הקנקן הסקסי: המותג, הפרסום והצרכנים

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" אמרו חכמים וביטאו מערכת ערכים אנושית של הסתכלות למהות, ללב. מעבר לכותרות ולתיוגים. אנו נקראים להבחין בין עיקר לטפל, בין מהות לקנקן.

התרבות הצרכנית לעומת זאת, מקודמת דרך מיקוד תשומת הלב בקנקן, באריזה, ובתדמית הנלווית אליה. המותג הוא לא יותר מאשר שם עד שהוא מגיע לידיהם של מעצבים היוצרים ממנו תבנית גרפית, ומהם לאנשי השיווק המצמידים אליו את התדמית הנכונה". המותג המופיע כעת על לוחות הפרסומת ליד המוצר, מלווה בדוגמנית, בנופי טבע עוצרי נשימה, ובדימויים אחרים הפונים לפינות הנסתרות של תת המודע. תשומת הלב נמשכת לתדמית ולכיסוי, כשהמותג מבטיח לנו את אותה תדמית במוצרים השונים של החברה.

החברות הגלובליות משווקות סגנון חיים, תדמית ושאיפות. התרבות והחינוך הרימו ידיים אל מול שטיפת המוח השיווקית. כוחן העצום, שהושג באמצעות מיזוגים, מתן זכיונות יצור והשפעה על אמצעי התקשורת, לא מותיר בידינו ברירה, או בחירה. עובדיהן שבירים ומנוצלים, באמצעות העסקת עובדים זמניים, הוצאת עבודה לגופים חיצוניים (אאוטסורסינג) ופעילות ייצור שמרוכזת במדינות העולם השלישי.

פעילותן מנצלת עד תום את המשאבים המקומיים. הנוף שהן יוצרות הוא כולו מותגים. הן לא רק מפרסמות, הן שולטות בתכנים. הן לא מסתפקות בצרכנים מהזרם המרכזי, אלא גם מטמיעות לתוכן את המרדנים (עזוב אותך מפרסומות, שתה ספרייט", זוכרים?).