להשקיע במניות או בקרנות נאמנות?

החלטתם שזה הזמן להיכנס לבורסה ואתם רוצים להשקיע במניות. עומדות בפניכם שתי אפשרויות: האחת היא לבחור בעצמכם באילו מניות אתם רוצים להשקיע, והשנייה היא לקנות יחידות בקרן נאמנות המתמחה במניות.

אחד מכללי האצבע הראשונים, התקפים לכל השקעה, הוא שככל שהפיזור גדול יותר, כך הסיכון נמוך יותר. למה הכוונה? אם אתם שמים את כל הכסף במניה אחת, אז אתם נתונים אך ורק לחסדיה של אותה מניה. היא נפלה ואתם איתה. אבל, אם תשקיעו ב-100 מניות, הסיכון שלקחתם קטן יותר, מכיוון שמניה אחת אולי נפלה אבל שתיים אחרות עלו. זהו היתרון הבולט של קרן נאמנות. האמצעים הכספיים הגדולים העומדים לרשותה מאפשרים לה לרכוש תיק מניות מפוזר - הרבה יותר מהפיזור שאתם תוכלו להשיג לבד, בגלל האמצעים הדלים העומדים לרשותכם.

יתרון בולט נוסף הוא שמאחורי כל קרן נאמנות עומדת ועדת השקעות ומנהל השקעות, שניסיונם, הבנתם, והזמן שהם מקדישים לניהול הכספים עולים על אלו של כל אחד מאיתנו. מצד שני, הבנה לא מבטיחה רווח. בפועל, ביצועיהם של מרבית מנהלי קרנות הנאמנות הם כושלים. הקרנות אינן מצליחות להכות את התשואות של המדדים הרלוונטיים להם. לדוגמה, קרנות מנייתיות אינן מצליחות ברוב המקרים להכות את התשואה של מדד ת"א 100.

כדאי גם שתדעו שקרן הנאמנות גובה תשלום דמי ניהול שנתיים (השונים מקרן לקרן). עם זאת, קחו בחשבון שהשקעה ישירה במניות עשויה לעלות לכם לעתים לא פחות, לנוכח עמלות הרכישה והקנייה שיגבה מכם הבנק.

העובדה שכספיכם מנוהל יחד עם זה של עוד מאות לקוחות נוספים גם פועלת לעתים לרעה, בעיקר בזמן משבר. פדיונות גדולים מצד לקוחות מבוהלים מאלצים לא אחת את מנהלי הקרנות למכור מניות גם במחירי הפסד, ואתם תאלצו כמובן לשלם את המחיר. על רקע זה פרחה לה בשנים האחרונות בארה"ב תעשיית קרנות מדדיות (קרנות אינדקס) שאינן עוסקות בניהול השקעות אקטיבי, אלא בונות תיק מניות שהרכבו זהה לזה של המדדים בבורסות (כמו למשל, מדד ת"א-25 או מדד תל-טק).

תהיה הבחירה שלכם אשר תהיה, דבר אחד תמיד יהיה נכון: השקעה במניות היא עניין מורט עצבים ולמי שאין את אורך הנשימה הנדרש, עדיף שישאיר את כספו בחוץ.