פיצויי פיטורים: יופחתו אם מכים את המעביד

אלפי עובדים מפוטרים במשק בשנה האחרונה, ומן הסתם הם גם מקבלים פיצויים מהמעסיק. אלא שמתברר שיש גם כאלה שלא זכאים לפיצויים - למרות שפוטרו.

סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים עוסק בשלילת פיצויי פיטורים או בהפחתתם לגבי עובד שפוטר בנסיבות שמצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד. סעיף 17 לחוק קובע כי ביה"ד רשאי לקבוע בענף שאין בו הסכם קיבוצי כי פיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים.

כעקרון, עצם הפיטורים מחייבים מעביד לשלם לעובדו (בהנחה שמתמלאים הקריטריונים לתשלום הפיצויים עפ"י הקבוע בחוק) פיצויי פיטורים. שלילתם או הפחתתם מותרות רק מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק.

לכן מעביד הטוען כי עובדו לא זכאי לפיצויי פיטורים חייב להביא את טענותיו במסגרת סעיף 16 לחוק או לבקש מביה"ד להפעיל את סמכותו עפ"י סעיף 17 לחוק כאמור, ואין לדרוש מהעובד שיוכיח כי לא נתקיימו התנאים לשלילת הזכות.

אסור לעשות דווקא

אז למי בעצם לא מגיע פיצויים מלאים, אם בכלל?

היעדרות מהעבודה: עובד שנעדר מעבודתו, נקרא לשוב אליה ע"י מעבידו וסירב, ולאחר מכן סירב לקריאה דומה של האיגוד המקצועי, התנהגותו מוגדרת כהפרת משמעת חמורה השוללת תשלום פיצויי פיטורים.

איחור של שעה וחצי לעבודה אף אם הותרה העובד קודם לכן, אינו מזכה בשלילת פיצויים.

הפרת משמעת חמורה ע"י עובד במטרה להביא לפיטוריו תביא לשלילת הפיצויים.

כאמור החוק קובע פיטורים ללא פיצויים מכח פסק דין, והמקרים הנפוצים הם כאשר הפיטורים באו עקב עבירות משמעת חמורות, עבירות פליליות ומעילה באמון.

אסור להכות את המעביד

בתיק תורג'מן נ. חביב (ע"ע 199/99) שניתן בחודש יולי 2000, נדון מקרה בו פוטר עובד, וכשפוטר תקף את מעסיקו וגרם לו פגיעה גופנית. העובד הורשע בפלילים עקב התקיפה. העובד טען שאין להפחית את פיצויי הפיטורים (ואת דמי ההודעה המוקדמת) בגין מעשה שארע לאחר הפיטורים, כיון שהעילה לפיטורים לא היתה התקיפה אלא סיבה אחרת.

ביה"ד הארצי דחה את טענת העובד, תוך שהוא מגיע למסקנה עובדתית כי "מעשה הפיטורים" נמשך מספר ימים, ותוך כדי כך ארע אירוע האיומים והתקיפה ובעקבותיהם הוחלט על פיטוריו הסופיים. כך, שמעמדו של העובד לא הוכרע עד למעשה התקיפה, אלא שמעשה התקיפה שכנע את מעסיקו להורות על פיטוריו.

בנסיבות אלו, היה מקום להפחית את פיצויי הפיטורים למחצית. עוד נקבע, כי אין לפסוק דמי הודעה מוקדמת לאחר התקיפה, כיון שתקופת ההודעה המוקדמת מיועדת להיות תקופת עבודה, ואין לחייב מעסיק להעסיק עובד אלים.

הכותבים הם עו"ד אלון לוין, מנהל המחלקה המשפטית ייעוץ לפרט בהסתדרות החדשה, ועו"ד אירית פוריין-ויצמן.

הסתדרות העובדים הכללית החדשה 50 – 53 – 50 – 1800