בית בוסל

תשאלו את ותיקי קופת חולים על 'בית בוסל' בצפת ומיד תזכו במאור פנים. כי פעם, עוד בטרם עידן הטיסות לאנטליה או סופי השבוע בפראג, לצאת לחופשה פירושו היה לנסוע לבית הבראה. ואחד מבתי ההבראה הפופולריים היה עד לפני 17 שנה 'בית בוסל' בצפת. אז הפך למרכז קליטה לעולי אתיופיה עד שנסגר סופית במהלך שנות ה-80.

בעקבות רעש האדמה

'בית בוסל' ממוקם בצפון-מזרחה של העיר העתיקה של צפת (לא רחוק מתחנת האוטובוסים המרכזית), אחת מארבע ערי הקודש. בראשית המאה שכנה בעיר קהילה יהודית קטנה בצד יישוב ערבי. התנאים היו קשים והמצוקה גדולה. שירותי רפואה בקושי היו בנמצא.
אל החלל הזה נכנסו קבוצות של מיסיונרים שפעלו למען רווחת התושבים בצד פעילות מיסיונרית. 'בית בוסל', שכמובן לא נקרא כך במקור, קשור לפעילות הארגון המיסיונרי האנגלי L.J.S.
רבקה אמבון מספרת בעבודה שהגישה לאוניברסיטת חיפה, כי ארגון L.J.S ((The London Society for Promoting Christianity the Jews החל לפעול בצפת כבר בשנות העשרים של המאה ה-19. אולם פעילותו הממשית באה לידי ביטוי בעקבות רעש האדמה שפקד את העיר ב-1837. כמה שנים אחר כך הוקמה בעיר שלוחה של המרכז המיסיונרי שנוסד בירושלים והפעילים בצפת סייעו לתושבים, בין השאר בהענקת שירותי רפואה. מסיבות שונות דעכה הפעילות המיסיונרית הממוסדת בעיר לכמה עשרות שנים, והתחדשה בשנת 1867, כאשר הארגון רכש שמונה דונם בצפונה של צפת, במטרה לבנות בית חולים. תהליכי הרישום נמשכו שנים רבות, כמיטב המסורת העות'מנית ורק ב-1904 נחנך המבנה.
מדובר בקומפלקס בנוי אבני גיר מסותתות. למבנה חלונות רבים עם משקופים מקומרים וגג רעפים כתומים. במרכז הבניין כרכוב ועליו שעון.
בית החולים סיפק את שירותיו חינם ליהודים ולערבים תושבי העיר והסביבה.

מהטורקים לבריטים

בשנת 1912 נבנה בית חולים יהודי בעיר, בית חולים רוטשילד, שפעל במקביל לבית החולים של המיסיון האנגלי. אגב, אחד מהרופאים הראשונים בבית החולים רוטשילד היה סבו של אבי, ד"ר אליהו כהן (צבר ירושלמי שלמד רפואה בגרמניה ושב לארץ בראשית המאה ה-20).
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, המיסיונרים מגורשים מהעיר ובניין בית החולים מוחרם ע"י הטורקים לטובת מגורי החיילים (כולל טייסת גרמנית), מפקדה ואורוות לסוסים. עם כיבוש הארץ בידי הבריטים הם מחזירים ב-1919 את המבנה לידי המיסיון האנגלי והמבנה הופך לאכסניה של פליטים ערבים-נוצרים שברחו מלבנון.
שנתיים אחר כך מעבירים אנשי המיסיון האנגלי את הבניין לרשות עמיתיהם, אנשי המיסיון הסקוטי שפעלו בעיר במקביל. המיסיון הסקוטי פותח במקום בית ספר תיכון, "הקולג' הסקוטי".

בית הבראה עם אוויר פסגות

הקולג' פעל במקום עד 1936 ועקב המרד הערבי הוא הועבר לחיפה, והבניין הפך למשכנו של חיל הספר הבריטי. שמונה שנים אחר כך נבנתה משטרת כנען, החיילים הבריטים עברו אליה, והקומפלקס הוצע למכירה. הוא נרכש על ידי קופת חולים כללית שהקימה במקום את בית ההבראה 'בית בוסל', על שם יוסף בוסל אחד ממייסדי דגניה. שמו של המוסד יצא למרחוק, כי אין כמו אוויר הפסגות של צפת בימי הקיץ החמים.
בעת מלחמת השחרור שימש המבנה לכוחות חטיבת יפתח שכבשה את העיר, בגלל מיקומו האסטרטגי, בכניסה הצפונית לעיר. בתום המלחמה חזר המבנה לשמש כבית הבראה עד 1984, אבל משבר התיירות שפקד את צפת גרם לסגירתו. הבניין עומד זה 17 שנה שומם ומוזנח. כיום הוא שייך לקבלן פרטי.

"להציל את המבנה"

רכז המועצה לשימור אתרים באזור הצפון, עומרי שלמון, פועל זה זמן רב לשימורו של המבנה. מאמציו מעלים פרי. לפני כמה שבועות הצליח שלמון לשכנע את ראש העירייה, עודד המאירי, להקים ועדת שימור עירונית. בראשה עומד ראש העירייה וחברים בה מהנדס העיר ונציגי ציבור. תפקידה של הוועדה לאתר מבנים היסטוריים ולהכריז עליהם כמבנים לשימור. אסור להרוס מבנה שהוכרז לשימור ושיקומו צריך להיעשות על פי קריטריונים מוגדרים.
שלמון אומר כי עתה נפתח סיכוי שבית בוסל יוכרז כמבנה לשימור וכי הוא מקווה שבעקבות זאת תצליח המועצה לשימור אתרים לגרום לכך שייעשו בבניין "פעולות הצלה". זאת, בכוונה שיושג התקציב לרכוש את המבנה ולשקמו. למרות שבצפת הפנימו כבר מזמן את הביטוי "החיפזון מן השטן", מקווה שלמון כי ראש העירייה אכן יירתם לנושא השימור וידאג למבנה המיוחד כל כך של 'בית בוסל'.
מעיריית צפת נמסר כי ועדת השימור שזה עתה הוקמה תתכנס בקרוב ותדון בכלל האתרים לשימור ברחבי העיר. לגבי בית בוסל נמסר כי בימים אלו מתנהלים מגעים עם הבעלים במטרה לדאוג לשימורו של המבנה.