קוצר שירים

מאז האלבום "טיפ טיפה" שיצא ב-1998 וכלל אוסף של שירים וביצועים שלא הופיעו באלבומיו השונים של אהוד בנאי, לא שמענו ממנו דבר. להוציא גיטרה שניגן באלבום של אורי בנאי או תפקיד מפוחית שתרם לשיר של ערן צור, חומר חדש שלו עדיין בולט בהיעדרותו. והשאלות הנצחיות, "מה קורה איתו? האם להמשיך ולחכות?", לא עומדות בפיתוי ומתעוררות. ובכן, כן. קורה איתו משהו, וכן, כדאי להמשיך ולחכות.

בשבועות האחרונים נפוצה שמועה שברי סחרוף עתיד להפיק את אלבומו הבא של בנאי. השמועה מבוססת על שתי עובדות שנתערבבו זו בזו: אהוד בנאי אכן עובד על אלבום חדש ובמקביל שוקד על פרוייקט של שירי לאדינו עם ברי סחרוף, והם גם יופיעו יחד בקרוב (ב-26.9 ב"אוקטופוס" בתל-אביב, ב-28.9 ב"פורום" בבאר-שבע וב-4.10 ב"האומן 17" בירושלים). "אנחנו כבר עובדים על זה כבר הרבה זמן", אומר בנאי. "זה לא איזשהו פרוייקט עם לוח זמנים ודד-ליינים. אנחנו נפגשים מדי פעם. הקשר נוצר כשברי בא לנגן גיטרה בהופעה שלי, ואני באתי לנגן גיטרה בהופעה שלו. התארחנו אחד אצל השני מספר פעמים. יותר מאוחר גם הקלטנו ביחד שיר בשם 'הנה היא באה' לאלבום לזכרו של יוסי אלפנט."

- אתה יכול להרחיב בעניין הפרוייקט עם סחרוף?

מבחינה תקשורתית אין לי בשורות. אני יכול להגיד שהפרוייקט דורש מאיתנו סוג של עבודת מחקר. אנחנו לא ממש שולטים בשפה, כלומר בלאדינו. אני השגתי פעם מ"קול ישראל" הקלטות נדירות של זמר לאדינו מפורסם בשם יצחק לוי. הבת שלו, יסמין לוי, ממשיכה היום את המסורת שלו וגם שרה שירי לאדינו. על יצחק לוי אפשר להגיד שהוא הכי אותנטי מבחינת שירי הלאדינו. אנחנו יושבים ומקשיבים לו. האמת שאני לא חשבתי לעשות משהו עם ההקלטות. ברי שידע שאני מקשיב לשירים הללו ואוהב אותם נדלק על העניין. יש לו גם שורשים טורקיים שמחברים אותו ללאדינו. הוא הציע שנעשה משהו עם השירים. העבודה המשותפת היא תהליך והיא חסרת תאריך, אנחנו לא יודעים מתי בדיוק זה יקרה.

- העבודה עם ברי היא בשבילך חיפוש אחרי סאונד אחר, נניח אלקטרוני?

"אני עובד עם אנשים. הקשר שלי עם ברי הוא קודם כל קשר אנושי וממנו העבודה המשותפת יוצאת. אם כן תהיה אלקטרוניקה או לא תהיה, זה תלוי במה שהשיר דורש ובאנשים שעובדים עליו. אין לי צורך להגיד, 'גם אני אלקטרוני'. בהופעה האחרונה שלנו נועם הלוי העלה סמפלר על הבמה. הוא מתעסק עם סמפלרים בזמן האחרון. והוא הולך לקחת חלק גדול בעבודה על הדיסק הקרוב. גם מני בז'רנו, הטכנאי שאני עובד איתו, מתעסק באלקטרוניקה, וגם אורי קצנשטיין, שמתארח בהופעות שלי."

- ומה קורה עם הדיסק הבא?

"אני כל הזמן עובד, אבל עכשיו אני יותר קרוב, אני בתקופת הקציר. התקופה שבה אני כבר מיישם רעיונות ומרגיש שיש מספיק חומר כדי לעבוד על דיסק ממש, ברמה של אולפן ועבודה עם של טכנאי."

לקהל הישראלי יש אמנם מוניטין של בעל זיכרון קצר, טווח של מקסימום שתיים-שלוש שנות חסד של ציפיה לדבר הבא מן האמן האהוב עליו, אך אהוד בנאי לא מוטרד, "אני לא כותב לסוג כזה של קהל שישכח אותי תוך שנתיים או ארבע. אני סומך על זה שכמו שאם אני לא אשמע מניל יאנג חמש שנים אני לא אשכח אותו, כך גם לי מאזינים באותה מידה של קשב. חוץ מזה, יש את עניין ההופעות, כל הזמן אני מופיע ומקיים קשר חזק יותר עם הקהל, קשר שהוא בתוך עשייה מוסיקלית חיה. אני יותר אדם של הופעות מאשר איש של דיסקים. אני אוהב יותר את הנגינה החיה ואת הקשר הישיר עם הקהל. בהופעה האחרונה שלי למשל ביצענו שלושה ארבעה שירים חדשים".

- חשובה לך התגובה של הקהל לשירים החדשים?

"אפילו אם הקהל לא אוהב את השיר, חשוב לי שהשיר יעבור את טבילת האש של הביצוע. מבחינתי הופעה זו דרך לגרום לשירים להתחדש. אני כל הזמן מתחדש בקטע של ההופעה. פחות בקטע של דיסק כל שנה כי אני כותב לאט. עכשיו אני עושה את ההפך. אני מופיע מעט ומתרכז בכתיבה".

מספר פעמים בשבוע מגיע בנאי אל הסטודיו שלו בדרום תל אביב ומבלה שעות בנגינה, בכתיבה ובהקלטה של סקיצות. לא תמיד הוא מרוצה מן התוצאות. למרות תחושת הזרימה הטבעית והספונטניות של הכתיבה שעוברת בשירים של בנאי הוא מסוגל לעבוד על שירים עם זכוכית מגדלת וסכין מנתחים. שיר שנדמה לו גמור ומוכן יכול תוך שבוע להיות מפורק ומורכב מחדש.

"היצירה אצלי נעה בשני קווים מקבילים. אני יכול לנגן שעות על הגיטרה ואני יכול גם לכתוב קטעי פרוזה שהם חסרי משקל וחריזה. החיבור בין השניים יכול להיות טיפה מאולץ. לוקח לי זמן לעשות את החיבור בין שני העולמות. בשבילי, לשיר יש מבנה. אני אוהב ששיר יהיה סימטרי, מבחינת המשקל, הקצב שלו. אני כפייתי בענייני חריזה. אני אוהב שלשיר יהיה גרוב. עם המלודיה וההרמוניה אני יותר חופשי. קצב בסיסי וחריזה הם שנותנים לי דרייב להמשיך ולכתוב את השיר."

- לפני כשבועיים השמעת לי שיר ואחר כך אמרת לי ששינית אותו לגמרי.

"זה קורה. לפעמים פתרון של שיר אחד נמצא בשיר אחר, שלכאורה נראה שאין לו קשר לשיר שאני עובד עליו. היו שירים שכתבתי מהר, 'יוצא לאור', 'זמנך עבר'. יש רגעים שבהם נכתבים שירים שלמים, אבל אם אני אחכה לרגעים האלה, אני אצטרך לעשות קאמבק כל דיסק. ובמבט לאחור אין הבדל בין השירים. הרבה פעמים כשאני עובד על שיר ונראה לי שאני דופק את הראש בקיר, שכל מה שאני עושה זה עבודה מאולצת, אני מזכיר לעצמי שהרבה שירים שנשמעים זורמים לי היום, עברו תהליך של חציבה".