על מוליכת הליגה האיטלקית: מי זו קייבו ורונה?

ורונה ממוקמת באזור הצפון העשיר של איטליה. לא רחוק מברשיה, פאדובה ומילאנו. היא עיר המשלבת מודרניות והיסטוריה מתקופת האימפריה הרומית. יש בה פיאצות, את אגם גראדה המפורסם, תיאטראות, ביניינים עתיקים, כנסיות שנועדו לתת לאדם להרגיש כמה הוא קטן וכמה אלוהים או האפיפיור גדולים, ויש בה גם כדורגל. ב-1985 זכתה האלאס ורונה באליפות איטליה. שיחק שם כוכב נבחרת דנמרק הגדולה, אלקאיר לארסן. באותה שנה קייבו ורונה היתה בליגה הרביעית באיטליה. היום היא מוליכה את טבלת ה"סריה א'" והיא אולי הסיפור הכי רומנטי של הכדורגל האירופי השנה. כולם אוהבים אותה באירופה ובאיטליה. כולם, חוץ מאוהדי האלאס ורונה.

קבוצת יצרני הלחם

בדיחה מקומית אומרת כי הם קוראים לעצמם קייבו ורונה אחרת אף אחד לא ידע מאיפה הם. קייבו הוא רובע בעיר שמזוהה עם מעמד הפועלים ותעשיה קשה. יש בו אוכלוסיה של בערך 3,000 אנשים, ללא כל פעילות תיירותית מינימלית. מדובר באזור קצת מוזנח עם עכברושים, זונות וקופסאות פרברים קלאסיות עם חוטי כביסה פרושים לעיני כל. קייבו בכלל לא מתאמנת או משחקת שם אלא באיצטדיון בנטגודי בו משחקת גם האלאס ורונה. בעבר נהגו לקרוא לה "פאלואני קייבו", על שם החברה שמייצרת "פאנטוני", סוג של לחם איטלקי. פאלואני היא חברת הלחם הרביעית בגודלה באיטליה. היא ממוקמת בקייבו ושייכת למשפחת קאמפדלי שהיא גם הבעלים של הקבוצה. הקבוצה משחקת במדים כחולים צהובים, בדיוק כמו של האלאס ורונה, אבל לא תמיד היא שיחקה בצבעים האלה.

האב, הבן והמאמן

ב-1991 לואיג'י קמפדלי קנה חלק ממניותיה של האלאס ורונה ורצה לאחד את הקבוצות, וכבר סגרו עיניינים עם הבנק המקומי ויצאו עם הודעות מסודרות לתקשורת, אבל זה לא יצא לפועל. לואיג'י עצמו מת ב-1992 והוריש את נחלתו לבנו לוקה שהיה אז בקושי בן 20. לוקה נראה כמו הרבה דברים אבל לא כמו בעלים של קבוצת כדורגל. למעשה, במראהו הוא מזכיר ספרן או איש מחשבים חנון להחריד. יחד עם המאמן לואיג'י דל נרו הוא החל בבנייה מחודשת של הקבוצה שהתבססה על קניית כשרונות צעירים מבטיחים. באיטליה אוהבים אותה כי היא לא ממש מייצגת את העיר ורונה. סך הכל, במשחקים שלה האיצטדיון די ריק, אבל לאחרונה החלה תנועה של מעבר אוהדים מהאלאס לקייבו.

אנונימיים אחד אחד

הקבוצה עצמה אנונימית לגמרי. השחקן הכי מפורסם הוא ג'ונתן בינוטו, קשר בן 26 ששיחק קודם לכן באינטר מילאנו ובבולוניה. בשער עומד כריסטיאנו לופאטלי בן ה-24. את ההגנה מאיישים בין היתר פאביו מורו בן ה-27, מאוריציו דיאנג'לו בן ה-32, סלבטורה לנה בן 25 ולורנצו דאנה בן 30. בקישור, מלבד בינוטו, משחקים בין היתר אגניו קוריני בן ה-31 ששיחק בעבר בהאלאס. קונססאו אריברטו, ברזילאי בן 22 שנרכש מבולוניה וסימונה פרוטה בן ה-24 שנרכש הקיץ מבארי. את ההתקפה מאיישים מאסימו מאראזינה בן ה-27 שנרכש הקיץ מרג'ינה ונותן תוצרת מצוינת בחוד. לצידו בדרך כלל משחק כריסטיאן סיאסורי בן ה-26. אנונימיים אחד אחד, לפחות עד הקיץ האחרון.

מחכים לדרבי

מילות שיר האוהדים שלה נכתב בידי כוכב פופ מקומי והוא הולך בערך ככה: "אנשים שנחשבים. אנשים מיוחדים. אתם חייבים להיות כאן גם". השירים הללו, הפופולריות הזו, ובעיקר המקום הראשון בטבלה מעצבנים חלק גדול מאוהדים של האלאס. טים פארקס, אוהד של האלאס, שמתגורר באנגליה, פירסם מאמר בגרדיאן בו כתב בין היתר: "גם אם הם ישנו את שמם לקייבו איטליה, יזכו בגביע העולם ובפרס נובל בחיים לא אצטרף אליהם. הם פלשו לאיצטדיון שלנו, וגנבו את צבעי החולצה שלנו". ב-18 בנובמבר יהיה דרבי בעיר. באתר של האלאס נכתב: "תנצחנו בשבילנו האלאס, ואולי האיכרים האומללים האלה יעלמו מחיינו".