עלו ברשת

פייבוריט

טרמפים: לשירות הנזקקים

לפני כשנתיים הבריק לאדיר זבולון רעיון אדיר: לקבץ למאגר אחד מחפשי טרמפים קבועים מכל מקום ולכל מקום, ובמקביל, לאפשר למי שמוכן להסיע אורחים במכוניתו באופן קבוע לפרסם את פרטי ההתקשרות עימו.
הרעיון התבשל במשך שנתיים, משום שבתקופה הזו למדו אדיר ואביו כיצד לבנות אתר, רכשו דומיין אטרקטיבי וקליט (טרמפ) והקימו איזור לשירות ציבור הנזקקים לטרמפים.
לפי שעה, בעיקר בגלל חוסר מודעות, האתר עדיין דל בהצעות לטרמפים, אך אם יתפוס - יש לו סיכוי להפוך לטרמפיאדה המקוונת הראשונה בישראל.
המאגר מאפשר לכל גולש למקד את חיפושי הטרמפים מיישוב המוצא אל היעד המוגדר ולבדוק אם גולשים אחרים, שעושים את אותה הדרך בקביעות ברכבם, מוכנים להציע לו טרמפ – חד פעמי או יומי.
העסק הזה טוב במיוחד לסטודנטים, אנשי עסקים עייפים וכל מי שמוכן להשתתף בהוצאות הדלק או בנהיגה תמורת נסיעה נוחה.

קהילה: כאן מודיעין, שלום

מאז קריסתה של תפישת "בואו נקים פורטל ענק למכנה המשותף הכי רחב", הולכים ומייצבים את מעמדם אתרים זעירים, המיועדים לקהלים מאוד מאוד ממוקדים - חובבי מחשבים ותיכנות, מעריצי סדרות ואפילו קבוצות של שכנים.
כך הקימו יעל בן דרור ושלוש מחברותיה את 443 - אתר קהילתי לתושבי מודיעין, המהווה למעשה מעין מקומון צרכני מקוון. האתר קיבל את שמו על שם הכביש המוביל אל העיר, והוא מציג חדשות מקומיות (הסופר סנטר עדיין סגור), מישאל תושבים, תמונת השבוע, תיבת פניות וטיפול מהיר, לוח אירועי תרבות וחוגים, סיקור של פעילויות בבתי הספר ועוד.
גם באתר הזה מציעים שירות שידוכים לטרמפיסטים, אפשר לשלוח ברכות מקוונות, יש פורומים לרשות הציבור, ואף שירותי ייעוץ ותמיכה נפשיים ומאמרי הדרכה מאת בעלי מקצוע.
התחזית שלי: המתכונת הזו תעניק השראה בקרוב לעוד הרבה מאוד מקומונים מקוונים ביישובים שונים.

מד"א: מתנדבים בקשר

רשימות קשר - אותו מקור פרהיסטורי דהוי של רשימות החברים ב-ICQ - יכולות לפעמים להיות גם בסיס לאתר פרטי משותף. כזה הוא "מתנדבי מד"א בקשר" - אתר פרטי קטן, שנועד לאפשר למאות מתנדבי מד"א הצעירים להישאר בקשר תמידי עם חבריהם ברחבי הארץ.
מתנדבי מד"א הם חבורה של אנשים צעירים ואיכותיים עם לב גדול, ופעילותם חורגת מתחום העזרה לזולת, עד כדי מאפיינים של תנועת נוער: יש להם מפגשים, קורס מדריכים וטיולים משותפים. האתר מציג את פרטיהם של כל המתנדבים שנרשמו ואת הדרכים להתקשר עימם. כך אפשר למצוא שם גלריית תמונות מתוך פעילויות משותפות (באיכות זוועתית), פורום, צ'ט, אינדקס קישורים קטן ומדור ד"שים זעיר.
לב האתר הוא רשימת הקשר של כל המתנדבים, בחלוקה לאזורי הפעילות של מד"א. בשל מחסור במשאבים ובכוח אדם מקצועי, האתר פרימיטיבי במבנהו ובעיצובו. זה המקום להציע להנהלת מד"א להשקיע במתנדביה ואולי לכלול את היוזמה הפרטית הזו באתר הבית של האירגון עצמו.

סטודנטים: כולם בפורום

זוג סטודנטים, זאב פישר ואולגה פרישמן, וחייל בשם אדם, ראו את הפוטנציאל זרוק ברשת והחליטו להפיק ממנו תועלת קהילתית לטובת כל הסטודנטים. "יוניפורום", האתר שהשיקו רק לפני מספר ימים, נועד להיות איזור המפגש, העיון והייעוץ החשוב ביותר לקהילת הסטודנטים.
זהו מקבץ גדול של פורומים, בחיתוכים לאורך ולרוחב: פורומי אורך של סטודנטים באוניברסיטאות השונות, ופורומי רוחב ייחודיים לכל חוג ופקולטה. בעתיד ייפתח גם פורום לכל מקצוע.
התשתית הזו אמורה לייצר כוורת רוחשת של פעילות סטודנטיאלית משלימה, לכל מטרה וצורך: החלפת דעות, ייעוץ, השגת ספרות ומאמרים, סיוע במציאת עבודה ודיור ומה לא.
היזם, זאב פישר (שנה רביעית משפטים בתל אביב), מודה כי עזרה הדדית קיימת ממילא אצל סטודנטים, אבל מוגבלת לחוג חברים מצומצם וזהו. באמצעות האתר הוא מקווה להרחיב מאוד את מעגלי העזרה ההדדיים, ולאפשר לסטודנטים מאילת לסייע לחיפאים למשל.
מאחורי הפרוייקט אין כוונות רווח, אין תמיכה של אירגוני סטודנטים או מוסדות, וכל ההשקעה בהקמתו התנדבותית.
התשתית אמנם כבר קיימת, אבל בינתיים רק עשרה פורומים כבר פעילים, אולם יש בהם כבר כמה מאות הודעות. על מנת להפעיל את שאר הפורומים נדרשים מנהלי פורומים מתנדבים. מפעילי האתר מבטיחים לפתוח פורום לכל נושא שיימצא ראוי.

אוכל: כמו של אמא

שלוש חברות בראשית שנות העשרים לחייהן - רבקה כהן, כרמית מרדכי וגלינה גוכמן - נדרשו להקים אתר, כעבודת גמר בקורס ווב-מאסטרים במכללה למינהל בחדרה. חשבו וחשבו, והחליטו לבסוף להקים אתר שישקף אותן כקבוצה, שכל אחת מחברותיה מגיעה מרקע אחר.
כך נולד "אמא, אני רעב": אתר קטן, בסיסי וחביב מאוד, המקבץ מתכונים מקוריים, האופייניים לעדות שונות.
הייחוד של המאגר הזה, כך לפחות מצהירות הבנות, הוא שהמתכונים המתפרסמים בו אינם לקוחים מתוך ספרים, אלא התקבלו מקרובי משפחה, מחברים וממכרים, וכולם עוברים במשפחות מדור לדור. אין שם עיצוב, מבנה מדהים או פירוטכניקה, אבל יש מגוון יפה של כמה עשרות מתכונים מקוריים, מהמטבח הפולני, הרוסי, העיראקי, הגרוזיני, הטוניסאי, המרוקאי, הדרוזי ועוד.
מפעילות האתר מבקשות סליחה מגולשים מעדות שלא צוינו ומזמינות אותם לשגר מתכונים מקוריים ואופייניים, שיפורסמו באתר.
החיסרון של האתר הוא שרת החינם המארח, ברינקסטר, שמדי פעם מודיע כי הגיע לקצה יכולת התעבורה שלו.

מרכז הפוסטרים הישראלי

בחינה מקרוב של הפוסטרים המוצעים למכירה במרכז הפוסטרים הישראלי - חנות ברשת, המתמקדת אך ורק במכירת פוסטרים וכרזות ישראליות - היא מעין ביקור קצר במנהרת הזמן של ההסברה הישראלית.
האתר הוא למעשה גירסה מקוונת לחנות פוסטרים אמיתית בירושלים. הוא כולל גלריות גדולות בנושאים ישראליים במהותם, הכוללות כרזות מימי קום המדינה, בעיצוב ובניסוח בולשביקי כמעט (הגן על מולדתך – התגייס), לצד צילומים קיטשיים של ירושלים על רקע שקיעה. יש הרבה מאוד כרזות המוכרות לשנתוני 60 פלוס, מימי בית הספר היסודי - פרחי הבר המוגנים, חיילי צה"ל מניחים תפילין על רקע טנקים, הכותל המערבי מכל זווית אפשרית, מצדה מן האוויר ומן היבשה, ועוד סמלים ישראליים.
גודל כרזה ממוצעת הוא חצי גיליון (50 על 70 ס"מ), והמחיר מתחיל ב-30 דולר ומאמיר גם ל-40 ו-50 דולר. לצד אלה נמכרות שם פחיות אוויר מארץ הקודש - שכולנו יודעים בדיוק כמה הוא איכותי ורענן - ב-15 דולר ליחידה! (אם מישהו ממש קונה את זה, צריך להפוך את הפחיות האלה למשאב ייצוא לאומי, במקום להחריב את ים המלח, למשל).
מה שעוד מרגיז באתר הזה, לבד מהמחירים, הוא חוסר הכבוד כלפי יוצרי הכרזות - הציירים, המעצבים והצלמים, שמשום מה אינם זוכים שם לקרדיט בסיסי.