עקרונות בסיסיים והשאלות העיקריות שמתעוררות בתביעות נזיקין

כל האמור להלן אינו בהכרח ממצא ואינו בא להחליף יעוץ משפטי מקצועי המותאם לנסיבות העניין.

ראשית דבר יש להפריד בין שני מישורים:

* תביעת נזיקין המוגשת ונידונה על פי פקודת הנזיקין.

* תביעת נזיקין על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).

משנת 1976, עם חקיקת הפלת"ד אין מנוס מלהפריד בין שתי תביעות אלו שכן כמה מן העקרונות הבסיסיים והפרוצדורה שונים בין השתיים.

תביעה לפי פקודת הנזיקין

* פניה לעו"ד - הסכם שכ"ט:

המקובל הוא אחוז מסוים מן התוצאה, המומלץ הוא 15% מן הסכום שיתקבל בפשרה לפני הגשת תביעה, 17.5% מהסכום שיתקבל בפשרה לאחר הגשת תביעה ו 20% מסכום שיתקבל מפסק הדין אלו גם הסכומים שבד"כ יוענקו ע"י בית המשפט.

עו"ד המקבל ייצוג נפגע בתביעת נזיקין ירצה לקבל פרטים, רצוי מבוססים בכתב הכוללים בין היתר:

מחלות ילדות, השכלתו של הנפגע, שירותו בצה"ל, פרופיל רפואי בגיוס ובשחרור, עבודותיו, השתכרותו (לפני ואחרי מעשה הנזיקין), מאורעות שונים בעברו, מחלות תורשתיות וכו', פרטים על מעשה הנזיקין עצמו, עדים, תוצאות המעשה, השפעת המעשה על אורך חייו, הזדקקותו לרופאים, תרופות, שינויים בציוד ומגורים וכו'.

הערה: פרטים אלו חשובים לניהול התיק גם אם הנפגע אינו מיוצג.

גבית עדויות מעדי ראיה:

לעיתים חולפות מס' שנים עד שהדברים מתבררים בבית המשפט ולכן יש לגבות עדויות סמוך לאירוע ככל האפשר ולהחתים את העד על תצהיר או הודעה.

איסוף חומר ראיות ממקורות אחרים:

משטרת ישראל: להרבה תביעות נזיקין יש אספקט פלילי ויתכן כי המשטרה ערכה חקירות וגבתה עדויות. ניתו לקבל, בפניה רגילה, את חומר החקירה לאחר שהסתימה.

משרד העבודה - המחלקה לפיקוח על העבודה: במעשה נזיקין שהוא גם תאונת עבודה יכול להיות שהמחלקה ערכה חקירה וניתן ע"י פניה רגילה לקבל את התיק עם העדויות ואת דו"ח המפקח על העבודה (אשר הינו דו"ח של בעל מקצוע וחשוב ביותר לעניין התביעה).

תיק הביטוח הלאומי: אם כתוצאה מתאונת העבודה פנה הנפגע בתביעה למוסד לביטוח לאומי (מל"ל) ניתן לקבל את החומר בתיק המל"ל בפניה רגילה (מלבד חומר רפואי אשר דורש וס"ר) שכן לעיתים יש שם מסמכים שמתייחסים לנסיבות האירוע ולפעמים אף נערכת חקירה.

הערה חשובה: בטופס התביעה לתשלום פיצויים מהמל"ל ישנו סעיף בו על התובע לתאר כיצד אירעה לו תאונת העבודה. התובע חותם על טופס זה ולכן הצהרתו זו מחייבת (ע"א 497/60 מקורת חברת מים בע"מ נ' ישעיהו זכריש ו-יוסף, פורסם בפ"ד, כרך טו, חלק שני, 1960)

יתרה מכך, בחלק השני של הטופס המעביד צריך לאשר את נכונות קרות הפגיעה והדבר מחייב גם אותו. חומרתה של הלכה זו הוקלה במידת מה בע"א 484 ,353 ,185/75 - דוד אוחיון נ' משה חיון ו-3 אח', פורסם בפ"ד, כרך לא, חלק שלישי, עמ' 820 בו קבע בית המשפט כי אם הוכיח הנתבע שנתן את האישור במל"ל מתוך טעות הדבר לא יקשור אותו.

מכבי אש: אם שרפה גרמה את הנזק ניתן לקבל ע"י פניה רגילה אל תחנת מכבי האש שעסקה בכיבוי השרפה את דו"ח השריפה המפרט בין היתר את הסיבה, לדעתם, לפריצת האש.

משרד הבריאות: כאשר מדובר ברשלנות רפואית לעיתים מוקמת ועדה שתפקידה לברר את נסיבות המעשה וניתן לפעמים לקבל דו"ח זה לאחר השלמתו.

מצב עוה"ד המיצג את המזיק (או - למה לוקח כל כך הרבה זמן לקבל פיצוי)

עוה"ד המיצג את המזיק מצבו נוח יותר מאשר עוה"ד של הניזוק (או הניזוק בעצמו) שכן בד"כ המזיקים הפוטנציאלים מבוטחים כנגד תביעות נזיקין שעלולות להיות מוגשות נגדם. כאשר מזיק כזה נתבע בנזיקין הוא מעביר את התביעה לטיפול חברת הביטוח שלו אשר מעבירה את הטיפול בד"כ לעו"ד מטעמה. העו"ד מגן לאמיתו של דבר על אינטרס חברת הביטוח ולכן גם אין בעיה כספית לברר את כל הפרטים הרלוונטים לתביעה שכן הבירור נעשה ע"י פניה למשרדי חקירות ואיסוף מסמכים, הליך שצורך זמן רב ומתנהל לרוב בעצלתיים.

מעקב אחרי הליכים פלילים:

פקודת הראיות - ס' 42 (א) קובע כי הממצאים והמסקנות של פס"ד חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם יהיו קבילים במשפט האזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם.

"חלוט" = סופי:

אם מוצו כל ערכאות הערעור.

עבר המועד להגשת ערעור ולא הוגש.

"המרשיע" = פסק הדין חייב להרשיע, זיכוי לא נתפס כראיה.

"ראיה לכאורה" = התובע יכול לקחת את הכרעת הדין הפלילית ולהגישה כראיה לכאורה לבית המשפט האזרחי וס' 42 (ג) לפקודת הראיות קובע כי אם הוגשה ראיה כאמור לא יהא המורשע או חליפו...רשאי להביא ראיה לסתור או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שירשמו וכדי למנוע עיוות דין.

כאשר לא קיבל רשות כאמור, הופכת הראיה לכאורה להיות ראיה חלוטה.

כל האמור כפוף לזכותו של המזיק (המורשע) להוכיח אשם תורם ו/או שהיו מעוולים נוספים.

נשאלת השאלה מדוע רק פס"ד מרשיע מהוה ראיה לכאורה במשפט אזרחי?

בעוד שבמשפט פלילי צריך להוכיח אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר הרי שבמשפט האזרחי כל שצריך תובע להוכיח הוא שעל פי מאזן ההסתברות גרסתו מסתברת יותר מגרסת הנתבע.

אין זה צודק שהניזוק במשפט אזרחי יהיה קשור בתוצאות ההליך הפלילי שהוא לא היה צד בו באופן פורמאלי ומעשי.

איסוף החומר הרפואי:

באמצעות וס"ר יש לפנות לבי"ח בהם אושפז הניזוק, לביטוח לאומי, למוסדות השיקום, קופ"ח או כל גורם רפואי אחר שטיפל בתוצאות הפגיעה של הניזוק לאיסוף החומר הרפואי הרלוונטי.

קביעת נכותו של הנפגע:

צורך זה נגזר מהוראה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת שאם רוצה התובע להוכיח את מגבלותיו הוא חייב לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוו"ד רפואית כבסיס לטענותיו. צרוף הנ"ל הוא תנאי להוכחת מצבו הרפואי של הניזוק אך יש אפשרות לבקש מבית המשפט פטור מצרוף חוו"ד.

הנכות באה לבטא במספרים/אחוזים את מידת הפגיעה שנפגע אותו ניזוק מבחינה בריאותית.

בשבוע הבא - הפיצוי וחישובו.