אני אוהב אותך, לאה

בויאקה – מסיבויאקה

נאמר זאת בקצרה. קאוומי השדרן לא היה מנגן את הסינגל הזה של קוואמי הזמר וחבריו, שלא עושה מספיק כבוד לראפ הישראלי. השיר הוא מזן הפאן העלא כיף כיפאקי, ששב"ק ס' ייצרו בשנותיהם הראשונות. אבל ההיפ-הופ הציוני התבגר מאז, וייצר שירים מורכבים ומלאים. יש פה קצת גרוב חביב שמציל את העסק, אבל הסך הכל מאכזב. ציון: 6

יובל בנאי - התחנה הבאה

כמו בשני הסינגלים הקודמים מהתקליט, גם בשיר הנוכחי בנאי סוחב לכיוון הרוקי הכבד יותר, וזה לא ממש נשמע טוב. כלומר, זהו שיר טוב בסך הכל, ובנאי וחבורתו יודעים את העבודה, אבל משהו בו לא נשמע טבעי מספיק. השירה של בנאי והנוכחות שלו, מה לעשות, אינם ספרינגסטיניים במהותם, וחבל שהוא מתעקש עליו יותר מדי. ציון: 7

סוף הסיפור – יהודית רביץ

הסינגל הראשון מתוך ההופעה של רביץ עם הפילהרמונית מוכיח שלשילוב הקיטשי הזה יש מקום לפעמים. הסאונד הגרנדיוזי מתאים כמו כפפה ליד ללחן של רביץ ולמילים של רוטבליט, שנוטים גם כך לפופוזיות מבורכת למדי. בכך שזה שיר מקסים מטבעו, אין ספק, הביצוע הזה רק מוסיף לו. ציון: 8.5

לאה - אשמחולי

הסיכויים שהשיר הזה יגיע לרדיו שלכם אפסי. הסיבה פשוטה: הוא איך נאמר, לא בעברית. זה דווקא אחלה שיר. פופ מזרחי-ערבי מהוקצע ומלטש ונעים לאוזן. מזכיר קצת את זהבה בן ברגעיה המוצלחים. יצירת מופת זה לא, אבל להיט קיצי חביב – בהחלט. ציון: 8