דירה לי ירוקה

לא מכבר שהיתי בכפר נופש רחב-ידיים על אי בים התיכון. האי - כמו מדינת ישראל - סובל זה שנים אחדות מבצורות קשות וממחסור חמור במים. בכפר הנופש, לעומת זאת, יש דונמים רבים של מדשאות ירוקות ושפע של צמחייה פורחת מכל הסוגים והמינים. אף שהאוכלוסייה באותו אי נקראת לחסוך במים, הרי איש אינו דורש לייבש את המדשאות בכפר הנופש. הסיבה: כפר הנופש הקים - על-חשבונו ועל שטח השייך לו - מכון טיהור, שקולט את כל מי הביוב שמייצרים הנופשים. המים המטוהרים משמשים להשקיית המדשאות, ואילו הפסולת המוצקה שנשארת במכון הטיהור משמשת לזיבולן.

יתר על כן, בית-המלון המרכזי בכפר הנופש נמוך יחסית ומוקף עצים, המטילים צל על רוב המבנה ומונעים ממנו לספוג קרינת שמש ישירה. ואם לא די בכך, אז המבנה בנוי אבנים עבות, שהן מבודדות מצוינות. התוצאה: אף שמדובר היה בימי קיץ לוהטים, ניתן היה להסתפק בהפעלה קצרה של המזגן בחדר, והקרירות היתה נשמרת שעות ארוכות.

בתוך הכפר עצמו נעות רק מכוניות חשמליות חרישיות ובלתי מזהמות. למותר לציין שהמים במקלחות חוממו באמצעות דודי שמש, וכי כל הפסולת שמייצרים הנופשים ממוינת ונשלחת למיחזור.

כפר הנופש האקולוגי הזה אינו חריג. יותר ויותר אנשים בכל רחבי העולם בוחרים לגור בבתים ירוקים, לא רק משום שהם חוסכים הרבה מאוד הוצאות על אנרגיה (חימום בחורף וקירור בקיץ), אלא משום שהם מסייעים לשמור על כדור-הארץ. חימום וקירור צורכים חשמל, וכדי לייצר חשמל שורפים דלק. שריפה של דלק משחררת לאטמוספירה גזי חממה, שמזהמים את האוויר וגורמים להתחממותו המואצת של כדור-הארץ. לכן ככל שחוסכים יותר בחשמל, כך שומרים יותר על כדור-הארץ.

מבנים זוללי אנרגיה

מבנים מצופי זכוכית - שדוגמתם ניתן לראות הרבה מאוד בישראל - הם דוגמא מובהקת לבנייה אנטי-ירוקה. הסיבה: המבנים האלה זוללים כמויות עצומות של אנרגיה - עד 30% יותר ממבני בלוקים שגרתיים (שגם הם רחוקים מלהיות ירוקים).

בית ירוק מתחשב בראש ובראשונה בקרקע שעליה הוא מוקם.

בישראל הקטנה והצפופה, שבה קיים מחסור חריף בשטחים פתוחים, צריכה היתה בנייה ירוקה לדאוג לשימור הקרקע. בתקופת ממשלת רבין הועלה הרעיון להפסיק לחלוטין בניית וילות וקוטג'ים ולהתיר רק בנייה לגובה, ותוכנית המתאר הארצית החדשה (תמא 53) אוסרת למעשה כמעט לחלוטין על בנייה בשטחים הפתוחים הקיימים. אולם, גורמים אינטרסנטיים הצליחו למנוע עד כה את אימוצה של תוכנית המתאר החדשה וגם טירפדו ללא כל קושי את היוזמה מימי ממשלת רבין. כתוצאה מכך מוקמים עוד ועוד יישובי וילות בישראל, וסביר להניח שהדורות הבאים של הישראלים ייאלצו לנסוע לחו"ל, כל אימת שיחפצו לראות מעט נופים פתוחים וטבע.

שתיים מתופעות הלוואי החמורות של הבנייה הצפופה והנרחבת הן החרפת השיטפונות ופגיעה במי התהום. משטחי הבטון והאספלט אינם מאפשרים חילחול של מי הגשמים באדמה, וכתוצאה מכך אין הם מגיעים למי התהום, אלא זורמים על פני השטח אל הים והולכים לאיבוד. לשם השוואה: בקנדה, שמשופעת במשקעים ובמרחבים, נדרשים היזמים להפריש שטחים גדולים (כ-60% מסך כל שטח המיועד לבנייה) לטובת אדמה רטובה, דהיינו לטובת שטח שאמור להישאר פתוח כדי שיוכל לספוג את מי המשקעים. גיל בלוטרייך, מבעלי חברת סקיי ליין, הבונה ומשווקת נדל"ן בטורונטו, אומר שאין שום אפשרות לקבל היתר בנייה על שטח המיועד להישאר 'אדמה רטובה'.

גם לבנקים זה משתלם

ועדת היגוי שמינה המשרד לאיכות הסביבה פירסמה לפני כשבועיים מדדים לבנייה ירוקה. המדדים האלה מאפשרים לדרג כל פרויקט בנייה - למגורים, למסחר או לתעשייה - לפי מידת ידידותו לסביבה. פרויקט שיקבל את מלוא 100 הנקודות ייחשב לפרויקט ירוק. כדי לקבל את מלוא הנקודות חייב הפרויקט לכלול, בין היתר, את האלמנטים הבאים: ניצול אנרגיה סולרית, בנייה משמרת וחוסכת אנרגיה, בנייה אורגנית (העושה שימוש בחומרים ממוחזרים) ובנייה משמרת וחוסכת מים.

במשרד לאיכות הסביבה מעריכים שהבנייה הירוקה תהפוך ליותר ויותר מקובלת - לא רק מסיבות אידיאולוגיות, אלא גם מסיבות כלכליות. לדברי המומחים, בנייה ירוקה משתלמת לכל הגורמים שבענף הנדל"ן:

* הלקוחות אומנם משלמים יותר עבור בית ירוק, אך חוסכים כסף רב על תחזוקה שוטפת.

* היזמים משלמים יותר על תכנון ולרוב (אך לא בהכרח) גם על הבנייה עצמה, אך נהנים מאטרקטיביות רבה של המוצר המוגמר וממחירים גבוהים יותר.

* הבנקים המלווים פרויקטים ירוקים נוטלים על עצמם פחות סיכונים, שכן הצלחתם של הבתים הירוקים כמעט מובטחת מראש.

מומחי בנק אדנים למשכנתאות אומרים שהפחתת הסיכונים שבליווי פרויקטים ירוקים מצדיקה ליצור להם מסלולי מימון מיוחדים עם הטבות.

* לרשות מקומית צריך להיות עניין רב בהקמת פרויקטים ירוקים בתחומה, שכן אלה לא רק משפרים את דימויה, אלא גם מושכים אליה אוכלוסייה מבוססת המעונינת באיכות חיים גבוהה. ככל שהאוכלוסייה חזקה יותר, כך קטנות הוצאותיה של הרשות המקומית על רווחה וגדלות הכנסותיה מארנונה (בין היתר משום שאוכלוסייה מבוססת אינה מקבלת פטורים מארנונה).

* המדינה חוסכת בהוצאה הלאומית על אנרגיה ובעקיפין גם בהוצאה הלאומית על בריאות. הסיבה: ככל שקטנה צריכת האנרגיה, קטן גם זיהום האוויר, האחראי למחלות קשות רבות. כמו כן נהנית המדינה מגידול בהכנסות מנדלן בשל העלייה בערכם של הפרויקטים הירוקים.

לא צריך מכוניות זבל

לדברי מאיר נחשון, מנכ"ל רשת אנגלו סכסון, קיימים מחקרים רבים בתחום הבנייה הירוקה, שמתרכזים בעיקר בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, אך עדיין אין ניסיונות ממשיים ליישום בנייה ירוקה בישראל. פה ושם ניתן למצוא אלמנטים ירוקים בפרויקטים מסוימים בארץ, אך עדיין אין פרויקטים שניתן להגדירם כירוקים לחלוטין.

ויש לו הסבר למצב הזה: בעיתות שפל כמו היום קשה לדבר על בנייה ירוקה, מאחר שמדובר בבנייה יקרה יותר מזו הסטנדרטית.

אולם ברגע שיתאושש ענף הנדל"ן, עשויה להתחיל מגמה של בנייה ירוקה, וייתכן שהדרישה והביקוש לבנייה מהסוג הזה יבואו מצד הרוכשים, שיהיו מוכנים לשלם את תוספת העלות הכרוכה בבנייה מהסוג הזה.

לדברי יפתח הררי, אדריכל הבית של מרכז הבנייה הישראלי בגעש, אין מקום לחששם של הקבלנים ושל היזמים מפני יוקר הבנייה של פרויקטים ירוקים. האמת היא שאלמנטים רבים בבנייה הירוקה אינם כרוכים בייקור העלויות, אך תורמים לעלייה באיכות החיים ולחיסכון באנרגיה. מדובר, למשל, בהעמדה נכונה של המבנה, בניצול האנרגיה הסולרית ובהצללה של פתחי המבנה. אלמנטים אחרים בבנייה הירוקה אומנם כרוכים בייקור העלויות, אך ההשקעה הזאת משתלמת לטווח ארוך. מדובר, בין היתר, בבידודה של מעטפת המבנה - מה שתורם לקיצוץ בעלויות החימום והקירור.

לדברי יפתח הררי יהיה קל, יחסית, לשכנע יזמים לעשות שימוש באלמנטים ירוקים החוסכים באנרגיה (ובהוצאות), אך יהיה קשה יותר לשכנעם לשלב אלמנטים ירוקים שחשובים מאוד לאיכות הסביבה, אך אינם מביאים לחיסכון כספי דרמטי. דוגמא לכך היא מיחזור מים:

ההשקעה הכרוכה בהקמת מיתקנים ביתיים למיחזור מים היא גבוהה, יחסית, בעוד שהחיסכון הכספי המופק מהמיתקנים האלה אינו גדול, אם כי גם בו אין לזלזל.

היום מתוכננים בישראל פרויקטים בודדים בלבד הכוללים מספר אלמנטים ירוקים. מדובר בשתי שכונות בכפר-סבא (5,000 יחידות דיור ומבני היי-טק) ושמונה מגדלי מגורים (650 יחידות דיור) בהוד-השרון. התוכניות של הפרויקטים האלה כוללות סטנדרטים חדשים ולא מוכרים, ובכללם: פינוי פסולת באופן פנאומטי (דהיינו באמצעות צינורות תת-קרקעיים, שמייתרים כניסת משאיות זבל לשכונות), איסוף מי גשמים לשם ניצולם להשקיה ולהחדרה למי התהום, שימוש נרחב באנרגיה סולרית.

בישראל של היום כבר יש ביקוש לבתים ירוקים. סקר שערכה מחלקת המחקר של קבוצת רשף נכסים מעלה כי 88% מרוכשי הדירות והקוטג'ים בשנה האחרונה העדיפו במובהק בית שיהיה בו דגש על אלמנטים ירוקים, כגון גינון מטיל צל מסביב למתחם, הבניין או הקוטג' וצבעים ידידותיים לסביבה של מעטפת הבית.

כך בונים ירוק

המרכיבים המרכזיים של הבנייה הירוקה לפי מומחי מרכז הבנייה הישראלי בגעש:

1. אופן העמדת המבנה בשטח מתחשב בתנאים הטופוגרפיים, בכיוון השמש ובמשטר הרוחות.

2. נוחות טרמית - שיפור תחושת האדם בחלל המבנה תוך השקעת אנרגיה מינימלית. כדי להשיג את המטרה הזאת יש לדאוג לבידודו המקסימלי של המבנה באמצעות קירות וחלונות מבודדים.

3. הגנה על מעטפת המבנה מפני קרינת שמש ישירה, למשל באמצעות צמחייה והצללת הפתחים.

4. ניצול הרוח לאוורור טבעי כדי לחסוך באנרגיה ולשפר את איכות החיים בחלל המבנה.

5. ניצול מקסימלי של האנרגיה הסולרית לא רק לחימום המים, אלא גם לחימום חללי המבנה בחורף.

6. בנייה חוסכת ומשמרת מים. מגוון האפשרויות בתחום הזה הוא גדול: החל מאיסוף מי גשמים וכלה בניצול מי האמבטיה והמטבח להשקיה ולשטיפת רצפות ומכוניות. לצורך זה יש להתקין מכלי איסוף מיוחדים.

7. בכל בית ירוק ממיינים את הפסולת המוצקה לסוגיה, אולם, בפעולה הזאת אין טעם, אם המדינה עדיין אינה ערוכה למיחזור הפסולת הממוינת. בישראל, למשל, ממחזרים כיום - באופן חלקי מאוד - רק נייר עיתונים ובקבוקי פלסטיק. בתים ירוקים בישראל יכללו איפוא מתקנים לדחיסת אשפה שאינה ממוחזרת (כדי לעכב את סתימת המזבלות) וכן מתקנים לייצור דשן מפסולת אורגנית (דוגמת קליפות של פירות וירקות).

8. ניצול מקסימלי של התאורה הטבעית לשם חיסכון באנרגיה ולשיפור ההרגשה; תכנון ובחירה של גופי תאורה חוסכי אנרגיה.

בשטח

מגוון פרויקטים ושיטות ידידותיים לסביבה המיושמים בארץ:

* קבוצה של משוחררי צה"ל, יוצאי דובדבן והצנחנים, לקחה יוזמה ירוקה ופיתחה חומר מיוחד לציפוי מבנים בשיתוף עם חברת כרמית מקבוצת איטונג תעשיות. המוצר - הנקרא אבני חפץ - מאפשר לחפות כל קיר במגוון אינסופי של דוגמאות שונות, הנראות כמו אבנים, אבל אינן אבנים. מדובר בחומר טבעי וידידותי לסביבה, המאפשר חופש מוחלט ביד היוצר ונותן לקיר מראה עתיק, עד כדי כך שאפילו רשות העתיקות מתעניינת בו.

* בעקבות ההגבלות החמורות על השקיית דשא בישראל מצאו בטמבור פתרון ירוק וחסכוני במים: לצבוע את הדשא בסופרקריל 2000 על בסיס מים בצבע ירוק. מניסויים שנעשו התברר כי אין כל פגיעה במרקם האורגני של הצמח, והשימוש יעיל בעיקר על דשא יבש, שקיבל השקיה מינימלית. לפני הצביעה יש לדלל את הצבע במים בשיעור של 40%-30% ולהשתמש במכשיר התזה.

* הדור החדש של הסיד הסינתטי מובא לארץ על ידי חברת יעקבי. מדובר בסיד ידידותי לסביבה על בסיס שרפים פלסטיים, ללא ריח לוואי המאפיין את הסיד הרגיל. מחיר אריזה של 10 ליטר - 89.90 שקל.

* חברת טרילידור לייצור סורגים עברה למפעל חדש בכרמיאל והשקיעה 150 אלף דולר באמצעים לשמירה על איכות סביבה: כל יציאה של מים או של אוויר עוברת דרך פילטרים מיוחדים, שתפקידם למנוע מזיהום תעשייתי להגיע לאוויר, לאדמה או לחדור למי התהום. המים ממוחזרים במערכת סגורה. הוכן מערך לניטרול ביולוגי וכימי של כל מערך הכימיקלים. פילטרים מיוחדים הושמו בארובות. גג מיוחד שואב כל הזמן את האדים מהמפעל.

* גינה על הגג מסייעת להילחם בזיהום האוויר ונחשבת לאמצעי מצוין לחיסכון באנרגיה. חברת רב נוי מציעה טכנולוגיה, המאפשרת להקים גינות על מרפסות גדולות ועל גגות בניינים. הטכנולוגיה מבוססת על מצע רב שכבתי, המונח על הגג ומאפשר גידול אידיאלי של צמחייה כגון דשא, פרחים ושיחים. גינת גג משמשת כמבודד מצוין: היא חוסכת עד 30% בהוצאות המיזוג (בקיץ) וההסקה (בחורף).

המחיר: החל מ-100 דולר למ"ר.