אנושי ואוניברסלי, בהיר ומפרגן

עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר, מן המשוררים המתורגמים ביותר בכלל במאה העשרים. הוא תורגם עד כה ל-37 שפות, בין השאר ליפנית, ערבית, צ'כית, יוונית, אספרנטו, שוודית, אסטונית, פינית וסרבו–קרואטית. עם המתרגמים שלו נמנים משוררים רבים וביניהם המשורר האנגלי החשוב טד יוז.
המשוררת קרן אלקלעי-גוט שתרגמה כ-50 שירים לאנגלית אומרת, "כבר הרבה שנים שיש לעמיחי המתרגמים הטובים ביותר. אני מתרגמת הרבה משוררים, כדי להבין אותם טוב יותר אבל במקרה של עמיחי התרגום היה קשור דווקא לבהירות שיש בשירים שלו. השפה שלו עמוקה ולפעמים מאבדים דברים בתרגום לאנגלית, אבל התוצאה נשארת תמיד שיר. הרבה אנשים תרגמו אותו ואפילו בתרגומים הרעים התוצאה היא תמיד שיר בשפת היעד.
לא מזמן חזרתי משהות של מספר חודשים בארצות הברית. הקראתי שירה במקומות רבים. ובכל מקום, הדבר הראשון שהזכירו בהקשר של שירה ישראלית היה עמיחי, לא אף אחד אחר. קראתי שירים במקומות הכי מוזרים שאפשר להעלות על הדעת ואנשים שלא ידעו מה זה עברית, או שאמרו לי שלא פגשו יהודי בחיים שלהם, ידעו על עמיחי."

- מה יש בשירה שלו שמאפשר לה לפרוץ את הגבולות של השפה והתרבות שלנו?

הוא אנושי ומפרגן. אין לו שום חשבונות בשירים. הוא מבקר את עצמו כל הזמן בשירה, שזה מאוד צנוע. הוא כותב על מה שקורה בארץ, אבל גם על נושאים בינלאומיים; יש לו שירים על ביקורים בארה"ב. אמריקאיים מאוד אוהבים לראות את עצמם מן הזווית שהוא מספק להם בשירים שלו. לעמיחי יש היכולת לכתוב בכמה מישורים בבת אחת ואם הקורא לא מבין את אחד המישורים, זה לא משנה, כי הוא מוצא מישור אחר.
אני יודעת שהרבה חברים שלי שהם משוררים ישראליים טוענים שהוא לא תרם דבר לשירה פה. אני אישית רואה את ההשפעה של עמיחי הרבה יותר בחו"ל מאשר בארץ. אנשים מאוד מושפעים ממנו ורוצים לכתוב כמוהו. הרבה רואים בו את המשורר האידיאלי, שכותב בהיר, על סיטואציות יומיומיות ומגלה בהן תובנות כלל אנושיות. השירה בארץ היא אמנם לא המומחיות שלי. אבל נראה לי שיש לנו דעה קדומה על עושר בשירה. אנחנו מצפים לתחכום.
אני מאוד מעריכה את השירה שלו. את הפשטות שבה. למרות שפעמים רבות אנשים אומרים על הפשטות הזו שהיא בנלית. אני לא חושבת כך. בספר האחרון שיר על כך שלתפילת יחיד דרושים שניים, הנע והשני שלא נע, אלוהים, אבל כשאבא שלו התפלל הוא עמד במקום ואלוהים היה צריך לזוז, להתפלל. זה שיר מאוד חזק, זה מדגים הרבה מן הפואטיקה שלו.

- מתוך היכרות אישית, מה הדבר שהכי מסמל את עמיחי בעינייך?

פעם אחת יחד הקראנו שירה בשגרירות האמריקאית ברחוב הירקון בתל אביב והלכנו ברחוב לאחר מכן. באותה שעה הייתה ישיבה במטה של מפלגת העבודה שממוקם באותו הרחוב ועמיחי אמר, 'הו, בדיוק בוחרים עכשו את השרים. אני רוצה להיות שר השירים.' זה התפקיד שהוא היה צריך לקבל".