ברוך הבא בייבי

כנראה בגלל טיפולי השיאצו שהיא עברה, או בגלל המיילדת הטבעית הצמודה שעבדה איתה במשך עשרה חודשי ההריון, כשהצירים הגיעו,זה כבר היה עניין של חצי שעה–שעה עד הלידה. לא יותר.

הם יצאו בשלוש בלילה. בשלוש ועשרים אבי כבר היה בצומת "שורש", ממש לפני העליות לירושלים, דוהר על הפיז'ו 106 GTI האדומה שלו בדרך ל"משגב לדך". הוא משפשף ת'עיניים, אשתו אוטוטו יולדת, והמיילדת במושב האחורי.

הבן אדם נוהג בלי עין הרע. והלילה במיוחד. הוא ידע שזה בן. הוא ידע שהם לא יספיקו. הוא חשב, אם טלי יולדת עכשיו, הספורט האדומה שלנו תהפוך למיתולוגיה משפחתית. ויהיה לכלוך לא נורמלי באוטו. ויהיה לי ילד.

הכניסה לירושלים.עוד עשר דקות אנחנו ב"משגב לדך", והצוציק הקטן כבר חצי בחוץ. טלי צועקת, המיילדת מרגיעה. "מוסיקת רקע בשביל הגרנד אופנינג" חושב אבי. ידו מרקדת על השלט, תרה אחרי האוסף של הסטונס. חינוך מוסיקלי מההתחלה מה שקוראים. בראון שוגר.

לדיסק הזה קוראים "Rewind" והוא חוגג, באופן לא מוסרי כמעט, על הרולינג סטונס ההדוניסטים, המיליונרים, הממוסטלים, המתקתקים של שנות השבעים. "פול טו קריי", "טמבלינג דייס", "בראון שוגר". תהיה פה מ-ס-י-ב-ה.

"תסגור את זה!!!" זועקת אהובתו המסכנה שמאחור. או אולי תשים משהו מרגיע. הנה, לא מזמן יצא דיסק חדש "היצירה הראשונה – מוסיקה קלאסית להתפתחות העובר" בעריכת ד"ר חנוך רון. הוא נזכר במחקר סובייטי מפוקפק שפעם, כשהיה ילד, התפרסם באחד מעיתוני הנוער. המדענים הקומוניסטים מצאו ששיחי העגבניות הגדלים תוך פמפום בלתי פוסק של מוסיקה קלאסית מניבים פירות תפוחים, אדומים וטעימים במיוחד. אחר כך הם ניסו לגדל את מלכת הסלט על דיאטה של רוק כבד וקיבלו עגבניות מצומקות ושחורות. הקטע הכי גדול (וגזעני) היה, אתם חייבים לשמוע את זה, שלפי דיווחי הגאונים מהקרמלין, עגבניות שגדלות לצלילי מוסיקה הודית דווקא, מקבלות את השייפ המפתיע של אגוזי קשיו ארגמניים, ענקיים.

נו באמת, חשב לעצמו אבי שלנו, כשהוא שט בטירוף לעבר החנייה של בית היולדות, ידו האחת מכוונת את ההגה, השנייה אוחזת בעגבניון החדש (4 קילו) והמתוק, שצווח די בקצב, צריך להסכים, לצלילי אנ'גי של הסטונס.

ברוך הבא, בייבי. עכשיו צ'מע איזה שיר גדול יש לנו בשבילך.

המומלץ - האבנים המתגלגלות - Rewind '84