טרור כלכלי: יעד עיקרי או תופעת לוואי

ב-11 בספטמבר השנה שיגר סולטן הטרור אוסאמה בן-לאדן את אחת מאזהרות הרווח החמורות שידע העולם הפיננסי. הנזק הכלכלי שהסב הפיגוע במגדלי התאומים בניו-יורק לכלכלה האמריקנית והעולמית הוא אדיר. ניו-יורק היא המרכז הפיננסי של אמריקה, ומרכז הסחר העולמי בפרט היווה בסיס לתאגידים בינלאומיים.
ההיסטוריה מלמדת שפיגועים אינם מסוגלים למוטט כלכלות. כך, למשל, פיגוע המחתרת האירית שהחריב ב-93' את מרכז העסקים של לונדון וגרם נזקים של כ-2 מיליארד דולר, הצליח רק לשבש את איכות החיים של עובדי המרכז הפיננסי, אבל לא את הכלכלה. גם פיגועים בשנות ה-80 במטרות תיירותיות כמו הייד-פארק או הפרלמנט הבריטי לא הבריחו תיירים ליותר ממספר שבועות. אלא שדומה שהפעם הצליח בן-לאדן, בהכניסו דפוס טרור חדש של מתאבדי תעופה, לגרום לזעזועים כלכליים עולמיים מהסוג שאיש לא העריך כי הוא בתחום יכולתו של הטרור.
הנזקים החומריים שהסבו פיגועי ה-11 בספטמבר נאמדים במיליארדים רבים. הבורסה ננעלה, לראשונה מאז משבר 29', לארבעה ימים. חברות שבסיסיהן היו במרכז הסחר העולמי נכחדו לחלוטין. חברות תעופה התמוטטו וחברות ביטוח צפויות להיקלע למשבר. בטווח הקצר לפחות, התיירות העולמית במשבר עמוק. מאז שהתברר שטיסות מסחריות הפכו לכלי נשק, מעדיפים הנופשים להישאר בבית. בתי-המלון ריקים וכלכלת ארה"ב עברה מהאטה למיתון.
למרות זאת, לדברי יורם שוייצר, מהמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, המטרה המיידית של בן-לאדן לא היתה הפגיעה הכלכלית, בניגוד לסוג אחר של פיגועי טרור, שניתן להגדירם טרור כלכלי, והם מכוונים במיוחד לגרום פגיעה כלכלית.
שוייצר: "להערכתי, המחשבה של בן-לאדן, אחריו אני עוקב כבר הרבה שנים, היתה לפגוע בסמלים אמריקניים. אם הוא היה מצליח לפגוע בבית הלבן, ההצלחה מבחינתו היתה אולי יותר גדולה. למעשה, אני מכיר מעט מאוד דוגמאות מובהקות של טרור כלכלי, אלא אם מדובר בטרור שנועד לפגוע במשטר, כמו במצרים. הטבח בלוקסור ב-97', למשל, נועד בפירוש לפגוע בכלכלת מצרים, שענף התיירות שלה נחשב למקור ההכנסה השני בחשיבותו, ושנפגע קשות בעקבות הפיגועים נגד תיירים. טרור בנוסח כזה בהחלט ניתן להגדיר כטרור כלכלי מבחינת הכוונה האסטרטגית. כך גם הטרור בטורקיה, שנועד לפגוע בתיירות, וכך גם הטרור הבסקי בספרד. אבל אף שטרור פיננסי מיועד עקרונית להרוג את הכיס, מעשית מדובר למעשה בהשלכות של טרור קונבנציונלי".

כלומר, זה טרור קונבנציונלי עם משמעויות כלכליות.

"נכון. גם הפלשתינאים לא יוזמים פיגועים כלכליים, אבל יש לפיגועים משמעות והשלכות כלכליים. למרות שנהרגו לנו 180 או יותר אזרחים, וזה הדבר הכי חשוב לנו, המשמעויות האמיתיות של האינתיפאדה הן כלכליות.

האם אפשרי שארגון טרור ינסה לנקוט שיטות טרור פיננסיות בדומה למה שעשתה גרמניה הנאצית למשל, כשתכננה להציף את בריטניה בשטרות כסף מזויפים?

"לדעתי, לארגון טרור אין היכולת לשבש את הכלכלה העולמית באמצעות הזרמה של דולרים מזויפים. זה יכול להיות ניסיון חד-פעמי, אבל לא משהו משמעותי שיכול לשבש כלכלות".
גם פרופ' בנימין בנטל, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, חושב כך. "הכלכלה המודרנית בנויה על אמון, ולכן היא חשופה לטרור, ניסיונות סחיטה או נוכלויות", אומר בנטל, והיו דברים מעולם, כמו ניסיונות סחיטה של חברות מזון גדולות שאוימו בהחדרת מזהמים למוצריהם. טרור כלכלי, או כזה שמכוון למטרות בעלות צביון כלכלי, כמו תחנות כוח, כבל תקשורת תת-ימי וכו', יכול לשבש את המערכות, אבל לא להפסיק את פעילותן לטווח ארוך. אני לא רואה את הטרור מפסיק את העולם, אלא רק מעלה את המחיר של עשיית עסקים. טרור יכול להקשות על החיים, לפגוע בצמיחה, אבל לא להפסיק את העולם".

לגרום לארה”ב לעבור לבדלנות

"למעשה, כל טרור הוא גם טרור כלכלי", אומר בועז גנור, מנהל המכון לחקר טרור של המרכז הבינתחומי. גנור: "איראן מנסה זה זמן להפיץ דולרים מזויפים לשוק האמריקני, אם כי זוהי מדינה. ראינו את זה גם בטרור הפלשתיני. היה, למשל, מסמך, שנתפס במפקדות הפתח בלבנון במהלך מלחמת לבנון, שבו ערפאת מורה לאנשי הארגון בשטחים לבצע פיגועים בישראל בזמן החגים ובבתי-מלון, כדי לפגוע בענף התיירות".

יש עוד דוגמאות?

גנור: היה גם ניסיון, בשנת 78', להחדיר חומרים מזהמים כמו כספית לתפוזים שיוצאו מישראל, בפירוש כדי לפגוע בענף היצוא. היעד המרכזי של הטרור הוא להשיג אפקט פסיכולוגי של חרדה ופניקה, ומתוך זה לגרום לשינויים פוליטיים. מטבע הדברים, הוא גם מכוון להשיג יעדים של פגיעה כלכלית. גם הפיגוע במרכז הסחר העולמי נועד ליצור נזק גדול, פניקה ואווירת חרדה קשה, אבל בהחלט נלקחה בחשבון אפשרות של נזק כלכלי כבד, שאכן בא לידי ביטוי".

הצלחתו של בן-לאדן להכניס את ארה"ב ללחץ פסיכולוגי וכלכלי תעודד ארגוני טרור להתמקד בפיגועים בעלי אופי כלכלי?

אצל בן-לאדן וחבריו יכולה להיות מחשבה, שלפיה מכה קשה בכיס האמריקני אכן תוביל לתוצאות של בדלנות, של שינוי האינטרסים של ארה"ב, מה שבעצם התחיל אולי לקרות, במובן מסוים. אבל המטרה האסטרטגית שלו היא להשליט את האיסלאם הקיצוני בעולם.
אני חושב שהוא גיבש לעצמו אסטרטגיית שלבים: תחילה להביא את ארה"ב למדיניות של בדלנות ולגרום לה להחזיר את הכוחות הזרים שלה מדרום-מזרח אסיה ומהמדינות המוסלמיות, ולהסיר את התמיכה שלה מישראל וממשטרים ערביים מתונים. אם השלב הזה יושג, יבוא השלב השני, שהוא הרחבת האיסלאם הקיצוני למחוזות גובלים אחרים כמו טורקיה, צ'צ'ניה, חלקים מסין, פיליפינים, מלזיה ואינדונזיה.
ואם זה יושג, יגיע השלב השלישי שהוא מערכה ישירה בין המערב לאיסלאם הקיצוני, אחרי שכבר התבסס ברמה של מדינות. לדעתי, האסטרטגיה העכשווית של בן-לאדן היא לגרום לארה”ב לעבור למדיניות של בדלנות. פגיעה כלכלית קשה ומתמשכת בארה"ב, שאנחנו מכירים את חשיבות הכלכלה בה, יכולה בהחלט להאיץ זאת בראייתו של בן-לאדן".

זה יהיה נכון גם לשאר המערב?

לדעתי, כן. בין אם שפגיעה ישירה בכלכלה האמריקנית תשפיע גם על שאר הכלכלות, ובין אם ברמה של הבדלנות, כי אם האמריקנים ינקטו מדיניות בדלנית, סביר להניח שהאירופים ילכו אחריהם".

יהיה יותר גרוע

העתידן ד"ר דוד פסיג, מרצה באוניברסיטת בר אילן ובעל תואר דוקטור בחיזוי מאוניברסיטת מינסוטה, משוכנע שהשפעתם הכלכלית של הפיגועים תרחיק לפחות לטווח של 10 שנים. להערכתו, ממשלות ייאלצו להפגין מעתה מעורבות יתר בשוק החופשי, כדי לסייע לסקטורים פרטיים המצויים בסכנת קריסה, כמו חברות תעופה ופרויקטים בינלאומיים שיש להגן עליהם באמצעות צבא. פסיג חוזה ירידה עולמית בתוצר הלאומי של מדינות עקב הקצאת משאבי ענק למשימות הגנה וביטחון, ועקב הפניה של כספי ציבור למו"פ בתחום הטכנולוגיה הביטחונית במקום ליוזמות שמגבירות תפוקה. הוא גם צופה גל מתמשך של איומי טרור, שיאט את המסחר בעולם ויעלה באופן חד את עלויות סחר החוץ של מדינות המערב.
פסיג מתקשה לחזות מתי יסתיים עידן הטרור החדש, אבל הוא חושב שיתפתחו זהירות ומודעות גבוהה לאיומים, ובמקביל יתרחשו שינויים בדפוסי המדיניות של המערב, שיהפוך מודע יותר לצרכים של אחרים, חלשים ושונים. זה יביא לצמצום האיום בטרור.
אבל לפני שיחזור השקט, פסיג מזהיר מאפשרות של טרור כלכלי נורא מסוג חדש. "דמיינו לכם משבר עולמי שיתפתח ממתקפת האקרים, שיצליחו בעזרת תחכום טכנולוגי לסחוט את הפדרל ריזרב, הבנק האמריקני המרכזי", הוא אומר, "או דמיינו את התמוטטותו של הדולר, אחרי שווירוס מחשבים יצליח לשטות במערכות המסחר הבין-בנקאיות".
משבר נורא כזה, מעריך פסיג, ידחוף את המערכות העולמיות לכיוון חדש וטוב יותר. פסיג, אגב, מגדיר עצמו עתידן אופטימי, ולדבריו משברים הם מנגנון אבולוציוני שדוחף את המערכות האנושיות והחברתיות להשתכלל. ובתקופה קשה זו, נחמד שיש מי שרואה את הצד החיובי במשבר הנוכחי.