אמריקה היפה

העונה הבאה תהיה העונה ה-14 של כריס דאדלי, 35, ב-אנ.בי.איי. מי שמעוניין לסכם את הקריירה הארוכה שלו יכול להסתפק בשלוש מילים: עבודה, מרפקים וזיעה. מה לעשות, גם בעוד 14 שנה לא ייחשב דאדלי לאחד הכוכבים הנוצצים שמרחפים על הפארקט ותלויים על קירות של ילדים מתבגרים. מסתבר שלפעמים גם בעולם הישגי כמו עולם הספורט האמריקני יש מעבר. גם שם לפעמים ההצלחה היא לא הכל וגם לאחד כמו דאדלי, בחור לבן וגמלוני שמתמשך ללא פחות מ-208 ס"מ, יש מה לתרום.
ממש עד לאחרונה היה דאדלי הסנטר המחליף של ניו-יורק ניקס. בעקבות הטרייד הענק שבמרכזו הועבר פטריק יואינג לסיאטל סופרסוניקס, הקריירה של דאדלי שינתה כיוון ואת העונה הקרובה הוא יפתח דווקא במדי פיניקס סאנס. למרות המעבר הקיצוני מהכרך למדבר, נראה שגם במערב ארה"ב יישאר דאדלי אותו דאדלי: שחקן שניצב רגע לפני סוף קריירה וכל מה שנשאר לו זה ניסיון והמון הקרבה.

פעם פייטר, תמיד פייטר

מסתבר שדאדלי היה פייטר מאז ומתמיד ולא רק על הפארקט. בגיל 16 חלה בסכרת חריפה. הוא לא נשבר ולא שינה את חייו והפך אותם לזהירים ואפורים. דאדלי הרגיל את עצמו לחיות עם המחלה והפך לשחקן אנ.בי.איי עם תואר מאוניברסיטת ייל בכיס (אולי לא מכללת כדורסל גדולה, אבל בהחלט מקום שהתואר שלו שווה משהו). וככה גם המשיך הסיפור. עם המון זיעה, חוכמה ומרפקים. הכל קשה אצל דאדלי. קשה, אבל הלך.
לפני שבועיים חנך דאדלי, על מגרש האימונים של הניקס שבאפ-סטייט ניו-יורק, את קליניקת הכדורסל שלו. ולא מדובר בסתם קליניקה של עוד כוכב כדורסל המנסה למקסם רווחים. מדובר בקליניקה לילדים חולי סכרת שמעוניינים להמשיך לשחק כדורסל. מפעל של קרן דאדלי, אותה הקים כריס עם אשתו כריסטין ב-95.
לא קשה להיות ציני ביחס ליחסים שבין כוכבי ספורט לקהילה. להזכיר מקרים (וממש לא חסרים כאלה) של ספורטאים שתרמו לצדקה אבל גם הקפידו להתנהג כמו בריונים אלימים בכל הזדמנות.
אם מישהו היה רואה לרגע את פניהם של 30 הילדים (והילדות) בני עשר עד 17 שהתקבלו למחזור הראשון בקליניקה של דאדלי, הוא היה מבין שלציניות אין מקום בסיפור הזה. הילדים, כולם אגב חולי סכרת חריפה הנאלצים להזריק אינסולין לפחות ארבע פעמים ביום, פשוט קרנו מאושר.
יומיים אינטנסיבים נמשכת הקליניקה של דאדלי. יומיים בהם מתמקדים הילדים בהכל פרט לרחמים עצמיים. בעזרת צוות של חמישה מאמנים (ועם פיקוח רפואי צמוד), מעביר דאדלי סדנאות כדורסל מרוכזות בלי הנחות. המטרה: שיפור יסודות הכדורסל, תזונה נכונה משולבת, טיפים ב-'איך לשלוט ברמת הסוכר בדם', לימוד מקיף של 'שיטת דאדלי להעלאת מורל' והטמעת המוטו 'כל אחד יכול'.
דאדלי: "הדבר הראשון ששאלתי את עצמי אחרי שאיבחנו שאני חולה סכרת, היה אם אוכל להמשיך עם הכדורסל. כשאמרו לי שכן, אמרתי, או.קיי, אני הולך להתמודד עם זה. זו בעצם כל 'הפילוסופיה' שלי: אתה אולי לא יכול להתעלם מהמחלה, אבל בהחלט אפשר להתמודד איתה ולעשות הכל".

הפתעה מיוחדת

את העובדות אף אחד לא יישנה: דאדלי כבר כנראה לא יהיה מייקל ג'ורדן. בעונה שעברה הוא כמעט לא שיחק בגלל פציעה בגב וסיום הקריירה שלו נמצא ממש מעבר לפינה. ובכל זאת, את הילדים שהתקבצו במחנה הכדורסל שלו זה ממש לא מעניין. בשבילם הוא כוכב ענק ונערץ. גיבור אמיתי. ממרומי ה-208 ס"מ שלו עובד דאדלי בעדינות וסבלנות עם כל ילד וילד על חסימות, לא מפסיק לעודד מקרוב ולהזכיר כמה חשוב למדוד סוכר בדם.
את סדנאות הכדורסל שלו התחיל דאדלי לפני חמש שנים, כששיחק בפורטלנד טרייבלייזרס. פתיחת סניף בניו-יורק היתה רק עניין של זמן מבחינתו של דאדלי. בעתיד הוא מתכוון להתרחב ולפעול בעוד כמה מקומות. אולי אפילו בפיניקס. קריסטין דאדלי: "גם אנשים בריאים יכולים ללמוד מחולי סכרת איך לחיות נכון. כריס הוא מודל חיקוי לחיים בריאים בכלל ולא רק עבור הילדים האילו".
וביום השני של הסדנא אירגן דאדלי הפתעה לילדים. ג'ף ואן-גנדי, עד לא מזמן המאמן של דאדלי בניקס, הגיע במיוחד כדי לתת לילדים הרצאה וענה בסבלנות ובאריכות על שאלות. כל מי שמתמצא קצת במה שקורה בניקס יודע שבין ואן-גנדי לדאדלי יש מערכת יחסים מיוחדת. העונה הגדולה בקריירה של ואן-גנדי ושל דאדלי היתה עונת 98-99. ואן-גנדי הוליך אז את הניקס עד לגמר ה-NBA. דאדלי התרומם מהספסל ברגע הכי קריטי של העונה, והצליח להחליף את יואינג הפצוע ולנהל מלחמות מרפקים מוצלחות מול אלונזו מורנינג וריק סמיתס. אז ואן-גנדי הגיע עד לאפ-סטייט ניו יורק כדי לדבר עם הילדים.
"אני פשוט מעריץ של כריס. מדהים מה הוא נאלץ לעבור רק בכדי לשחק כדורסל. המנטליות החיובית שלו הפכה אותו לאחד מ-300 שחקני הכדורסל הטובים בעולם. מיד כשהגעתי הבנתי שזה המחנה של כריס. פשוט מאוד מזמן לא ראיתי מחנה אימונים עם כל-כך הרבה מאבקי ריבאונד ועבירות. ישר רואים שדאדלי בתמונה", ניתח ואן-גנדי את המצב והעלה חיוך אושר מיידי על פניהם של 30 ילדים ואיש אחד בגובה של 208 ס"מ.