אחרי חצי שעה של הכרות

היינו יושבים במסעדת העובדים בשדה התעופה, שותים קפה עם תחתית ממפית בצורת תחרה בין הכוס והצלחת – נעם, כשהייתי אומרת שאני רוצה לחנוק אותן – היה אומר, יש לך באמת צרות, היינו צוחקים כי לו היו צרות אמיתיות. היו לו שני ילדים איומים ואשתו השאירה אותו לבד, היא אמרה שהיא רוצה לעשות רישיון על אופנוע וכשהיא קנתה אופנוע היא רכבה מהבית והצטרפה לסיעת אופנוענים עם בגדים מעור שחור וניטים, כאלה שלא שתו מיץ תפוזים בהפסקות, קראו לה אוגוסטה, כל אלה שעבדו בשדה התעופה שנאו אותה, תמיד הם אמרו שהיו יורים בה אם היא היתה נכנסת להם לטווח.
פעם פגשתי אותה. היא באמת נראתה אחת, אהבה מרוצי מכוניות ובטח הרביצה לנעם.
נעם היה עדין עם עיניים יפות, מההתחלה שעבדתי שם ידעתי שהוא לבד, כי לא עבד בסופי שבוע. הוא עניין אותי ישר – עבדתי ביום קר במזוודות במין בטונדה כזאת, שלוש שעות רק אני והוא, דיברנו, תכננתי מה להגיד לו כשיגיד שהוא לבד, התכוונתי להגיד כן, שמעתי. הוא לא אמר, התביישתי לשאול, בטח ידע שידעתי. עשינו מדורה, הילדים שלו נכנסו לתוך האש ויצאו, לא הלכתי אתם לטיול כי חבר הזהיר אותי שלילד שלו – הם כמעט הוציאו עין.
כל שנה הוא עבר בית, הם היו באמת פראים, אח של נעם נהרג במלחמת יום כיפור הוא לא סיפר את זה לאף אחד, הוא אמר לי במקרה, אני כבוד כזה יודעת לזהות מיד, נעם לא התגאה אולי כי זה היה חצי אח, מבוגר עם שתי בנות, האשה כבר לא בקשר איתם.
את אחיו ראיתי באלבום לנופלים של התנועה הקיבוצית, לא יכלתי לזרוק מהבית, חשבתי שלכל אלה שבאלבום יהיה קר במזבלה בשוויץ, אפילו ששם הזבל מופרד. עם נעם הרגשתי קרבת נפש, פעם כשחזרתי מהארץ בכיתי והוא חיבק אותי, הערכתי את זה.
במשמרת של שמונה שעות כשהושבת מטוס הבנו שהיינו באותו בסיס רק שאני הגעתי הוא כבר בא רק למילואים. אמרתי שאם אז לא היה מחפש תיירות היה פוגש בחיילת עצובה, בודדה, היה אולי סיכוי בשבילנו.
עכשיו אני והוא שותים קפה חזק במסעדת העובדים בנמל התעופה, לפעמים בכרטיס השנה טובה אפשר יהיה לכתוב משהו אישי, קרבת הנפש התרחקה, הוא בטח גר בבית אחר בכפר אחר אין לי יותר את הטלפון, אבל באמת אני כן יכולה להשיג.
מזל שלא זרקתי את האלבום עם התמונה של אחיו, מזל של מי.
יותר מעניין לדבר על אוגוסטה של סיעת האופנוענים, מאשר על אבא שמגדל לבד, שני ילדים, אבל אני הייתי בקרבת נפש אתו ואני שותה רק מיץ תפוזים, והבנות שלי משחקות באמא ותינוקות והקולות לא לעניין, אבל אז לפחות אני נזכרת בקלות.