Shell נגד של (נחשו מי ניצח)
מר של הגרמני לא יוכל לשמור את הכתובת shell.de, כי הוא לא מפורסם כמוה, על פי בית משפט גרמני
בית משפט בגרמניה פסק השבוע כי זכותו של תאגיד הנפט "של" (Shell) להחזיק בכתובת האינטרנט www.shell.de גדולה מזו של אזרח גרמני בשם זהה, שהחזיק בכתובת.
Shell GmbH, היחידה הגרמנית של קבוצת Royal Dutch/Shell, הידועה בשם "של", אחד מתאגידי הנפט הגדולים בעולם, ניסתה לרשום את הכתובת shell.de במאי 1996. אולם, היא גילתה כי חברה שעוסקת ברכישת כתובת אינטרנט של שמות וסימנים מסחריים מפורסמים הקדימה אותה.
"של" ניהלה משא ומתן עם החברה על רכישת הכתובת אך לא הצליחה להגיע עמה להסכם. לאחר מכן, החברה מכרה את הכתובת לאזרח הגרמני אנדראס של, שהקים בה אתר לעסק התרגומים ויחסי הציבור שהוא מנהל.
"של" תבעה את של, ולאחר משפט ממושך פסק בית המשפט הגרמני השבוע כי על האזרח של למסור את הכתובת לתאגיד של.
אתה צודק אבל הם צודקים יותר
השופט הגרמני פסק כי, אמנם, לכל אחד זכות להחזיק באתר בשמו, בין אם מדובר באתר מסחרי או פרטי. עם זאת, קבע, זכות זו אינה רלוונטית כאשר יש "פער גדול באינטרסים של שני הצדדים שתובעים בעלות על הכתובת". במקרה זה, זהות בעל האתר יקבע על פי "האינטרס הציבורי הרחב".
השופט נימק את פסיקתו בכך שהשם "של" מוכר מאוד בציבור, ורוב הגולשים בכתובת shell.de יצפו למצוא את האתר של תאגיד הנפט בכתובת זו ולא את עסקיו של האיש אנדראס של.
הפסיקה הזו היא האחרונה בסדרה של עשרות תביעות שהגישו אנשים מפורסמים, תאגידים נגד אזרחים "פשוטים", שהואשמו ב"חטיפת כתובות". ברוב מכריע של המקרים כפו בתי המשפט ומוסדות בוררות בין לאומיים על האזרחים להעביר את כתובות האינטרנט לידי התובעים.
אמנם, מדובר בבית משפט בגרמניה ולא בבית דין בינלאומי מהסוג של wipo. אולם, הפסיקה מעוררת דאגה ושאלות רבות. מה יקרה אם פתחתם אתר בשמכם אתם, ניהלתם בו עסקים או סתם עניינים פרטיים, ולפתע מגיעה חברה מפורסמת אשר שמה כשמכם ודורשת להעביר אליה את הדומיין? האם זו זכותה? מה קרה לזכות הראשונים, דהיינו first come first get, שעד כה שלטה ב"דיני הדומיין"? מדוע לא מוגבלת העברה בכוח של דומיין למקרים של חטיפת כתובות?
מה עוד, שבמקרה הפרטי shell נגד של, לתאגיד הענק ישנה כבר כתובת אינטרנט בסיומת com.
