שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אבירי החפלה
    ה"שובלים", מהאבות הקדמונים של הזמר המזרחי, מוציאים אלבום חדש

    בנרתיק שמחזיק משה משומר, ברנש בשנות השישים לחייו, נמצא סודה של מוזיקת הקסטות: מנדולינה וקרטונים מהוהים עליהם רשימות השירים לחפלות. יחד עם דובל'ה (שלמה מורי) בטמבור ושלום שובלי בכלי העוד, הם היו שלישית ה'שובלים' (צלילי שבזי), האגדית שיסדה את ז'אנר החפלות בסמטאות שכונת שבזי והכרם בשנות השישים. מעריצים צעירים, הגיטריסט משה בן מוש, דקלון ובת דודתו אהובה עוזרי, רדפו אחריהם למסיבות ימי השישי והשכילו להוסיף נופך משלהם כשיצאו את המוזיקה על גבי קסטות להמונים בכל רחבי הארץ. ה'שובלים' לא ידעו אז שהם אמורים לדרוש כסף עבור הופעותיהם ולכן השכימו בבוקר לעבוד מי כמחסנאי מי כפקיד. למרות שהוקלטו בזמנו בהופעות, לא חשבו על האפשרות להקליט את שיריהם.

    הפארדוקס

    החודש יצא אלבומם החדש –"חפלה בכרם". בפעם השניה בחייהם, הם נכנסו לאולפן הקלטות בעקבות יוזמתו ונחישותו של משה בן מוש להנציח בצורה מסודרת את אבירי שבזי עם מילות השירים. רשימת מלחיני השירים וכותביהם הכלולים באלבום מבטאת בתוכה את הפראדוקס של מוזיקת הקסטות: מתברר שילידי שבזי היו בסך הכל מתחרים של 'הגבעטרון'. הם שרים את "יש לי גן" של חיים נחמן ביאליק, "מעמק לגבעה" של אלכסנדר פן ונחום נרדי, "זמר איכרים" של מיכאל קשטן וגיל אל דמע, כלומר, מחרוזות שירי רועים עבריים. המהפכה של ה'שובלים' התבטאה בפרשנות המוזיקלית. הם עטפו את שירי הסוכנות בעיבודים של מקצבים מזרחים והרשו לעצמם גם לנגן בכלים מזרחיים כמו עוד ודרבוקה. "לקחנו שירי ארץ ישראל שלמדנו בקיבוץ ובצופים ושמנו להם מלח פלפל וחוויאג'", מתאר משומר את אסטרטגיית עיבוד השירים שלו. אפילו מוצאה של המנדולינה המפורסמת שלו הוא מחוג המנדולינות בקיבוץ שדות –ים, שם גדל משומר מגיל 12. "לאחים הגדולים שלי הייתה להקה ששרה בעברית ובתימנית. הם לקחו שירים של אלתרמן והכניסו מוטיבים מזרחים. מהם למדתי לנגן על העוד. כשהייתי בחוג הנגינה, לקחתי את המנדולינה והפכתי אותה לכלי מזרחי כמו העוד".
    דובל'ה, הצלע השניה בהרכב, קיבל את כינויו כתוצאה מחיבתו לשינה. דובל'ה היה בשבט הצופים שפעל בכרם התימנים בשנות החמישים, עובדה הרת גורל שקבעה את תשתית ז'אנר הקסטות. דובלה ראה בנות שמתופפות בטמבורין והחליט שזה גם הכלי שלו. הוא סידר את כל שירי הרועים והאיכרים העבריים במחרוזות אותן היה שר, וקולו האיתן היה נשמע בכל סמטאות שבזי גם בלי מקרופון. הייתה לו יכולת פנומנלית לשיר במשך שעות רבות ברציפות.

    - משומר, מדוע לא לקחתם כסף עבור ההופעות?

    "בשנות השישים עשו שמחות בבתים ולא באולמות. בהתחלה הופענו רק אצל משפחה וחברים, אחר כך התחלנו להופיע בכל השכונות ועל כל שטות היו מזמינים אותנו. 'בחייך, משומר, תביא את המנדולינה' וה'בחייך הזה' נמשך עד הבוקר. היה עלינו לחץ אדיר. אנשים הודיעו: 'אם אתם לא באים אנחנו לא מתחתנים'. לא הייתה לנו ברירה, לא חשבנו על הקטע של להקליט ולהרוויח. היינו באים לשיר ולעשות חיים".
    משומר היה מביא איתו תמיד ארגז קוניאק וויסקי: "לא נעים, אנשים תכננו חפלה לארבעים ופתאום אני מביא איתי עוד ארבעים אנשים". ודובל'ה ממשיך לשחזר את מוסד החפלות: "נניח שהיינו יושבים ומנגנים. תוך כמה דקות הבית היה מתמלא. אחד מביא שתיה, השני מרק עצמות, השלישי ירקות. צריך לזכור שהחפלות היו צורת הבילוי העיקרית שלנו בכרם ובשכונות. המצאתי את שיטת המחרוזת שבכל אחת היו עשרה שירים והיא נמשכה שעה וחצי. אורך ההופעה של זמר בימינו הוא חצי מזמן מחרוזת אחת שהיינו נוהגים לשיר".

    סוד שיפודי הביז

    כמו כל חלוץ גאה הנאמן למשמרתו, משומר היה צמוד למנדולינה שלו 24 שעות ביממה כי לא ידע מאיפה תיפול עליו החפלה: "אני זוכר חפלות שהייתי כל כך עייף עד שהייתי נרדם , העיניים עצומות אבל הידיים היו ממשיכות לנגן על המנדולינה. תאמיני לי אני לא יודע מה ניגנתי להם שם ואיזה מנגינות המצאתי. אבל לאף אחד לא היה אכפת".
    שלום שובלי, הצלע השלישית, הצטרף ללהקה לאחר שמשומר לימד אותו לנגן בעוד, והיה אחראי על 'מחלקת' השירים המזרחיים. בשנות השמונים, נסע שובלי ללוס אנג'לס והוא שוהה שם זה חמש עשרה שנה. שמעוני (שמעון ישראלי), השכן של בן מוש מקומה ראשונה ברחוב שבזי, החליף אותו. שמעוני שר גם באלבום הנוכחי. חסרונו של שובלי מורגש באלבום החדש היות והאיזון החפלאי של השבזים, המורכב מחצי מזרחי וחצי ארץ ישראל, הופר.
    ה"שובלים" עדיין מופעים בחפלות של חברים טובים ולפעמים גם במועדונים. אורח חייו של משומר לא השתנה בחמישים שנה האחרונות. הוא עדיין נע בין חפלה לחפלה כמעט כל יום. "כמה חבר'ה רצו לקחת אותי היום לים המלח כדי לשבת על החוף עם ג'עלות (תקרובת של פיצוחים שונים). ביום חמישי בערב אני מנגן במועדון. כל יום שישי אני והחבר'ה הולכים לאכול שיפודי ביז (עטיני פרה) טעימים כמו חמאה בסלמה, שותים קצת בירות ושרים. אם אין שום אירוע, מספיק שאשב במרפסת בבית בערב ואנגן. מיד יבואו אנשים וזו כבר חפלה".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים