חלומה הרטוב של אילנה דיין

גארי קונדיט, חבר קונגרס בן 53, מנהל מערכת יחסים עם המתמחה שלו, סנדרה לוי, בת 24. בסוף אפריל היא נעלמת. בשיחה האחרונה, אומרת המתמחה הצעירה להוריה שהיא עומדת לחזור הביתה, לקליפורניה. בדירתה המשטרה מוצאת חפצים ארוזים ומוכנים לנסיעה. החודשים חולפים ותיאוריות הקונספירציה מתחזקות, אבל חבר הקונגרס שומר על פרופיל נמוך, למרות שבביתו נערך חיפוש מתוקשר והוא עצמו נחקר על ידי המשטרה כבר שלוש פעמים. אותו חבר קונגרס, קונדיט, הוא חלומם הרטוב של מפיקי ומגישי תכניות האקטואליה בארה"ב. ראיון בלעדי בתכנית שלהם יהפוך אותם לשיחת היום, שלא לדבר על הרייטינג השערורייתי. בשפה המקצועית זה נקרא "The Get" (להשיג מרואיין נחשק במיוחד) ובחיים האמיתיים זכתה קוני צ'אנג מ-ABC בראיון הנכסף. איך היא עשתה את זה, האם זה משתלם, וגם: הנקודה הישראלית.

מה זה ואיך משיגים?

ברמתו הבסיסית, The Get הוא ראיון בלעדי עם מרואיין מבוקש ובלתי מושג, כזה שמעניק הרבה כבוד ויקר למבצעיו. הדרכים להשגתו זהות, פחות או יותר, בכל רשתות השידור: בשלב הראשון מופצץ המרואיין בשיחות טלפון של כתבים ומפיקים. אם אתה מרואיין "חם", תוכל לצפות לממוצע של 75-80 שיחות ביום, במשך כמה שבועות. בשלב השני יתרפסו בפניך העיתונאים ויסבירו לך למה כדאי לך להתראיין בכלל, ומדוע אצלם בפרט. בשלב השלישי, והמשתלם ביותר עבור המרואיין, ישלחו מהרשת "אותות הערכה" סמליים שעשויים לכלול פרחים או סלסלת פירות. באופן טבעי, הגוף המשדר יממן את כרטיסי הטיסה, את סידורי לינה ואת הארוחות.

פה ושם, מציבים המרואיינים תנאים. בחירת הכתב שיראיין אותם, למשל, או דרישות שקשורות לאופי ההקלטה או למיקומה. דוגמה? בבקשה. הראיון שערכה קוני צ'אנג עם חבר הקונגרס קונדיט צולם בחווה השייכת לחבר של קונדיט ונכחו בה אשתו ושני ילדיו הבוגרים. בנוסף, התכנית צולמה ב-"Live on Tape", שיטה שמונעת התייעצות מנחה-מפיקים במהלך הראיון. תכניות אחרות, "60 דקות" למשל, אינן מסכימות לצלם ראיונות בשיטה זו.

מרוויחים מזה?

מתברר שלא משנה כמה גבוה הרייטינג, הרשתות לא רואות מזה כסף. הסיבה: זמן הפרסום בפריים-טיים נמכר חודשים קודם לכן. "אי אפשר ללכת למפרסם ולומר לו שאנחנו מצפים לקהל גדול יותר עם הראיון הזה", אומר בכיר באחת הרשתות. בנוסף, הרשת צריכה להשקיע בפרומואים לקידום האירוע, אבל מנהלים אומרים שההתעניינות התקשורתית חוסכת להם עבודה. "לא צריך לשדר הרבה פרסומות אם אתה מופיע בעמוד הראשון של העיתונים", אומר אחד המנהלים. אז מה מרוויחים? בעיקר תשומת לב.

רשימת הגדולים

במקום הראשון של מרואייני העשור (על-פי טבלה שפירסם האתר Inside.com) נמצאת מוניקה לווינסקי. כשהמתמחה הצעירה העניקה במרץ 99' את הראיון הבלעדי לברברה וולטרס זינקו מספרי הצפייה לשיא של 33.4 אחוזי צפייה, עם נתח צפייה (שר - כמות הצופים מתוך מקלטי הטלוויזיה הפתוחים) של 48 אחוזים. במקום השני ניצבת דיאן סוייר שראיינה ב-95' את מייקל ג'קסון וליסה מארי פרסלי. המספרים: 25.9 אחוזי צפייה ונתח צפייה של 42 אחוזים. המקום השלישי שייך לביל והילרי קלינטון, שהתראיינו לסטיב קרופט בשנת 92, שנים רבות לפני שערוריות המין (24.9 אחוזי צפייה ונתח צפייה בן 34 אחוזים). ברשימה נמצאים גם אלן דג'נרס, אחרי היציאה מהארון (16.8 אחוזי צפייה), וודי אלן (13.9 אחוזי צפייה) וטימוטי מקווי, שהרג 168 אנשים באוקלהומה והוצא להורג לפני חודשים ספורים (14.7 אחוזי צפייה, נתח צפייה בן 25 אחוזים). בסנטור קונדיט, אגב, צפו הרבה יותר – 18.3 אחוזי צפייה, נתח צפייה בן 30 אחוזים. בשבוע שעבר, ללא קונדיט, עמד רייטינג של התכנית על 8.2 אחוזי צפייה עם נתח צפייה בן 14 אחוזים. נא לעשות את החישוב לבד.

ובארץ? פה זה לא אמריקה

פעם, המרואיינים המבוקשים היו מנחם בגין או חנוך לוין. אלא שהתקשורת האשמה לא הצליחה לשבור את בועת שתיקתם. אבל המרואיינים של היום זה לא המרואיינים של פעם. אם נניח בצד לרגע את האירועים האקטואליים שמכתירים מרואיינים מבוקשים, כיום אפשר להשיג כל אחד. "אחרי שאריק איינשטיין התראיין, כבר אין מרואיינים בלתי אפשריים", מספר מפיק בכיר, "הוא היה השם היחיד שלא היו מנסים. יש גם את יוסי בנאי שממעט להופיע אבל בתקופת הבחירות בער לו, אז הוא התראיין. לא רואים הרבה גם את שלמה ארצי, ריטה ויתר האמנים שהחשיפה התקשורתית שלהם מחושבת – אבל כשיש להם אינטרס, הם מגיעים. כשהם צריכים לקדם משהו, הם יבואו".

"The Get" הוא מונח שכורך בתוכו תחרות עם תכניות אחרות, שרוצות גם הן את הראיון הבלעדי. אבל כיום אין בארץ מספיק תכניות אירוח או תחקיר. "בעבר היו מריבות בין התכניות השונות על אייטמים. על המרואיינים היו מופעלים לחצים אדירים", מספר המפיק הבכיר. "בהתחלה היה מתקשר תחקירן, אחר כך עורך ובסוף זה היה מגיע למגישים עצמם. כל אחד מנסה לשכנע למה הופעה אצלו תשתלם יותר. אבל היום, התכניות הקיימות שונות זו מזו – יאיר לפיד שונה מיצפאן, ששונה מאמנון לוי. מלבד זאת, יחסית לשנים האחרונות, כבר לא נשארו תכניות אירוח ותחקיר. לזמרים אין מקומות להופיע".

קלים להשגה

בהנחה שבקצה העליון של הסקאלה - הקשים ביותר להשגה - שוכנים אריק איינשטיין ושלמה בראבא, אחת השאלות המעניינות היא מי נמצא בקצה התחתון. "אורנה ומשה דץ", מספר המפיק, "הם יבואו תמיד. גם אריק לביא, או יפה ירקוני. אני לא מניח שיש בעיה להביא אותה לתכנית. הם לא יכולים להישרף כבר. ויש גם את האמנים הצעירים שאפשר להביא. בדרך כלל קשה להם להיכנס, אבל כשיש ביטול, לדוגמה, פתאום מתחילים לחפש סיבות למה אפשר להזמין אותם".