לתכנן את המס נכון

האירועים הבטחוניים והכלכליים הקשים שנחתו עלינו במהלך שנת 2001, לא הצליחו להשכיח את העובדה כי דין שנה מרירה זו לחלוף כקודמותיה, וכך להמתיק מעט נימה אופטימיות.

אנו מוצאים עצמנו עומדים קרוב מאד לתום שנת המס 2001, ורבים צריכים להיערך באופן נבון ונכון לקראת סוף דצמבר הקרוב - מן הבחינות העסקיות, החשבונאיות ובעיקר המיסוייות.

בשבעת השבועות הקרובים ניתן עוד ליזום פעולות רבות כדי לנצל את ההטבות שרשויות המס העמידו לרשותנו, אומנם לא בשפע רב, ולנסות ולצמצם את סך המס שאנו עלולים להתחייב בו. תהליך זה כרוך במעט כאב-ראש, אך הוא ללא כל ספק, כדאי ומתבקש.

בסדרת הכתבות בנושא אשתדל לפרסם את כל הנדרש מכם, העצמאים, בעלי החברות והשכירים לצרכי קבלת החלטות בתחום המס. אסייע, כמידת יכולתי, בעצות ובהדרכה כיצד לתכנן בתבונה כלכלית את אחזקת מלאי, כמה להפקיד בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה, מתי ליצור הפרשות חשבונאיות (בשל חובות מסופקים או התחייבויות תלויות), מתי רצוי להשתמש במקלטי מס ואיך ראוי לארגן היטב את הוצאות הרכב ואת הנסיעות לחו"ל, ועוד ועוד. עם זאת, הכתבות לא יוכלו להוות תחליף לייעוץ המוענק ע"י מומחים.

תכנון מס

המושג "תכנון מס" (כשהכוונה למס הכנסה, מס ערך מוסף, הביטוח הלאומי ואפילו המיסוי המוניציפלי) אינו מהווה, צירוף לשוני שיש לחוש אי נעימות בהגייתו. תיכנון המס במטרה למזער את היקף המס שמחוייב בו הנישום, מהווה כיום, לכל הדעות, כולל זו של בתי המשפט, זכות לגיטימית הנתונה לכל נישום, כל עוד הוא מקפיד לשמור על חוקיות פעולותיו.

תיכנון מס נכון מתייחס לבחירת המבנה המשפטי של תחום העיסוק, כיחיד או חברה. קיים יתרון לפעילות במסגרת חברה בשל היותה מחיובת במס חברות בשיעור 36% בלבד על רווחיה (אם אינם מוצאים מתוך החברה) לעומת שיעור המס השולי של יחיד המגיע ל-50%.

יש גם יתרון בהיבט של דמי הביטוח הלאומי- החברה אינה חיבת בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך ורק בעליה. למי שהכנסותיו אינן מגיעות לתקרת המס השולי או מי שזקוק לכל הכנסותיו למחייתו, אין תמריץ לפעול כחברה.

ניהול חברה מחייב השקעה בהוצאות הקמה בצד הוצאות שוטפות ויש לחשוב גם על זה. רבים מצביעים על היות החברה מגן בפני נושים שאינם מסוגלים ברוב המקרים לרדת לרכוש היחיד, במידה מסוימת גם לא רשויות המס. בעלים של חברה יכול ליהנות מהוצאות בלתי מוכרות המוגדרות כהוצאות עודפות, לא כך היחיד.

תיכנון מס עוסק גם בייחוס והקבלה נכונים של הכנסות מול הוצאות על בסיס שנתי, כשהכוונה, בין השאר, לדחיית הכנסות ולהקדמת הוצאות, או ההיפך, אם ההגיון הכלכלי תומך בכך.

שיטת בסיס ה"מזומן" גורסת כי הכנסות והוצאות יוכרו בהתאם למועד קבלת התקבולים והתשלומים בפועל. שיטת הבסיס ה"מצטבר" מתמקדת במועד היווצרות הזכות לקבלת התמורה או מועד היווצרות ההתחייבות לתשלום. יש לבחון זאת בזהירות, מעט עסקים יכולים, כעיקרון, לאמץ את שיטת המזומן ויש להקפיד על עקביות.

יש יתרון בוויסות בין-שנתי של הכנסות והוצאות למדווחים על בסיס מזומן בניגוד למדווחים על בסיס מצטבר. למדווחים על בסיס מזומן קל יותר להעביר לשנה הבאה בעוד למדווחים על בסיס מצטבר יכולת מוגבלת מאוד. האמת ניתנת להיאמר כי החשבונאות מתבססת על השיטה ה"מצטברת" ועל הרעיון שהמערכת החשבונאית משקפת כלל נכסים והתחייבויות ולאו דווקא תזרים מזומנים. החשבונאות מתקשה בהגדרה נאותה לשיטה זו המשקפת אוביקטיבית מצב כספי לנישומים שטיב עסקיהם מתאים לכך. מאידך פסק הדין בעניין "השומרים" מ-1992 קבע כי שיטת המזומנים הינה לגיטימית, בהחלט שלא לשמחתם של אנשי רשויות המס .

בכל אופן, יש לשים לב להוצאת שאינן ניתנות לדחייה ולדאוג לשלמן במלואן, אפילו אם קיים קושי, עד סוף דצמבר – בעיקר תשלומים עבור מוסדות לעובדים, תשלום לקופת פיצויים, דמי הבראה, פדיון חופש. בעלי שליטה אינם צריכים להילחץ ,כי תשלום הוצאות בגינם יכול להתבצע עד סוף חודש מרץ.

הכותב הוא רואה חשבון