שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ: להגיש תוכנית לפיצוי עקורי אקרית ובירעם
    העקורים עתרו בדרישה להחזירם לכפרם, אותו נאלצו לעזוב בשנת 1948. המדינה התנגדה, בטענה כי הפלסטינים "עלולים לעשות שימוש בתקדים כדי לממש את זכות השיבה". השופטים: צריך להשאיר את הסוגיה בתחום האזרחי, ובתחום זה ניתן למצוא פתרון לסוגיה

    בג"ץ הורה היום (א') למדינה להציג בתוך שלושה חודשים תוכנית להסדר פיצויים כספיים וחילופי קרקעות לבניהם של עקורי אקרית ובירעם.
    ההחלטה התקבלה בתום דיון בעתירתם של עקורי שני הכפרים, שדורשים לחזור לכפריהם. תושבי הכפרים נעקרו מבתיהם ב-48', ומאז הוגשו 4 עתירות בנושא. בשנת 51' דן בית המשפט בפרשה והוציא צו המתיר לתושבים לחזור לכפרם. ב-94' פירסמה ועדת השרים בראשות דוד ליבאי, שמינה ראש הממשלה אז, יצחק רבין, את המלצותיה המעודדות על החזרתם של העקורים.
    במהלך הדיון הבוקר אמרה נציגת המדינה, עו"ד אסנת מנדל, כי צריך לקחת בחשבון אירועים שקרו מאז הקמת ועדת ליבאי, והכוונה לנושא שיחות השלום, שיבת הפליטים וגל האלימות. היא התייחסה להשלכות השבת העקורים: "עלולות להיות לכך השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת על המדינה", אמרה עו"ד מנדל. היא הסבירה כי החשש הוא מתקדים שיכול להיווצר בעקבות החזרת העקורים, וכיצד תקדים כזה ייתפס בעיני ערביי ישראל והרשות הפלסטינית, "שיעשו בזה שימוש בעניין זכות השיבה".
    השופטת דליה דורנר אמרה בתגובה כי היתה רוצה להחזיר את הנושא לפסים אזרחיים ו"אם הופכים את הנושא לאזרחי טהור – יש פתרון, ואם מעבר לכך, מדובר בהחלטה קשה מאוד". השופטת דורנר אמרה לעו"ד מנדל כי חסרות לה בתשובת המדינה חלופות שהמדינה מציעה במקום אותן קרקעות, וכי בית המשפט מעוניין בהצעה ספציפית בנוגע לתוכנית הפיצויים.
    מנדל הוסיפה כי עד היום, מבין 139 בעלי קרקעות רשומים בכפר איקרית, נחתמו עם 68 מהם הסכמים לתשלום פיצויים וקרקעות וכי כל תביעה שהוגשה נענתה.
    בא כוחם של העותרים, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר כי הניסיון לקשור את הנושא להסכמי שלום ולנושא זכות השיבה הוא ניסיון לא סביר וכי "מדובר באזרחי מדינה שיש בכיסם פסק דין משנת 51' שמאפשר להם לחזור. בניסיון לכלול אותם בזכות השיבה יש משום השפלה, זה מקומם ומטיל סטיגמה באנשים".
    עו"ד פלדמן אמר שנושא הפיצויים הכספיים לא בא בחשבון וכך גם לא בא בחשבון נושא חלופת קרקעות. הוא ציין כי ועדת ליבאי מצאה 600 דונם – קרקע זמינה שניתן לתת אותה לעקורים.
    פלדמן הוסיף כי היה מיפנה בהמלצות ועדת ליבאי וכי הוא מהווה את קו פרשת המים שקבע שלא קיים כבר סיכון ביטחוני וכי מדובר בפתרון שיאחד מחדש את הקהילה הזו שמפוצלת לכמה יישובים תחת השם איקרית ויביא את חידוש חייהם המשותפים.
    בתום הדיון נשארו דקות ארוכות בני משפחותיהם של תושבי אקרית ובירעם מחוץ לאולם הדיונים, כשחלקם זועמים. אחת מהם, לורט עשכר, צעקה כי "אנחנו לא מוותרים על זכותנו. שרון והמאפיה שלו יישאו באחריות לכל מה שיקרה. זה לא בית משפט של צדק. אנחנו לא מדברים על פיצויים בכלל, ההורים שלנו סבלו מספיק 53 שנים". היא איימה גם כי "נקבע היום עובדות בשטח".
    בן משפחה אחר, עמאד כאסיס, אמר כי "מדובר בכ-1,100 תושבים באקרית שמחכים כל רגע לחזור לביתם. אבא שלי עזב את הכפר לפני שנולדתי אבל הכמיהה לקרקע ולבית תמיד היתה, ואתם היהודים יודעים מה זה. כל נושא הפיצויים הכספיים וקרקעות חלופיות – מגוחך. זה בערך כמו שמציעים ליהודים את אוגנדה – היהודים היו לוקחים את זה?"
    הוא הוסיף כי בית המשפט נתן תשובה ברורה לסוגיה כאשר העביר את הנושא לתחום האזרחי.
    לאחר שתתן המדינה את תשובתה יינתן הזדמנות לעותרים להגיש את תגובתם תוך 15 יום ואז יחליטו השופטים כיצד להמשיך ולטפל בנושא.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים