ביקורת גולש: Operation Flashpoint

Operation Flashpoint (מעכשיו OFP בקיצור צבאי יאות) יצא באירופה אי שם בתחילת הקיץ ופרץ, מבחינתי, את הגבולות המוגדרים של משחקי הקרב מגוף ראשון. בעצם, הגדרת המשחק כפעולה מגוף ראשון תהיה זלזול במורכבות שלו, אבל בגלל שנראה לי מוגזם להגדיר משחק כסימולטור חי"ר, נשארה לי רק הגדרה אחת: פלא. סלוגן כמו "מציאות זה אנחנו" גם היה קולע בול.

כמו בצבא רק בלי הבאסה

כל לוחם יזהה בקטע המשחק הבא את הדבר האמיתי: ריצה מהירה במעלה גבעה, הנשק מרקד לפניך ואתה מנסה לשמור על קו תנועה מקביל לשאר. הדופק הולם באוזניים ומשהו שורק לידך. ההכרה שנתקלת מגיעה עשירית שנייה לאחר מכן במקביל ל"פזצטא" אינסטינקטיבית. הצלילה לקרקע מסתיימת במבט מאחורי הכוונת, ומישהו כבר זיהה את מקורות הירי. הסמל שולח שניים לאיגוף והחגיגה ממריאה. בשקט של לוחם מיומן אתה מכניס את הדמות הקטנה לכוונת, משחרר אויר וסוחט את ההדק (לאט וברגש). תפרחת קטנה של רסס אדום מופיעה והדמות קורסת. הסמל צועק פקודות, מישהו מדווח שהשטח נקי, והבלגן נפסק באותה פתאומיות שהחל, כאשר רק שרידי האדרנלין שעוד זורם בגוף מעידים על האינטנסיביות של הרגע הקודם.

הדוב הרוסי מתעורר

סיפור המשחק פשוט: באמצע שנות השמונים, בעודכם מוצבים כחלק מכוח או"ם בקבוצת איים קטנה, פולשים כוחות סובייטים שמרניים לאזור. קרבות בלימה פורצים ואת השאר יגלה לכם המשחק בתנאי שתשרדו. וקשה לשרוד. המוות לרוב מהיר וחד. קול של פגיעת כדור בחומר רך יהיה האחרון שדמותכם תשמע ונקודת המבט שלכם תקרוס לרצפה. אם תמתינו מספר שניות במצב זה המבט יעבור לחייל שפגע בכם ותוכלו לראות איפה טעיתם.

שיחקתי הרבה משחקים מגוף ראשון, ביניהם גם כאלה שמתיימרים לדמות מבצעי לחימה אותנטיים. למרות זאת, OFP הצליח להשאיר אותי עם לסת משוחררת ומבט של פעוט בפגישתו הראשונה עם חיות בספארי. הגרפיקה מציאותית והסאונד מהמם בדיוקו, אפשר להבחין בין ירי ידידותי לירי אויב בעזרת השמיעה בלבד. הקלצ'ניקוב בעל צלילי הבס הכבדים מובחן בברור מה-M16 החד והקליל.

מחי"ר לשיריון

את המשחק פותחת טירונות קצרה ("רוץ תקיף את המשאית! שלושים שניות זוז!") וסרטוני קישור שמיוצרים במנוע המשחק. לאחר משימות חי"ר קלאסיות (סיור, שחרור כפר כבוש, וגם שמירה על עמדה בלילה - אסור לעשן, אסור לשבת, אסור לישון...) מגיע תורו של המשקל הכבד: בידיכם יופקד גוש פלדה בן 50 טון ושלושה אנשי צוות. אתם המפקד, הנהג והתותחן (לכל הטענים בדימוס: אין לכם פונקציה במשחק). השליטה בכלי נעשית בעזרת העכבר והמקשים, למשל - סמנו על פני הנוף או המפה יעד והטנק ינווט את דרכו לשם. לרוב הרבה יותר קל לפקוד עליו לעקוב אחרי הטנק המוביל. ככה הוא נוסע דרך כל מוקדי האקשן ואתם אף פעם לא לבד.

שכחו אותי בשטח

לבד.. כאן אחת הנקודות החזקות של המשחק. כל תנועה לא זהירה, כל הסחה וכל יציאה מפוקוס משאירה את השחקן לבד. הצוות כבר שעט קדימה ונשארתם רחוק, ללא חיפוי ולפעמים גם בלי קצה חוט לאן הם פנו. כל המשחק מכוון לכך שבקרב, הבלגן רב על התכנון וכלום לא נראה כמו שדמיינתם בתדריך. נכון שמספר 7 היה צריך להשמיד בטיל את המשוריין מימין, אבל 7 נפגע לפני 100 מטר ואם לא תיקחו יוזמה או, כמפקד במשימות מאוחרות, תאצילו אותה על אחד החיילים, המשוריין יקצור את כולכם.

המוצא זוכה

לקחת את הטיל מחייל אחר הוא עוד מרכיב חשוב במשחק. יש לי רק שלוש מחסניות? לשאר אני אדאג לבד. ככה אפשר גם להשיג ג'יפ, טנק ואת כל שאר החפצים. במשימה אחת "לוויתי" מהאויב שני טילים נגד טנקים ורובה צלפים. התמקמתי גבוה והחגיגה החלה. במשימה אחרת חשקתי במסוק קרב סובייטי וניקיתי את מפת המשימה בשקט וביעילות. בכלל עודפים הם ידידיו של הלוחם ותחמושת תמיד חסר. סיסמתנו: מחזרו!

גם קורס טייס מזורז עוברים במשחק ובסופו ממריאים ב"בלק הוק" או ב"קוברה" ואפילו במשמיד הטנקים "A-10" .השליטה, כמו לכל אורך המשחק, היא נוחה וברובה בעזרת עכבר.

לסיכומו של הפלא: אף משחק לא ימקם אתכם באמצע הקרב כמו הנ"ל. Operation Flashpoint הוא חובה לכל אדם שנשאר לא מסופק מלרדוף אחרי חייזרים במסדרונות צרים, חמוש בכוונת יציבה מדי ונשק הזוי.

נתונים נוספים

Operation Flashpoint

פותח ע"י Bohemia Interactive

ציון ביקורות ממוצע - 88

אתר כולל דמו מקושר מימין

דרישות מערכת: פנטיום 400 ומעלה, 64 מגה זיכרון (מומלץ 128), כרטיס תלת-ממד עם 16 מגה (או וודו 2 עם 8), 450 מגה פנויים על הדיסק הקשיח

חבילת הרחבה תצא בתחילת 2002 ובה קמפיין שמאפשר לשחק מהצד השני ולעקוב אחר עלילותיו של איש קומנדו רוסי המשתתף בפלישה