכול להגיב בצמוד ללכלוך.

- מה עם כתיבה?

"בהחלט חסרה לי הכתיבה, ולא רק בנענע. היה לי מדור שבועי, שהפך לדו-שבועי, לחדשי, דו-חדשי ועכשיו הוא "מתישהו בשבוע הבא". מזל שיש לי דיבור עם העורך והוא ויתר לי.

- יוצא לך לגלוש להנאתך?

"כמעט ולא. למעשה אני הגולש הכי מסכן בארץ. רוב הזמן אני באתרים הישראליים בגלישה מקצועית ואני לא נהנה מגלישה. הרבה זמן לא מצאתי את עצמי גולש ונסחף הלאה.

- אתה מוריד מוזיקה בנאפסטר?

"בהחלט. למעשה המערכת שלי מקולקלת ואת כל הדיסקים שלי כבר העברתי ל MP3. אנא ממך, ציין שאני מחליף עותקים חוקיים של MP3 בלבד."

- בטח חוקיים. גם סרטים?

ל"פעמים. את "סאות'פארק – הסרט" ראיתי מהאינטרנט."

- וזה לא נראה לך פיראטי? לא חוקי?

"ממש לא. מי שמאזין למוזיקה או מחליף שירים עם חברים הוא לא פיראט, לא זייפן ולא גנב. מי שמדפיס ומשווק דיסקים מזוייפים – הוא כן. ומוזר שאף עיתונאי חוקר עוד לא שאל את עצמו איך יש בארץ כמה מפעלים ליצור דיסקים כשאת כל התצרוכת הישראלית יכול לספק חצי מפעל. איך הם קיבלו תמיכה ממשלתית ומה הם בדיוק אמורים לייצר? אבל יותר פשוט להתעלק על הילדים שמורידים בריטני ספירס בנאפסטר."

- אתה רואה טלויזיה?

"קצת. ומחזיק על השולחן בסלון מחשב נייד מחובר לרשת, כדי שזה עדיין ייחשב זמן איכות.

- עם ברודבנד?

"לא ממש."

- ויהיה ברודבנד?

"גם לא ממש. הרי מה הולך לקרות? מכל חצר ולכל אחד תהיה רמפת גישה אולטרה מתוחכמת ורבת נתיבים ל"אוטוסטרדת המידע", שזה השביל הבוצי והקטן של תשתית האינטרנט של המדינה. זה ברודבנד זה? מה שכן, אחרי שיגמרו בעיות הרגולציה, נעבור שלב למצב שבו האינטרנט יעבוד כמו שצריך לשם שינוי."

- אבל בסוף, מספרים לנו, האינטרנט יתחבר לטלויזיה.

"לא. הטלויזיה תתחבר לאינטרנט. לאבולוציה יש כיוון התקדמות אחד."

- והפורטלים ישארו?

"לפורטלים יש עדיין מקום. פורטל הוא נקודת צומת בתנועה של הגולשים ברשת. אנשים גולשים דרך נענע, וואלה, תפוז, יאהו. יש אתרי תוכן גדולים שמושכים הרבה גולשים, אבל הם לא מתייחסים לאתר כאל תחנת מעבר. הם לא ממשיכים הלאה.

- לא הזכרת את ynet ואת IOL.

"הם לא פורטלים בעיני. הגישה שלהם ושל האנשים שגולשים אליהם היא לא של תחנת ביניים, ולהוסיף אינדקס לאתר תוכן לא הופך אותו אוטומטית לפורטל. עובדה, לסבתא שלי היה אינדקס ענק של מתכונים הונגריים, וזה לא הפך אותה לפורטל."

- לא נמאס לך לדבר עם כולם על פורטלים, להתעסק באינדקסים ולהגיד "תוכן" כל הזמן?

"אין לך מושג כמה. הייתי מאוד שמח לקצת חופש מכל זה."

- אכן מומלץ. ומה תעשה בחופש?

"מה שבא לי באמת זה להיכנס לאיזה חנות ספרים אמיתית, לקנות ספרים אמיתיים, בשקית ניילון אמיתית, לקבל אותם במקום ולא אחרי שבוע, ללכת לאיזה חוף ולקרוא אותם עם הרגליים למעלה. זה הכל."