הגבבבר המושלם

סביר להניח שהשם איתי תורג'מן, לא אומר לכם כלום. אבל זה רק השם. אם אחרי סיום קריאת הכתבה עדיין לא תבינו במי מדובר, אז אתם בצרות.
איתי תורג'מן, הוא-הוא הדבר החם הבא. או איך שקוראים לזה. מדובר בחצי מצמד ה"פלא-פון צ'אט ("צ'אט צ'אט, פלאפון צ'אט!"), אותה סדרת פרסומות מקסימה שסימן ההיכר שלה הוא המילה "גבבבבר", אותה מילה שמי שלא יודע לבטא אותה, נחשב די חנאג'. הצלחת הפרסומת המקורית הביאה אחריה גל של סרטוני המשך, כל אחד מהם יותר מצחיק ומטורף מקודמו. צורת הדיבור והסלנג שמפגינים שם צמד המסטולים, הפכו לשפה יומיומית אצלנו, הצופים.
פגשתי את איתי בסטודיו הצילום, בזמן ההפקה לשער ולכתבה. בעוד סוללה שלמה של אנשי מקצוע (צלם, מאפרת, סטייליסט, ספר, מפיק ועורך) עובדים עליו, וברקע מתנגן הדיסק של "מוניקה סקס" (לבקשתו של איתי), טורח הגבר להשתולל ולהפגין קוליות יתרה (והוא לא קול, זוכרים?).
במהלך הצילומים מתגלה תורג'מן כנער היפראקטיבי שלא נח לרגע, בחור צעיר שנמצא איפשהו בגבול הדק בין סבבה לחולה בראש, בין אחד כזה שתרצו הכי בעולם להיות בקרבתו, לבין אחד כזה שהכי בעולם תרצו לאשפז.
הוא שואל אותי אם אני רוצה לערוך את הראיון תוך כדי הצילומים או אחריהם. אחרי שאני רואה עם מי יש לי עסק, אני מעדכן אותו שהשאלות יבואו בסוף. בין צילום לצילום, הוא מסתלבט ואומר לי "בטח תכתוב ש'איתי הגיע לבוש בחולצה כזאת, מכנסיים כאלו וזה וזה וזה...'". אמרתי לו שחבל לטרוח, כי את זה אתם בטח יכולים לראות לבד.

ילד טוב גן יבנה

איתי תורג'מן הוא נער בן 17 ושמונה חודשים (הוא מבקש לדייק), שגר בגן יבנה עם ההורים, וסיים ביוני האחרון בית-ספר במגמת תיאטרון "100+" (הוא מבקש לציין).
"בכללי, אני ילד רגיל. כל הפוזה והקוליות שאתה רואה על המסך זה לא איתי האמיתי. אני לא מדבר ככה או מתנהג ככה בחיים הפרטיים שלי".

אז בוא תספר לי על איתי תורג'מן האמיתי.
"אני גר במקום שקט ומגניב, מתופף על (ופה הוא מקפיד לבדוק שאני רושם את הכל י.מ) תמתם, ג'מבה, קונגות, ואה, אני גם מנגן על גיטרה.

ואיך מסתדר לך כל הקטע של תל-אביב הסואנת וגן יבנה?
"מצויין. זה הכי כיף להגיע מהרעש של תל=אביב לפרדסים והשקט של גן יבנה, שזה אחלה מקום לגור בו. בכלל, אני לא ממש אוהב את כל מה שנקרא 'הסצינה התל אביבית'. אני מאמין שגם כשאתפרסם יותר, לא אשתנה ואשאר אותו איתי"

איך אתה מעביר את הזמן כשאתה לא עובד?
"יש לי את הזולה שלי ליד הבית. אני הולך לשם להרגע ולשכוח מהכל. אני גם חולה על פסטיבלים אתניים, שאנטיפי וכאלה. הייתי בסיני לא מזמן איזה שבוע, והיה הכי אחלה שבעולם. אני מתכנן גם טיול ארוך לתאילנד, לפני הצבא."

ואתה עדיין מתעקש שאתה לא קול?
"לא, אני לא. מה זה בכלל קול?"

אתה יודע, הדאחקות שרצו בפרסומת, וכל הסבבות שאתה מריץ בחיים הפרטיים, נחשבים לדברים די קולים.
"תראה, מבחינתי, 'קול' זה אחד שעושה מה שהוא רואה לנכון כי זה מתאים לו, ולא בגלל שהוא מצפה שיגידו עליו שהוא קול. אני לא קול, ותעשה לי טובה -תרשום את זה!"
אז רשמתי שהוא לא קול, ובעוד הוא קונה את חולצת ה'ערס צעצוע' אותה הוא לובש בצילומים לכתבה, אני שואל אותו על פרוייקטים אחרים בהם השתתף לפני הפריצה הגדולה.
"שיחקתי את שוקו בסידרה "פלורנטין". מדובר בנער שווה שמפתה נשים מבוגרות ושוכב איתן. לא אחלה תפקיד? כרגע, אני מצלם עם לוסי דובינצ'יק ("קלרה הקדושה") פרק לסדרה "כן או לא", שבה אנחנו משחקים חברים שפורצים לדירה. יש שם סצינה בבריכה בה רואים אותי בעירום..."

וואלה?
"טוב, רק מאחורה. אבל גם זה משהו. אל תזלזל..."

הולך על לייב

איתי ממשיך ומספר שלאחרונה הוא גם מקריין הרבה לפרסומות בטלוויזיה וברדיו, ואתם בטח כבר למדתם לזהות את הקול שמאחורי הפרסומות. ואפרופו רדיו, יש לו גם תוכנית משלו ברדיו האינטרנטי WFM.

ומה הלאה?
"הכיוון הוא תיאטרון. אני בוגר מגמת תיאטרון, ויותר מתחבר לזה מלטלוויזיה וקולנוע. אני רוצה להרגיש את הקהל. בכלל, לייב יותר מתאים לי."

אתה אוטוטו בן 18. מה עם צבא?
"צבא אני עושה בטוח, אבל לא קרבי. אני לא בנוי לזה. יש ים דרכים לתרום למדינה".

בוא נעבור לפרסומת לפלא-פון. איך הכל התחיל?
"באתי לאיזה אודישן עם ידידה, וממש שכחתי מהם לגמרי. אחרי שלושה חודשים התקשרו, והסבירו לי שיש להם תפקיד אחר בשבילי, שזו בעצם היתה הפרסומת".

ואיך היו הצילומים?
"אחלה. היה מגניב, הרצנו שם דאחקות חופשי. אתה יודע שהשם 'כדורי' (החבר הג'ינג'י בפרסומת) זו המצאה שלי?

מה איתו באמת?
"הוא נמצא כרגע בניו-יורק. הוא לומד שם משחק."

סביר להניח שאחרי ההצלחה של הפרסומת היו גם תופעות לוואי כאלה, נכון?
אתה בטח מדבר על קטע של הטרדות וכאלה. כן, בטח שיש..."

מה התגובה הכי מוטרפת שנתקלת בה?
"אני לא יכול להגדיר משהו כממש מטורף, אבל יש שתי תגובות מאוד נפוצות: 'אחי, תעשה גבבבר', ו-'כמה, כמה אתה מקבל?'. בכלל, כל הקטע הזה שאתה הולך ברחוב וכולם חושבים שהם החברים הכי טובים שלך, יכול לפעמים לשגע."

זה עוזר בקטע של בנות?
"עזוב אותך, אני לא רוצה שבנות יתחילו איתי בגלל שאני מהפרסומת. זה אולי נשמע פלצני, אבל ככה זה."

רגע, חברה יש?
"בטח, יש לי חברה שקוראים לה נועה, היא בת 17 מגן יבנה, ואנחנו מכירים מילדות."

ומתי זה הפך לרשמי?
"היינו ידידים הכי טובים בעולם, והיא לא קלטה שאני מת עליה. פשוט לא קלטה, אפילו עם כל הרמזים. בסוף, אמרתי לה את זה במפורש לפני שמונה חודשים, ומאז אנחנו ביחד. אני פשוט מת עליה.

תוך כדי שהוא מספר לי על נועה, הוא משדל אותי לרשום עליה.
"היא רקדנית של דנה אינטרנשיונל, וגם מתעסקת בתחום המשחק".

עם כל הלחץ של הפרוייקטים והעבודה, זמן לחברים יש?
"בטח, אבל אנחנו לא טיפוסים של המועדונים שמשמיעים את ה'אומצה-אומצה'".

נחזור לפרסומת. יש לך בכלל פלא-פון צ'אט?
"יש לי את המכשיר שפלא-פון נתנו לי, אבל בלי שיחות, אלא סתם כדי שלא תהיה פאדיחה שאני מפרסם אותם, ויש לי מכשיר אחר".
הוא מספר לי שבתכל'ס יש לו מכשיר של סלקום, "ועוד טוקמן", הוא מדייק.

המצב קשה, אה?
"תשמע, עשיר לא נהייתי מהפרסומות, אבל זה אחלה וכיף".

"אחי, תביא שיחה"

סתם כדי להמחיש לכם עד כמה המצב קשה, נספר שבמהלך הראיון הוא משונרר מאחד מאנשי הצוות את הסלולרי שלו כדי להזמין מונית להגיע הביתה.
איתי תורג'מן הנער, או אולי צריך לומר הגבבבבר והתופעה, הוא מסוג האנשים שגם אם תרצו, לא תוכלו לשכוח כל כך מהר. אם אתם לא רוצים אותו בפרסומות, תקבלו אותו בסדרות טלוויזיה, ואם הקול שלו לא ממש עושה לכם את זה בפרסומת לפלא-פון, תתכוננו למתקפת פרסומות נוספת בקולו הסטלני משהו. לבן-אדם יש נוכחות, הוא די מגניב (חלילה לא קול), ובואו נאמר שפשוט יש לו את זה. הוא הולך להיות הדבר הבא, ובעצם, מה אני מדבר, הוא כבר עכשיו הדבר הכי חם שמרוח לכם היום על המסך. וכמו שהזכרנו, הוא גם פוזל לכיוון התיאטרון והרדיו.
אז מה דעתכם? אולי צריך לכנות את התופעה הזאת בשם "תורג'מאניה" (לא להתבלבל עם דן, כמובן, שגם מתכנן לחזור לחיינו בקרוב). מצד שני, מה דעתכם על איזה שיתוף פעולה בין השניים?