שירים שמלחינים את עצמם

במיטב המסורת של תעשיית המוסיקה הישראלית, זכו שיריו של עמיחי ללחנים רבים. הוא הולחן על ידי דורות שונים של מוסיקאים ממשה וילנסקי ושלמה גרוניך ועד לכנסיית השכל. יהודית רביץ אחראית לכמה מן הלחנים הידועים יותר, בינהם "באהבתנו" ו-"בגן מוקסם".
"אני בדרך כלל הולכת לשירים שכתובים בקצב. השירים של עמיחי שהלחנתי היו כתובים מבחינת החריזה והמשקל כמו פזמונים. כילדה, בבאר שבע, חיפשתי טקסטים אצל משוררים. השיר הראשון שבכלל הלחנתי, בגיל 15, היה של עמיחי, "בבוקר אני עומד ליד מיטתך". גידי גוב שר אותו באלבום הראשון שלו. בשירה יש עושר דימויים שאותי מאוד כובש. בשירה שלו יש משהו יותר סבלני. בשירה של עמיחי, של דליה רביקוביץ ושל לאה גולדברג, הדימויים מדברים אלי. אצל עמיחי השירה יותר פילוסופית. כל מילה שאני אומרת נראית לי מצמצמת, לא מוסיפה לשירים וליצירה עצמה. ההתעסקות שלי בשירים האלה שונה מאשר היכולת שלי לדבר עליהם."

- התחלת להתעסק עם השירה של עמיחי בגיל מאוד צעיר. איזה חלק השירה שלו תופסת בחיים שלך?

בשנים האחרונות הכרתי אותו. לפני כשנתיים, הוא היה אמור לנסוע לארצות הברית לסדרת הצעות ותכננו שכשהוא יחזור נשב לכתוב ביחד. הוא חזר חולה ולא ישבנו לכתוב. זה נשאר סיפור לא גמור. בכתיבה שלו הוא כותב בדמות נער, כאילו הוא בן 17 באופן נצחי. גם אני בשירים שלי הרבה פעמים בת 17.

- איזה מפגש עם שיר של עמיחי זכור לך במיוחד?

המפגש עם השיר "באהבתנו". זה שיר שקצת הלחין את עצמו. הייתה לי הרגשה מאוד ברורה בשיר הזה, שהייתי צריכה להוציא את הלחן מתוך הטקסט. כאילו שהלחן היה כבר במילים. נכון שאני כתבתי את המנגינה, אבל כשקראתי אותו הרגשתי שכל מה שאני צריכה הוא לעצור את הנשימה ולהקשיב. הצלחתי להגיע בסופו של דבר לנקודה כזו של שקט שהמנגינה יצאה מן המילים. בשיר היו כל הטונים. מדי פעם אני חוזרת לשירים שלו. בתקופה שהתראינו, סימנו בתוך הספרים שלו שירים שהוא היה רוצה שילחינו ושלא הולחנו. עוד לא הלחנתי אף שיר בינתיים".