האקדח מת זמנית

בקיץ, עונת המלפפונים, הם עושים סרטי פעולה נוטפי אדרנלין. אבל בסתיו, כשניחוח האוסקר עולה באוויר, הורמונים אחרים נכנסים לפעולה, והכוכבים הגדולים משנים תדמית. בחודשים הקרובים נראה את מל גיבסון מוקף נשים בקומדיה רומנטית בלי אף אקדח לרפואה, את קווין ספייסי בסיפור אהבה עדין שאמור לחמם את הלב, את ריצ'ארד גיר בתור גניקולוג שלא יודע איך לפתות נשים, את קיאנו ריבס בתור בעל אלים (ב"המתנה"), את ויל סמית בתור מלאך, ואת טום הנקס עם זקן מאוד מאוד ארוך.

אף אחד לא יודע שום דבר

מדי ספטמבר, כשמגזיני הקולנוע יוצאים עם דיווחים ותחזיות לגבי סרטי הסתיו הקרב, כולם מנסים לנחש איזה סרטים יהפכו לאירועים תרבותיים. בדרך כלל זה במאי או כוכב שמושך את העין. לפעמים הסיפור. אבל כמו שאמר ויליאם גולדמן, התסריטאי הותיק והמומחה מספר אחד להוליווד, "אף אחד לא יודע שום דבר". ולראיה, שש המועמדויות לאוסקר ו- 700 מליון הדולר שהכניס אותו סרט זניח מהסתיו האחרון שכתב וביים אחד מ. נייט שיאמאלן.

גם השנה יש לשיאמאלן סרט, ועכשיו כולנו יודעים שצריך לזקוף אוזניים. ב"Unbreakable" ברוס וויליס מגלם שורד יחיד מתאונת רכבת, שפוגש זר מסתורי (סמואל ל. ג'קסון), שיודע מדוע הוא שרד ללא פגע. כמו ב"החוש השישי", גם הפעם מבטיחים לנו מותחן בטון סוריאליסטי שקט, ועם פיתול עלילתי מפתיע. בסרטים אחרים טום הנקס ובן אפלק ישרדו התרסקויות מטוסים – בקיץ זה קורה בסרטי פעולה, בחורף בסרטים רומנטיים, כמו "Random Hearts" (עם הריסון פורד וכריסטין סקוט תומאס) בסתיו שעבר.

ג'ים קרי בתפקיד מפלץ ירוק

בכלל, נראה שיש השנה מינון גבוה במיוחד של פנטזיות, שחוצות את כל הז'אנרים – דרמה, קומדיה ומתח. חלקן מתרחשות בחג המולד, כמו "איך הגרינץ' גנב את חג המולד" של רון האוורד, עם ג'ים קרי בתפקיד המפלץ הירוק מספר הילדים הקלאסי של ד"ר סוס.

אחרות מדיפות את רוח המשפחתיות והנדיבות האנושית, שהחג אמור להשרות על הציבור, ומשתדלות לשחזר את הקסם החד פעמי של סרט חג המולד הקלאסי "איזה חיים נפלאים".

ב"איש משפחה", למשל, ניקולס קייג' מגלם רווק ניו יורקי מצליחן, שבחג המולד מוצא את עצמו לפתע נשוי לאהובה שזנח לפני חמש עשרה שנים (תאה לאוני), ואב לשני ילדים בפרוור. הוא, כמובן, לומד לאהוב את זה.

מל גיבסון מצטט את פרויד

עוד גבר שעובר סדרת חינוך הוא מל גיבסון ב"מה נשים רוצות". הוא מגלם פרסומאי שוביניסטי, שבעקבות התחשמלות מתחיל לשמוע את מחשבותיהן של נשים. כשהתבקש לענות על השאלה שבשם הסרט, גיבסון השיב "זיגמונד פרויד שאל את השאלה הזאת כל חייו ומת בלי להתקרב לתשובה. אבל אני בטוח שזה משהו שבין שיחה, לשוקולד, וריקוד".

אז השנה יש גם סרט שמספר על הקשר בין נשים לשוקולד. "שוקולד" מתרחש בשנות החמישים, ומספר על ז'ולייט בינוש (המתוארת כאישה מסתורית) ובתה הצעירה, שבעזרתו של ג'וני דפ פותחות חנות שוקולד בעיירה צרפתית קטנה. הבמאי, לסה הלסטרום ("תקנות בית השיכר"), מתאר את הסרט כ"סיפור קסום, דמוי אגדה".

איך יהיה ספייסי בתור מאהב

גם רוברט רדפורד אפה בשבילנו "אגדה קסומה, זרועה בארכיטיפים תנ"כיים". ב"האגדה של באגר ואנס" חייל מדוכא (מאט דיימון) חוזר ממלחמת העולם השניה לעיר הדרומית היפהפיה סוונה (אחרי "פורסט גמפ" ו"חצות בגן הטוב והרע", המניות הקולנועיות של העיר הזאת צוברות תאוצה), ועל מגרש הגולף זוכה לעזרתו של מלאך בדמותו של ויל סמית.

מלאך קטן יש גם ב"Pay It Forward", אם כי הפעם מדובר בילד (האלי ג'ואל אוסמט מ"החוש השישי"), שבמסגרת פרויקט לבית הספר נדרש לעשות טובות לאנשים זרים – ואין דבר יותר קריסמסי מזה. בהזדמנות הוא גם מפגיש את אמו (הלן הנט), מלצרית אלכוהוליסטית לשעבר, והמורה שלו (קווין ספייסי) שפניו נכוו קשות בתאונה, והשניים מוצאים אהבה ותקווה חדשה. הנס הכי גדול יהיה אם ספייסי, בסרטו הרומנטי הראשון, יצליח לשכנע כמאהב.

תום הנקס גידל זקן

להנט בכלל מגיעה קטגוריה משל עצמה השנה. לא ראינו אותה מאז האוסקר בו זכתה על "הכי טוב שיש". אבל עכשיו היא חוזרת במרץ עם ארבעה סרטים. חוץ מהמלצרית הנ"ל, היא מגלמת גם את הבוסית של גיבסון ב"מה נשים רוצות", אישה מעניינת שריצ'ארד גיר פוגש במגרש הגולף ב"ד"ר טי והנשים" של רוברט אלטמן (גולף נעשה מאוד פופולארי בקרב הכוכבים בשנים האחרונות), ואת ארוסתו של טום הנקס ב"Cast Away" של רוברט זמקיס ("פורסט גמפ").

אבל הסרט האחרון שייך להנקס, שבעקבות תאונת מטוס הנקס נלכד על אי, ובמשך ארבע שנים שורד שם בבידוד מוחלט. הצילומים, דרך אגב, נפסקו לשמונה חודשים, כדי שהוא יוריד כ- 18 קילו ממשקלו ויגדל זקן עבות. כמו קייג' ב"איש משפחה" וגיבסון ב"מה נשים רוצות", גם הנקס הוא גבר מצליחן (הווה אומר, אנטיפטי), שנופל אל תוך סיטואציה קיצונית ובלתי מוכרת. ההתמודדות תהפוך אותו לאדם טוב יותר, וגם זה נושא חוזר של הסתיו הזה, ושל כל הסתוים שלפניו.

עיבוד עקום של "הקוסם מארץ עוץ"

אם נעז ונאמר שיש ב"Cast Away" שאריות של רובינזון קרוזו, הרי שאפשר לומר שמצטיירת תופעה נוספת. כמה מהבמאים היותר מרתקים (שלא לומר קוליים) של השנים האחרונות מגישים גרסאות מודרניות למיתוסים תרבותיים עתיקים, פחות או יותר. ב"מולן רוז'" בז לורמן ("רומאו ויוליה") משחזר את המיתוס הרומנטי של אורפאוס (יואן מקגרגור) וארידיקה (ניקול קידמן) בפריז של סוף המאה שעברה, וכדרכו הסרט מלא אנכרוניזמים מכוונים. ב"האחות בטי" המחזאי והבמאי המבריק ניל לביוט מגיש אינטרפרטציה עקומה של "הקוסם מארץ עוץ", עם רנה זלווגר כמלצרית מקנזס, שמבלבלת בין מציאות לדמיון, ונוסעת להוליווד להתאחד עם דמות מאופרת סבון, שהיא מאמינה שהוא ארוסה לשעבר.

ואילו האחים יואל ואיתן כהן מגישים, כך הם טוענים, גרסה של "האודיסאה" ב-"O Brother, Where Art Thou" על שלושה אסירים בורחים (ג'ורג' קלוני, ג'ון טורטורו וטים בלייק נלסון), שמפלסים את דרכם במיסיסיפי בתקופת השפל הכלכלי, בחיפוש אחר אוצר קבור. האחים המפתיעים תמיד אומרים שזה השלישי ב"טרילוגיית סרטי המוץ" (כינוי לכפריים כסילים), שכללה את "רציחות פשוטות" ואת "בייבי אריזונה", ושעם הסרט הזה הם מיצו את כל האפשרויות של הז'אנר.

מג ראיין נפרדת מדניס קוויד

חוץ מזה, דרום אמריקה לוהטת השנה, ומשמשת רקע תואם לכמה סיפורי אהבה לוהטים - אנג'לינה ג'ולי ואנטוניו בנדרס בקובה ב"החטא הקדמון", מג ראיין ורסל קרואו בקולומביה ב"Proof of Life" (הסרט שלפי השמועות גרם לפרידתה מדניס קווייד), ומאט דיימון ופנלופה קרוז במקסיקו ב"All the Pretty Horses".

וכמובן, אין חורף בלי עיבודים לספרים קלאסיים. ג'יימס אייבורי הנצחי מגיש עיבוד רביעי לספר של הנרי ג'יימס, "The Golden Bowl", ומייקל וינטרבוטום ("ג'וד") חוזר לתומס הרדי ומעדכן את "ראש העיר קסטרברידג'". לאלה אפשר להוסיף גם את "החייט מפנמה" של ג'ון בורמן, על פי ג'ון לה-קרה. כי אם ג'ון גרישם הוא סופר של קיץ, לה קרה הוא ללא ספק סופר של חורף.

ולמעוניינים, יהיה גם "ספר הצללים: פרויקט המכשפה מבלייר 2", שישלח חמישה צעירים חדשים אל תוך היער.