ביהמ"ש: סעיף אי-תחרות בין חברות - הסדר כובל

בית-המשפט העליון קבע היום (א'), כי הסכם אי תחרות במסגרת הסכם לפירוק שותפות הוא הסדר כובל, האסור לפי חוק ההגבלים העיסקיים, ולכן בית-המשפט לא יאכוף אותו.

פסיקתו העקרונית של ביהמ"ש ניתנה על-ידי הרכב מורחב של 7 שופטי בית-המשפט העליון, במסגרת דיון נוסף בנושא הסכם אי-התחרות בין חברת טבעול לקיבוץ איילון. פסק-הדין ניתן בעקבות הסכם שנחתם בין טבעול לבין קיבוץ איילון, לפירוק שותפות ביניהן, שנקראה שף-הים. השותפות, שהוקמה בדצמבר 89' עסקה בפיתוח ושיווק מוצרים דמויי בשר, ומוצרי מזון שמקורם בדגים. בהסכם לפירוק השותפות, שנחתם ב-93', התחייבו טבעול וקיבוץ איילון שלא להתחרות זו בזה במשך 5 שנים.

קיבוץ איילון זכה במכרז של משרד הביטחון לרכישת שניצלים מחלבון צמחי, במארס 97'. בעקבות כך טענה טבעול, שהחברה הפרה את הסכם אי-התחרות.

ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון קבעו, כי הסכם אי-התחרות הוא הסדר כובל, האסור על-פי חוק ההגבלים העיסקיים, וכתוצאה מכך לא אכפו אותו. טבעול ביקשה, כי ביהמ"ש העליון יקיים דיון נוסף בעניין, שבעקבותיו פורסם פסק-הדין המדובר.

עם מתן פסק-הדין, הוסיף שופט ביהמ"ש העליון מישאל חשין, כי הסדר כובל בלתי חוקי, שהצדדים עברו עבירה בעצם כריתתו, לא ייאכף על-ידי בית-המשפט. עוד קבע השופט, כי על בתי-המשפט לראות לנגד עיניהם לא רק את הצדדים להסדר הכובל, אלא את ציבור הצרכנים כולו, המושפע מההסדר.