מי הוא קלייב בנגטסון?
ולמה וולוו מתעסקת ארוכות בסיפור חייו? לקרוא היטב, ולא ממש להאמין
קלייב בנגטסון התגורר כל חייו בהיסינגן, באזור הקרוב למשרדי חברת וולוו. קלייב עבד במרכז הבטיחות של החברה משנת 1964 ומכיר את תחום הבטיחות מאוד מקרוב. הוא באמצע חייו, רווק, ומשמש כנציג הבטיחות הרשמי של המרכז. כדי לחדד את העניין, קלייב לא משמש רק בבחינת יישומי בטיחות, אלא עוסק גם בייעוץ בתחומים אחרים - כמו עיצוב לדוגמה.
קלייב מעדיף לראות עצמו יותר כחוקר כאב, מאשר כבובה. ורצוי שלא תקראו לו בובת ריסוק כשהוא בסביבה. כי קלייב לפעמים מתעצבן על בובות צעירות שעוברות חיים נוחים ועושות עבודה קלה (עם כל שיפורי הבטיחות), ביחס למה שהוא עבר כשהיה צעיר. "רכים" - זו המילה הנרדפת לאנשים אצל קלייב ושאר חוקרי הכאב. בגלל שה"רכים" לא מסוגלים לסבול את אותה מידת התעללות שהם מסוגלים.
קלייב מאוד נלהב בנוגע לעבודתו וקצת עקשן. אבל עמוק בתוך ליבו הוא אדם חם, למרות הגישה הבעייתית. מארי, בובת הריסוק האחרונה של החברה שנועדה לבחון פגיעות צוואר, גילתה את הצד החם שמסתתר מאחורי הגישה: קלייב ומארי הפכו לזוג.
אלוהים אדירים
הקטע הראשון הוא העתק כמעט מדויק של הודעה לעיתונות של חברת וולוו. ההודעה עוסקת כמובן בבובת הריסוק הוותיקה של החברה שעונה לשם קלייב בנגטסון. למה שתרצו לדעת מזה?
1. כדי שתבינו עד כמה עמוק מוטמע נושא הבטיחות בוולוו, וכמה חולני הוא הפך להיות.
2. כדי שתדעו מה עובר עלינו בחיפוש חדשות וחידושים בתחום הרכב.