ביקורת פלייסטיישן 2: Soul Reaver II
איך הופכים שחקני PS2 (וגם PC בעצם) תמימים למפלצות עם התמכרות לבליעת נשמות
מהתחלה (בערך)
נתחיל בהקדמה לכל המסכנים שלא שיחקו (עדיין) ב-Soul Reaver 1 ורוצים להבין על מה לכל הרוחות, השדים והערפדים הכתבה הזאת מדברת:
בתחילת Soul Reaver הראשון הוצג גיבור המשחק, רזיאל (Raziel) שמו, וקיין (Kain), שר הערפדים שיצר את רזיאל וחמשת אחיו. רזיאל, בתחילת אותו משחק, שירת את קיין ב"אהבה" ונאמנות, בתפקיד הקצין הראשון שלו.
בהמשך ההקדמה מספר לנו רזיאל שערפדים מתפתחים עם הזמן ויכולותיהם גדלות. טבע הדברים הוא כזה: קודם מפתח קיין יכולת חדשה, ורק אז מגיעה האבולוציה הערפדית גם אל חמשת סגניו הצעירים יותר. כל זה נכון עד אותו יום שבו רזיאל צועד, מלא גאווה, לתוך ארמונו של קיין "מולידו", להראות לו את זוג הכנפיים המפואר שצימח מגבו. קיין בוחן את הכנפיים סביב סביב ואז, בתנועה פתאומית ואלימה, תולש אותן ומשאיר את רזיאל מתפתל בכאבי תופת, מרוט כמו תרנגולת. אבל הטלת המום בסגנו לא מספיקה לקיין, והוא מצווה לזרוק את הבן שהתיימר להיות טוב מאביו לאגם הארורים, גזר דין מוות לערפד, הרגיש למים.
אחרי אלף שנים של אבדון, אל קדום ובעל סיבות בלתי מפוענחות מעיר את רזיאל לחיים. הערפד לשעבר נראה כמו משהו שיכול להפחיד סיוטי לילה, והוא עצבני משהו פחד (אתם יכולים להאשים אותו?). מעבר לזה, הצורך ה"טבעי" (או שאולי צריך לומר הצורך העל-טבעי) של ערפד בדם, מתחלף אצל רזיאל ברעב לנשמות. הוא הופך ל"קוצר נשמות" ששואב את המהות של יצורים חיים כדי לקיים את עצמו. בקיצור, בדיוק היצור הלא סימפטי שכיף להיכנס לטפריו.
סיום תלוי על בלימה
במהלך המשחק הראשון רזיאל רודף אחרי קיין, הורג את אחיו הערפדים ובקיצור עושה שמח.
הבעיה מתחילה רק בסוף, כשלאחר משחק מרתק ומהנה מקבלים את ההודעה הכי מגעילה ביקום, ההודעה ממנה מפחדים כל חובבי סדרות הטלוויזיה והיא "...To be continued". וכרגיל עם הודעות מהסוג, היא מגיעה בקטע הכי מותח בסיפור, בשיא הקרב עם קיין, שנוא נפשו של גיבורנו.
קאט שנתיים קדימה…
חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי ומי סופסוף הגיע? ההמשך המיוחל! פתחתי באצבעות רוטטות את הקופסא והכנסתי את המשחק לקופסת הפלאים של סוני.
Soul Reaver 2 מתחיל בדיוק בנקודה שהקודם נגמר. קיין בורח מרזיאל דרך "שער זמן" שלוקח אותו לעבר, ורזיאל קופץ אחוז תאוות נקם ישר אחריו. אני לא ארחיב יותר מדי על העלילה, כדי לא לפגוע באלמנט ההפתעה, אבל בגדול יוצא לשחקן לבקר בעבר, בהווה (של מי?) ובעתיד של נוסגוט' (העולם הגותי-אפל בו מתרחשת סדרת Soul Reaver), במרדפו אחרי קיין ואחרי האמת לגבי הקשר בין הערפדים לבין בני האנוש.
מסע בין ממדים
Soul Reaver 2, כמו קודמו, עובד על מוטיב מעניין של עולם משחק "כפול", הבנוי משני ממדים מקבילים. מכיוון שרזיאל כבר מת (וחזר לחיים ואז מת שוב, וחזר לחיים ו… הבנתם את העניין) המצב הרגיל שלו הוא בממד הרוחות (המימד האסטרלי), שהוא גרסה מעוותת של הממד החומרי ("הרגיל", זה שאנחנו מכירים בתור "המציאות"). כאשר רזיאל שוהה בממד הרוחות, הוא מתרפא אוטומטית בקצב איטי (אם כי הוא גם יכול "לאכול" נשמות אבודות בשביל להתאושש מהר יותר). בשביל לעבור מממד הרוחות לממד החומרי, רזיאל צריך למצוא "באר" מיוחדת, בעזרתה הוא יכול לאסוף חומר כדי "להתגשם". בממד החומרי רזיאל הולך ונחלש בהדרגה (מהר יותר אם הוא סופג נזק מאויבים). כדי לשחזר אנרגיה הוא צריך להרוג ולשאוב לתוכו את נשמות הקורבנות, כי כאשר כוחו תם הוא נזרק בחזרה לממד הרוחות. תכונה חשובה של רזיאל מאפשרת לו לעבור לממד הרוחות כרצונו (אם כי, כאמור, בשביל לחזור לעולם הגשמי הוא צריך לאתר "באר", מה שדורש שימוש חכם ביכולת המעבר).
טוב להיות מת
למימד הרוחות יש כמה תכונות שעוזרות לרזיאל ויוצרות מצבים מעניינים:
* בזמן שרזיאל בממד הרוחות לא עובר זמן בממד הגשמי. דוגמא: אם משתמשים במפסק בשביל לפתוח דלת, שאז מתחילה להסגר בלי שיש זמן להגיע אליה, אפשר לעבור לממד הרוחות, שם הדלת תישאר בדיוק באותו מצב שהייתה בו בממד הגשמי כשרזיאל עזב אותו.
* למים בממד הרוחות אין השפעה על הערפד. הוא עובר דרכם כאילו הם אויר (דבר שיכול להיות גם יתרון וגם חסרון).
* רזיאל אינו יכול להחזיק חפצים בממד הרוחות.
* אבל לעומת זאת הוא יכול "לזרום" דרך סורגים בממד הרוחות שהם מחסום קשיח בממד הגשמי (זהו כוח שרזיאל קיבל במשחק הראשון).
בתור ערפד שמת כבר מספר פעמים, רזיאל מצויד במספר יכולות שהיו גורמות אפילו ללארה קרופט או קונוקו (Oni) להוריק מקנאה:
* דאייה – למרות שקיין תלש לרזיאל את רוב מסת הכנפיים שלו, לאנטי-גיבור שלנו עדיין יש יכולת דאיה מוגבלת בעזרת השרידים הפאתטיים. כשרזיאל מחזיק חפצים כבדים הוא לא יכול לדאות.
* טלפיים – לרזיאל יש שלוש "אצבעות" דמויות טפרים של נשר בכל יד, והן "טיפה" יותר יעילות מהאגרופים של הבריון השכונתי.
* טיפוס – היכולת להשתמש בטפרים החדים שבקצות כל יד כדי לטפס על קירות מחוספסים או רכים במיוחד.
* יריה טלקינטית – רזיאל מסוגל לשגר יריה טלקינטית מידו שמעיפה אויבים לאחור.
* ה- Soul Reaver – במשחק הראשון רזיאל השיג חרב שואבת נשמות שמחוברת לו ליד. כמו שאפשר להבין מהעובדה שהמשחק קרוי על שמה, ה-Soul Reaver היא חתיכת חרב שלא כדאי להתעסק איתה, והיא בעייתית לא רק לאויבים, אלא גם למי שמשתמש בה. כאשר נלחמים עם החרב היא שואבת את הנשמה של האויב (חסרון, מאחר ואז רזיאל עצמו מנוע מלהשתמש בנשמה לשחזור האנרגיה שלו), כוחה עולה והיא "מתחממת". אם נותנים לחרב הרעבתנית להגיע לכוח מלא (דבר שאפשר למנוע ע"י שימוש מתון) היא מתחילה לזמזם בצורה מאיימת ולשאוב אנרגיה מרזיאל עצמו! אבל אל תוותרו עליה כל-כך מהר, היא גם מאוד שימושית. בנוסף ליכולות השחיטה שלה, רזיאל מאתר בשביל החרב הערפדית שלו (או שאולי הוא הערפד שלה?) כוחות מיוחדים כגון תאורה, יצירת גשרי אנרגיה ועוד.
* אלמותיות – כאשר "הורגים" את רזיאל בממד הגישמי בסה"כ זורקים אותו לממד הרוחות. אם הוא מושמד בממד הרוחות, הנשמה שלו חוזרת לעמודי עוגן מיוחדים שמפוזרים בנקודות מיוחדות בממד זה.
* שחייה/צלילה – עוד כוח שרזיאל השיג במשחק הראשון. מכיוון שהוא לא נושם, הוא יכול להישאר כמה זמן שהוא רוצה מתחת למים.
מלבד הנ"ל יש לרזיאל את האפשרות להשתמש במגוון נשקים שהוא משיג מאויביו - חרבות, מטות דו ידניים, גרזנים, סכינים וכו'. לכל נשק מכות שונות ומכות סיום שונות, למשל - החרב מורידה ליריב את הראש, הגרזן חוצה אותו לשניים ושאר תענוגות אסתטיים שהצנזורה לא הייתה אוהבת.
הערפד החושב
כמרכיב מרכזי לצד הקרבות, Soul Reaver 2 מלא בחידות מפתח ומנעול מוכרות - ז"א אותם מכשולים שדורשים מהשחקן למצוא חפץ ספציפי לשימוש בנקודה ספציפית. לדוגמא: דלת נעולה בעלת שקע עגול באמצע נפתחת ע"י מגן שבמקרה (תמיד זה במקרה) נמצא כרגע בשימוש ע"י אחד הערפדים בסביבה, שכמובן יזדקק לשכנוע בשביל לוותר על המגן שלו (כרגיל זה סוג השכנוע שרק מכות נאמנות מסוגלות לייצר). הפאזלים במשחק לא מחדשים שום דבר, אבל גם לא מעצבנים כמו במשחק הראשון, שהיה דחוס כולו בחידות של דחיפת בלוקים סטייל Tomb Raider.
טוב שחזרת, רזיאל (מה, אתה כבר הולך?)
הדברים ש-Soul Reaver הראשון הצטיין בהם נשארו בהמשך, וחלקם השתפר. האווירה האפלה עדיין מצוינת וייחודית, הגרפיקה, טבעי בהתחשב בכך שעברנו דור של מכשירים, היא מעל ומעבר לפרק הקודם, הדיבוב איכותי, הסיפור מסקרן ונדיב, ואזורי העולם עדיין בנויים בצורה מעניינת, אם כי עכשיו הם מגוונים יותר באופיים. הבעיה היחידה המשמעותית שהמשחק הזה סובל ממנה היא אורך החיים שלו, מאחר וניתן לגמור אותו ב- 20 שעות. מצד שני, לא כל-כך הוגן להתלונן על Soul Reaver 2 כשמועמדים למשחק הפעולה של השנה כמו Max Payne ו- Return to Castle Wolfenstein נגמרים אפילו מהר יותר. מומלץ.
נתונים נוספים
Soul Reaver 2
משחק פעולה-הרפתקה ל-PS2 ול-PC (המבקר שיחק את גרסת ה-PS2)
פותח ע"י Crystal Dynamics, משווק ע"י Eidos, בארץ ע"י הד ארצי
ציון ביקורות ממוצע - 81 (אותו ציון לשתי הגרסאות)
דרישות מערכת: פליסטיישן 2 או פנטיום II 400 ומעלה, 128 מגה זיכרון, כרטיס תלת-ממד עם 16 מגה לפחות, 850 מגה זיכרון פנוי בדיסק הקשיח