2:0 לטובת הוליווד

ניצחון גדול לאולפני הסרטים בהוליווד: בית המשפט לערעורים בניו יורק פסק אתמול (ד') נגד אדם שפירסם קישור לתוכנת DeCSS באינטרנט, אשר עוקפת את המנגנונים נגד העתקה בתקליטורי די וי די ומאפשרת להפיץ סרטים בחופשיות ברשת.

מדובר בניצחון משפטי משמעותי ראשון לחוק זכויות היוצרים "דיגיטל מילניום" האמריקאי (DMCA) מ-1998. החוק אוסר לפתח טכנולוגיות שעוקפות הגנות נגד העתקה בתוכנות ויצירות דיגיטליות שמוגנות תחת חוקי זכויות יוצרים כמו מוזיקה או סרטים.

ארגונים ופעילים למען אינטרנט חופשי קיוו כי בית המשפט לערעורים יפסוק השבוע נגד התובעים, בעקבות פסיקה שהתקבלה בית משפט לערעורים בקליפורניה בתחילת החודש, לפיה פרסום הקוד הוא סוג של חופש ביטוי, שאינו שונה מהתבטאויות בעייתיות אחרות, שמוגנות אף הן על פי החוקה האמריקאית.

אולם, כאמור, שופטי בית המשפט לערעורים בניו יורק סברו אתמול אחרת. הפסיקה, שמאשררת את פסיקת בית המשפט המחוזי, התקבלה פה אחד, ואוסרת על קורליי לפרסם קישורים לתוכנת פענוח ההצפנה של הדי וי די.

השופטים אמנם הסכימו עם בית המשפט בקליפורניה כי קוד מחשב הוא צורה של חופש ביטוי הזכאית להגנה על פי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, אך קבעו כי מאחר שקוד הDeCSS "נייטרלי בתוכנו", הוא זכאי להגנה פחותה מאשר ביטויים מובהקים של חופש ביטוי כמו רומן או שיר.

קוד המריבה: ההיסטוריה

פרשת ה-DeCSS, אבן דרך מרכזית במאבק המתחולל ברשת בין מגיני חופש הביטוי לבין חסידי זכויות היוצרים, החלה בנובמבר 1999. בחודש זה פירסם רבעון ההאקרים "2600" את קוד ה-DeCSS באתר האינטרנט של המגזין, במסגרת כתבה עיתונאית על הקוד.

הקוד, שנכתב בחלקו הגדול על ידי נער נורבגי בן 17 בשם ג'ון ג'והנסן, מאפשר למשתמשים בו לנגן תקליטורי די וי די במחשבים בהם פועלת מערכת ההפעלה לינוקס. עם זאת, למטרה זו ה-DeCSS מסיר את ההצפנה מהדי וי די באמצעות תהליך שקרוי "תיכנות לאחור" ומאפשר להעתיק סרטים ויצירות המוגנות בזכויות יוצרים ולהפיצם חינם באינטרנט.

הקוד הופיע לראשונה באינטרנט בסתיו של 1999 ולא חלף זמן רב בטרם נפוץ במאות אתרים ובתוכנות לשיתוף קבצים כמו נאפסטר. אולפני הסרטים הגדולים חששו מעתיד שבו כל חלון שנפתח בסייברספייס משמש להורדת סרטים חדישים, חינם אין כסף.

האולפנים יוניברסל, ויונדי, פארמונט, MGM, טיים ורנר, דיסני, פוקס המאה ה20, טריסטר וקולומביה תבעו בחודש ינואר 2000 את "2600" ועורכו, אריק קורליי, שכינויו ברשת הוא "עמנואל גולדסטיין", על שם דמותו של אויב העם ומנהיג המחתרת בספרו של ג'ורג' אורוול "1984".

"משפט נאפסטר" של הדיוידי

קורליי היווה מטרה נוחה לאולפני הסרטים הגדולים. הם ביקשו לקבוע על גבו מסמרות שיגנו על זכויותיהם וירחיבו את גבולותיהן גם לאינטרנט. המשפט, שכונה על ידי מומחים משפטיים "מקבילת הווידאו למשפט נאפסטר", תוכנת שיתוף הקבצים מוזיקה שנתבעה על ידי חברות התקליטים הגדולות, משך עניין תקשורתי רב.

גורמים כמו ליגת הפוטבול הלאומית (NFL) ואיגוד הספריות של ארה"ב חתמו על תמיכה באחד מהצדדים, רובם תמכו ב-2600 ובקורליי וחלקם באיגוד תעשיית הקולנוע (MPAA). קורליי נהנה גם מהגיבוי המוסרי של חוקרים באוניברסיטאות יוקרתיות, מתכנתים ופעילים למען זכויות הפרט, שחתמו על עצומה בעדו והעידו לטובתו.

ב-20 בינואר 2000 הוציא בית המשפט המחוזי צו מניעה שאוסר על קורליי ו"2600" לפרסם את קוד הDeCSS, תוך שהוא מגלה אהדה לא מעטה לעמדת אולפני הסרטים.

בית משפט קבע כי הנזק שנגרם לאולפני הוליווד עולה על הצורך להגן על חופש הביטוי. השופט פסק כי עמדת הנתבעים, לפיה הפצת קוד DeCSS היא אמצעי ביטוי המוגן תחת התיקון הראשון לחוקה האמריקאית מובילה ל"התאבדות חוקתית".

באוגוסט 2000 הפך בית המשפט את צו המניעה הזמני בקבוע ואסר על "2600" אף להציב קישור לאתרים אחרים באינטרנט שמפרסמים את קוד ה-DeCSS.

ההשלכות: פגיעה גם בשימוש אישי

לפסיקה שהתקלה אתמול צפויות השלכות מרחיקות לכת בנוגע לחוקי זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי, שבו ניתן להעתיק סרטים, שירים ותכנים בקלות ולהפיצם לכל מקום בעולם תוך שניות לקהל בלתי מוגבל. ייתכן שההשלכות לא יהיו בהכרח חיוביות לטובת אולפני הסרטים.

"מדובר בניצחון גדול לספקי תכנים שרוצים לפעול באינטרנט ולהגן על היצירות שלהם", אמר בעקבות הפסיקה צ'ארלס רוז, עורך דין שייצג את אולפני הסרטים הגדולים.

עו"ד סינדי קוהן, פעילה בארגון EFF שמימן את ההגנה המשפטית על קורליי, הביעה אכזבה מפסק הדין.

"הנקודה העיקרית היא כי קוד הוא צורה של ביטוי הזכאי להגנה. אם בית המשפט סבור כי אפשר לאסור על הפצת הDeCSS מבלי לדכא את חופש הביטוי, בית המשפט אינו מבין את תפקידם של מתכנתים בעולמנו", אמרה קוהן.

לדבריה, איסור על פרסום תוכנות כמו DeCSS באינטרנט יצמצם גם את חופש הביטוי של עיתונאים המבקשים לסקר את הפרשה וימנע מהם למלא את תפקידם כראוי (שכן, בית המשפט קבע כי אסור להם לפרסם קישורים לקוד), וישפיע לרעה על אלה שמבקשים להשתמש בסרטי די וי די למטרות אישיות.

ארגון ה-EFF וקורליי עדיין לא החליטו אם לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון אך לנוכח חילוקי הדעות בין שופטים בבתי המשפט האמריקאים נראה כי תיק זה יגיע לבסוף להכרעת הערכאה המשפטית הגבוהה בארה"ב.

וחזרה לכדור הארץ: הקוד הופץ כבר ברשת

במקביל למשפט שמתנהל מחוץ לאינטרנט, הגולשים כבר "פסקו" בפרשה. עבורם, ה-DeCSS הוא סמל למאבק על חופש הביטוי ברשת ואינו שנוי במחלוקת. חיפוש אחר DeCSS במנוע החיפוש Google מניב כ-115,000 תוצאות וניתן להוריד את הקוד מהרשת ללא כל קושי.

פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון אף השיק גלריה מקוונת, שמציגה את מגוון המופעים של קוד הDeCSS, שפורסם בחלקו או בשלמותו על גבי חולצות, גלויות אלקטרוניות, שיר הייקו, קבצי MP3, משחק מחשב וסרט. קורליי הביע את "דעתו" בנוגע לפסיקה כשהגיע לבית המשפט כשהוא לובש חולצה קצרה עליה מודפס הקוד של DeCSS.

במקביל, דחה אתמול בית המשפט בניו ג'רזי תביעה שהגיש פרופ' אדוארד פלטן מאוניברסיטת פרינסטון נגד חברות התקליטים.

פלטן תבע את איגוד תעשיית המוזיקה בארה"ב (RIAA), שמייצג את חברות התקליטים הגדולות, לאחר שהארגון שלח לו מכתבים המאיימים עליו בתביעה משפטית אם יפרסם את מחקרו בנושא הSDMI, פורמט המוזיקה המאובטח שמפתחות חברות תקליטים בהשקעה של מאות מיליוני דולרים.

פלטן וצוות המחקר שלו השתתפו בתחרות HackSDMI, שערכה תעשיית המוזיקה בספטמבר בשנה שעברה, כדי לברר אם הפורמט מאובטח דיו. האקרים פרצו את הפורמט, שהיה אמור למנוע כליל העתקות של מוזיקה ברשת, תוך כמה שעות. במקביל, פלטן וצוותו ערכו מחקר שמפרט את הכשלים הטכנולוגיים של הSDMI.

למרות איומי חברות התקליטים הציג פלטן לבסוף את ממצאיו באוגוסט השנה בכנס אבטחה שנערך השנה בוושינטון, ובמקביל תבע את חברות התקליטים בטענה כי אלה מנסות לצמצם את גבולות חופש הביטוי שלו באמצעות איומים.

פלטן ביקש מבית המשפט שיאשר את זכותו לפרסם את ממצאיו ויפסוק נגד סעיפים מסוימים בחוק הדיגיטל מילניום. משרד המשפטים האמריקאי וה-RIAA ביקשו מבית המשפט לדחות את התביעה והשופט נענה אתמול לבקשתם.

בית המשפט קבע כי איומי חברות התקליטים לתבוע את פלטן אינם צריכים למנוע ממנו לפרסם את מחקרו.

"אנחנו שמחים על פסיקת בית המשפט. כמו שהודענו בעבר, אין בינינו שום ויכוח. פרופ' פלטן חופשי לפרסם את ממצאיו", אמרה קארי שרמן, סגנית הנשיא של ה-RIAA.

"בית המשפט דוחק חוקרים ומדענים לעמדה שבה עליהם להתחנן בפני ברוני הוליווד כדי שיתירו להם לפרסם את מחקרם", אמרה בעקבות המשפט עו"ד רובין גרוס, שהגנה על פלטן מטעם ארגון ה-EFF. הEFF ופלטן הודיעו כי יערערו על הההחלטה.