בלש, תמהונית ומצביא רומאי

שאפט

גירסה מעודכנת לאחד הסרטים המייצגים של הקולנוע האמריקאי השחור מתחילת שנות ה-70(שזכה לכינוי “blaxploitation”). "שאפט" המקורי, שהופק ב-1971 וגרר בעקבותיו שני המשכונים וסידרת טלוויזיה, ברא איקונה קולנועית אפרו-אמריקאית (בצלמו של ריצ'רד ראונדטרי, שאף מופיע בסרט הנוכחי בתפקיד דודו של שאפט), טעונה מבחינה אידיאולוגית, ששימשה אלטרנטיבה שחורה לקולנוע ההוליוודי "הלבן", וזכתה לפופולריות עצומה.

שאפט מודל 2000 (סמיואל אל. ג'קסון) כבר מתפקד מחוץ להקשר האידיאולוגי של ראשית הסבנטיז (זו אולי הסיבה שתסרוקת האפרו הוחלפה בקרחת), והתוצאה, לפיכך, מיינסטרימית הרבה יותר. שאפט, עטוי מעיל עור שחור ואופנתי של ארמאני, יוצא בעקבות בן עשירים לבן וסאדיסט (כריסטיאן בייל, "אמריקן פסיכו"), שרוצח בדם קר סטודנט שחור, ומצליח לחמוק מעונש. עוד על הכוונת: סוחר סמים דומיניקני (ג'פרי רייט, "לרכוב עם השטן") וצמד שוטרים לבנים מושחתים, החפצים במותו של שאפט. במקביל, שאפט מנסה לאתר מלצרית מפוחדת (טוני קולט, "החוש השישי") שהיתה עדה לרצח, כשלצידו מתייצבת שוטרת סקסית (הזמרת ונסה וויליאמס). הבמאי הוא ג'ון סינגלטון ("החבר'ה מהשכונה"), ולרגע קט אפשר להבחין בגורדון פרקס, במאי הסרט המקורי ואחד היוצרים השחורים הבולטים של שנות ה-70. הסרט מלווה, איך לא, בנעימת הנושא המפורסמת של "שאפט" שחיבר אייזק הייז (SHAFT, ארה"ב 2000, שעה ו-40 דקות).

גלובוס ת"א, פאר ת"א, הוד ת"א, גיל ירושלים, אורי חיפה, גלובוס חיפה, לב ר"ג, רב חן בת ים, גלובוס חולון, גיל כפ"ס, פארק רעננה, סטאר הרצליה, גיל נתניה, גיל הוד השרון, גיל פ"ת, הזהב ראשל"צ, גיל ראשל"צ, גיל נס ציונה, רב מור רחובות, לב חדרה, קריון ק. ביאליק, רב חן כרמיאל, גלובוס נהריה, גיל אשדוד, גיל אשקלון, אורי ב"ש, גיל אילת

טריקסי

סרטו החדש, ה-17 במספר, של אלן רודולף ("בעקבות הכרך") משלב, כהגדרת יוצרו, בין קומדיה מטורפת ו"פילם נואר", והתוצאה היא סרט ייחודי ומקסים. הסרט נע סביב דמותה של טריקסי (אמילי ווטסון, "לשבור את הגלים"), אחת הדמויות המקוריות שנראו על בד הקולנוע בשנים האחרונות. דמות תמימה, טהורה, כמעט ילדותית, שמביאה נקודת מבט יוצאת דופן על העולם והמציאות, בעלת היגיון נדיר הפועל על פי חוקים משלו, וסגנון דיבור נונסנסי לחלוטין.

דמותה היא זו של התמהוני, שדבריו הם אמת צרופה, והסרט מבקש באמצעותה לעסוק בקשר שבין אמת ושפה. טריקסי, בלשית סמויה בחנות כל בו, ואחר כך בקזינו, יוצאת מיוזמתה לפצח תעלומת רצח שבה היא החשודה העיקרית. הקורבן היא פילגשו הזולה (לזלי אן וורן, "ויקטור/ויקטוריה") של יזם מפוקפק (וויל פאטון, "צעד לא מחושב"), ועל דרכה של טריקסי נקרים גם סנטור מושחת (ניק נולטי), דון ז'ואן דלה שמאטע (דרמוט מלרוני, "כסף קל"), וקומיקאי בארים אלכוהוליסט (נייתן ליין, "גדולה מהחיים").

הסרט כולל סצינה מבריקה בת כעשר דקות, שבה טריקסי מנהלת דיאלוג וירטואוזי ונטול כל פשר עם הסנטור, שהמשפטים שהוא משתמש בהם שאולים ברובם מנאומים אמיתיים של פוליטיקאים אמריקאים – מיצוי נפלא של הדיון ביחסי שפה-אמת. רוברט אלטמן הגדול, שרודולף החל את דרכו כעוזר במאי שלו ("נשוויל") – הפיק (TRIXIE, ארה"ב 2000, שעה ו-57 דקות).

גלובוס ת"א, פאר ת"א, גיל ירושלים, גלובוס חיפה, גלובוס חולון, גיל כפ"ס

טיטוס

אחד ממחזותיו המוקדמים והפחות מוכרים של שקספיר (שזכה לפופולאריות רבה בזמנו) הופך לחוויה קולנועית ואסתטית גדולה. הבמאית היא ג'ולי טיימור, שאחראית לגירסה הבימתית המלהיבה של "מלך האריות", וכבר העלתה את "טיטוס" בתיאטרון ב-1995. השילוב של אלימות נוראה והומור שחור, אכזריות וגרוטסקה, מספק בעיבודה המטלטל של טיימור - המושפעת כאן עמוקות מפליני ומשלבת בין אלמנטים קדומים ועכשוויים, ובין ריאליזם, סוריאליזם וקולנוע מופשט - הערה על עידננו הבוטה והאלים, שבו מעשי רצח, אונס ופשע מספקים מקור לבידור ואטרקציה.

המחזה (שאחד ממקורות ההשראה שלו הוא סיפור "פילומלה ופרוקנה", עליו התבסס גם מחזהו של חנוך לוין, "הזונה הגדולה מבבל") נפתח כאשר המצביא הרומאי טיטוס אנדרוניקוס (אנתוני הופקינס) שב מנצח מהקרב עם הגותים, ועמו מלכתם טאמורה (ג'סיקה לאנג) ובניה שנפלו בשבי. על פי צו המסורת, טיטוס מקריב את בנה הבכור של טאמורה, הנשבעת לנקום. ואחרי שהקיסר המושחת סטורנינוס נושא אותה לאישה, פורצת אש הנקמה במלוא עוצמתה. שני בניה של טאמורה אונסים את לביניה, בתו היפה של טיטוס, ואז כורתים את לשונה וגודעים את זרועותיה כדי שלא תוכל למסור אותם, ואילו אהרון השחור (שאופן עיצוב דמותו הוא הוכחה חותכת לגזענותו של שקספיר), מאהבה של טאמורה שהופך במהלך המחזה ממניפולטור קר ומחושב לאב מסור, מפליל את שני בניו של טיטוס ברצח אחיו הצעיר של הקיסר, בסיאנוס.

העיבוד הקולנועי נתון בתוך סיפור מסגרת נוסח טרי גיליאם, שבו ילד המשתעשע בחיילי צעצוע נשאב לפתע אל תוך עולם של פנטזיה ואל הקולוסיאום הרומי, שם הוא מוצא עצמו צופה בתיאטרון האכזריות שהופך למציאות, עד תמים לספקטקל של דם ואלימות, שסופו באקט קניבליסטי. בהמשך, הוא אף נעשה מעורב במחזה ומגלם בו את נכדו של טיטוס. עם אלן קמינג ("עיניים עצומות לרווחה"), ג'ונתן ריס מאיירס ("ולווט גולדמיין"), הארי לניקס ("אי.אר"), והדוגמן הישראלי רז דגן בתפקיד זעיר. תשואות מיוחדות מגיעות למעצבת התלבושות מילנה קאנונרו (שקטפה מועמדות לאוסקר על עבודתה המופלאה בסרט), למעצב האמנותי דנטה פרטי, ולצלם לוצ'יאנו טובולי (TITUS, ארה"ב 99', שעתיים ו-42 דקות).

רב אור ת"א, רב חן ירושלים