שתף קטע נבחר

"אחרי החגים" הגיע – מה עכשיו?

ממשלת ישראל (ומרבית הסקטור העסקי) הפסיקו לתפקד מאז ערב יום כיפור. בעולם לעומת זאת התרחשו כמה אירועים משמעותיים. קברניטי המשק הישראלי יצטרכו להתמודד אתם, ומיד

הבוקר (ד'), מגיע היום הקשה. מעכשיו, לא ניתן עוד לדחות דברים לא נעימים והחלטות קשות עד "אחרי החגים". זאת מפני ש"אחרי החגים" הגיע, ומדינת ישראל יוצאת ממצב של בדידות וולונטרית ושיתוק שלטוני מרצון.
דוגמה של בדידות: בשבוע החולף, לא היה ניתן להיכנס לאתרים ממשלתיים רגילים, כגון זה של התמ"ס, לבדוק פרטים על אודות סיוע ממשלתי הניתן להשקעות באזורי פיתוח. אם היה מישהו בעולם שהתעניין בנושא זה – משום מה – הוא נשאר ללא מענה, אפילו ווירטואלי.
גם מי שביקש לדעת מה חושבת ממשלת ישראל על הנעשה בעולם – מה שמקובל לכנות "הסברה" – נידון לאכזבה, אם פנה לאתר משרד החוץ.
ממשלת ישראל (ומרבית הסקטור העסקי) הפסיקו לתפקד מאז ערב יום כיפור. בינתיים, העולם המשיך להסתובב, והתרחשו בו כמה דברים מעניינים, ואפילו חשובים. אבל בישראל, לא הורגש צורך להתייחס אליהם, בוודאי בהקשר מעשי, עד "אחרי החגים".
שר האוצר, למשל, יחזור עכשיו מחופש בחו"ל. מישהו במשרדו עשוי לעדכן אותו כי במהלך השבועות האחרונים, מצבו של המשק העולמי התדרדר מאוד. גם מצבו של המשק הישראלי נע במהירות לאותו כיוון – כלפי מטה.
אך ההבדל הוא שבמרבית המדינות המפותחות בעולם, עסקו שרי אוצר ונגידי הבנקים המרכזיים, במצב הכלכלי המתדרדר. אפילו ראשי ממשלה ונשיאים, המנהלים מלחמה מסובכת, מצאו לנכון לעשוק בזה.
ומה עשו האדונים הנכבדים האלה? רובם הורידו את הריבית במשק שלהם, כדי לעודד השקעה וצריכה. רבים מביניהם הכינו צעדים פיסקליים, כגון הגדלת ההוצאות הממשלתיות ו/או הורדות מיסוי,לעסקים או למשקי בית, או לשניהם. חלקם התמודדו עם תנודות בשערי המטבע של מדינתם, שאיימו לגרום נזק חמור לכלכלות.
מספר לא מבוטל של קברניטי משק בעולם נאלצו להתעסק בתוכניות הצלה עבור פירמות (במיוחד חברות תעופה) ואפילו ענפים שלמים, שנקלעו לקשיים. הזרימו, הלאימו והעיקר – פעלו. אולי פעלו יותר מדי, ואולי פעלו בצורה לא נכונה, אבל לזכותם ייאמר שהבינו שהמצב מחייב פעילות ואינו סובל שיתוק.
ואצלנו? פיזרו כמה מיליוני שקלים לכמה חברות "במצוקה". מעבר לזה, הוחלט להמשיך במדיניות מונטרית מרסנת – קרי להשאיר שיעור הריבית הרבה מעל שיעור האינפלציה, ולא לעשות שום דבר מהותי בתחום המיסוי, שמא ייגרם גירעון גדול מדי בתקציב הממשלה.
במערכת הפיננסית המקומית, כמו גם אצל חברות הדירוג הבינלאומיות ובמוסדות כגון קרן המטבע הבינלאומי, מדיניות "שקולה", "מאופקת" ו"זהירה" כזאת זוכה לתשבחות רבות. ההקבלה בין מדיניות הביטחון הישראלית לעומת זו של ארה"ב ובעלות בריתה, והמדיניות הכלכלית הישראלית, לעומת זו של ארה"ב ובעלות בריתה, כמעט מושלמת.
עכשיו - אחרי החגים - יתחילו לזרום נתונים כלכליים מעודכנים. אלו יציגו תמונה קודרת למדי של מצב המשק. עכשיו נראה כמה זמן ימשיכו הממשלה בכלל, ושר האוצר בפרט, בחוסר תגובה וחוסר מעש, מול הבעיות האנושיות והחברתיות וגם העסקיות, שהנתונים היבשים מייצגים.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים