יש לי יום יום חוג

פתיחת שנת הלימודים נותנת את האות לפתיחת שנת החוגים, אלא שבניגוד לבית-הספר, שבו מעורבות ההורים והתלמידים מוגבלת, עולם החוגים מבוסס על בחירה אישית. איזה חוגים כדאי לחפש? מהו הגבול הדק שבין העשרת הילד לבין עומס יתר? האם כדאי להכריח? ומה לעשות כשהילד רוצה לפרוש? "במערכת הפורמלית ילדים נבחנים על תוכן וידע ואילו החוגים מעניקים לילדים, ובמיוחד לבני הנוער, את ההזדמנות לפתח ולבטא מיומנויות אחרות,׃ מסבירה אסתי כהן, מנהלת המחלקה לילדים ולנוער בחברה למתנ"סים. "הרבה פעמים אנחנו פוגשים תלמיד שמוגדר בבית-הספר כחלש, ומחוץ לשעות הלימודים הוא ספורטאי מעולה. מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו, שהמצוינות שהוא מפגין בתחום שונה לחלוטין מחשבון ותורה - קפואירה, רולר-בליידס או אמנות – מקרינה עליו בכל תחומי החיים. ילדים שבבית-הספר בקושי רואים ושומעים אותם, מפני שהם נחבאים אל הכלים, מגיעים לחוגים ופשוט פורחים. מושגים כמו משמעת, ביטחון עצמי, יצירתיות וחשיבה מקורית מוקנים שם במסגרת פחות מלחיצה ופחות תחרותית".

חשיבות נוספת של החוגים, לדברי כהן, היא הבחירה. "המתנ"ס מציע לילד שורה ארוכה של אפשרויות והוא מתבקש לבחור. אם ההורים יבחרו עבורו, מבלי לקיים אתו שום דיאלוג, זה בעיני פספוס של הזדמנות. בבית-הספר מידת הבחירה מועטת. בתיכון כבר יש קצת יותר בחירה, אבל היא עדיין מוגבלת. בחוגים הילד יכול לבחור לפי טעמו, בעזרת דיאלוג והכוונה של מבוגר. את ילדי הפרטיים אני מכנסת לשיחה משפחתית, שבה אנחנו מנתחים את החוגים השונים וחושבים ביחד מה כדאי, כמה פעמים בשבוע, מה היתרונות והחסרונות. פועל יוצא של הבחירה הוא המחויבות. הילד לוקח מחויבות שהוא בחר בה".

כאשת חינוך - תואר ראשון בחינוך יצירתי והנחיה בינאישית - המכירה את השטח וגם כאימא לשלושה ילדים, מתווה אסתי כהן את עשרת העקרונות שאמורים להנחות את ההורים בבחירה נכונה של חוגים.

לא לדחוס, לא להכריח

1. לא להכריח. החוגים הם מקור להנאה, וילד צריך ללכת לחוג שהוא בוחר ורוצה. אם האמא חלמה על ילד פסנתרן והגאון הקטן מסרב - אין טעם לשלוח אותו בניגוד לרצונו. חבל על הזמן, העצבים והכסף.

2. כדאי ורצוי שהילד יכיר ילדים נוספים מהחוג. זה אומנם לא תנאי הכרחי, אבל יהיה לו יותר קל ונעים כשלא ישהה בין זרים. צריך לזכור שחוג אינו דומה לבית-הספר, שבו התלמידים מתראים על בסיס יומיומי. במפגש של שעה, פעם או פעמיים בשבוע, קשה ליצור קשרים חברתיים, ולכן יש חשיבות להיכרות מוקדמת עם משתתף אחד או שניים.

3. חשוב שמפעיל החוגים יהיה מוסד מוכר, המצויד בכל הרשיונות והתעודות המאפשרים פעילות חוגית, החל מביטוחים, אישורי תברואה וביטחון, וכמובן - תעודות הסמכה של המדריכים.

4. החוג אינו תחליף לבייביסיטר. לכן חשוב לוודא שהמדריכים הם בעלי תעודת הוראה במקצוע שהם מלמדים.

5. גם המיקום חשוב. אין טעם לנסוע חצי שעה לצד השני של העיר בשביל חוג בן 50 דקות. אחרי הכל, לא מדובר בלימודים באוניברסיטה וגם לא בתיכון יוקרתי. החוג צריך להיות במרחק סביר מהבית, כך שלא נרגיש משועבדים לחוגים ולא נשרוף את כל שעות אחר-הצוהריים בהסעות.

6. הכיתות צריכות להיות מצוידות באבזרים המתאימים. גודל הקבוצה, במיוחד בחוגי ספורט - עד 15 תלמידים. בחוגים מסוימים, כמו אמנות ותקשורת, ניתן לקיים קבוצות גדולות יותר, בתנאי שהחדר מרווח ומתאים.

7. אל תחשבו שתשלום חודשי גבוה הוא ערובה לאיכות החוג. כיום, כשכל המדריכים מחויבים בתעודת הוראה ובניסיון מקצועי, מה שמשנה את רמת המחירים זה לא איכות החוג, אלא היוקרה והמוניטין של המקום.

8. המחיר שמופיע בדפי המידע אינו סופי. המתנ"סים כגופים ציבוריים, מחויבים בהנחות לאוכלוסיות חלשות כמו עולים, ילדים ממשפחות חד הוריות וכו'. כל מי שחושב שהוא זכאי להנחה, יכול להגיש בקשה ל"ועדת הנחות,׃ שפועלת בכל מתנ"ס

9. חודשי ספטמבר-אוקטובר, בהם מתקיימת ההרשמה, מאפשרים לילדים להתנסות פעם-פעמיים בחוגים ללא תשלום. חשוב וכדאי לנצל את התקופה הזאת להתרשמות לפני שמשלמים ומתחייבים. ועוד בעניין התחייבות ׁ אל תשלמו את כל הכסף לשנה מראש, במיוחד לא במקומות פרטיים ובלתי-מוכרים. התשלום צריך להיות חודשי, עם אפשרות לביטול תוך זמן סביר. ובכל הוראת קבע חשוב לקרוא את האותיות הקטנות שמסבירות את תנאי התשלום והביטול.

10. שאלת השאלות: לכמה חוגים כדאי לרשום את הילד? "למרות חשיבותם הרבה של החוגים, כדאי להיזהר מעומס יתר", אומרת אסתי כהן. "צריך להשאיר לילד זמן פנוי לחברים, למשחקים, לטלוויזיה, לקרוא ספר, לשבת עם המשפחה, ואפילו סתם כדי להשתעמם. שניים-שלושה חוגים בשבוע זה מספיק בהחלט.

"הדחיסות של יותר מדי חוגים גורמת לכך שילדים בגיל מאוד צעיר בועטים ולא רוצים ללכת יותר לחוגים. לדעתי, צריך לתת את החוגים במנות קטנות כדי להשאיר אצל הילד מידה של סקרנות ומוטיבציה וציפייה לעתיד, כי אם אתה מקבל הכל בגיל שלוש, איזה חלומות יישארו לך?"

כשהילד רוצה לפרוש

ומה עושים כשלילד נמאס? אסתי כהן "בעיקרון, ההורים צריכים להעביר לילד את המסר שיש לו אחריות, מכיוון שהוא בחר בחוג. לכן, כשמתעוררת בעיה, ההורים צריכים לקיים שיחה ולברר מה עומד מאחורי רצונו לפרוש. יכול להיות שהוא לא מסתדר עם המדריך, או לא התאקלם מבחינה חברתית. "הבת שלי לומדת פסנתר ובשנה שעברה היה לה משברון והיא רצתה להפסיק. היתה לנו שיחה ובעקבותיה פניתי למורה וביקשתי שינסה להוריד את הלחץ כדי שהיא תבוא לשיעורים מתוך כיף והנאה. וזה עזר. אבל אם כל השיחות לא עוזרות, והילד דורש לפרוש, צריך לכבד את רצונו".

למרות החיפוש אחר חידושים והמצאות, מסתבר שהרוב המכריע של הילדים ובני הנוער נרשמים בתחילת השנה לחוגים ה"מסורתיים", בתחומי ספורט, מחשבים, אינטרנט, אמנות ומוסיקה. אבל הנה דוגמאות לחוגים אחרים: הוקי רולר-בליידס (תחליף להוקי קרח במתנ"ס אור-עקיבא); קיקבוקסינג (שילוב של אומנויות לחימה ומחול אירובי, לכיתות י' ומעלה, במתנ"ס חדרה); חוג טלוויזיה לילדים בשיתוף ערוץ הילדים (בהדרכת מנחים מהערוץ שיגיעו למתנ"סים. ילדי החוגים יכינו כתבות לתוכניות בערוץ הילדים ואף יתארחו בהן); קרקס (בטבעון פועל כבר מספר שנים חוג שבו לומדים פעלולים, אקרובטיקה, גלגלי ענק ועוד); ספורט אתגרים, קוסמות, משחקי חשיבה, תיאטרון בובות ועוד. בתחום המוסיקה, הלהיט התורן הוא חוג דרבוקה. השנה ייפתחו במתנ"סים תוכניות רבות בנושאי איכות הסביבה וקורס לפיתוח מנהיגות סביבתית. מחירי החוגים שונים מיישוב ליישוב, בהתאם למצב הסוציו-אקונומי. כללית, המחירים נעים בין 80 שקל לחודש (חוגים לגיל הרך או בית-ספר לכדורגל) ועד 150 שקל לחודש.