הדפוקים נכנסים לשיקום

לפני כחצי יובל שנים, בימים הראשונים לאחר בחירתו, פעל ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, בלהט רב כדי לקדם פרויקט מהפכני לשיקום השכונות בישראל. בגין, שתיכנן לממן את הפרויקט השאפתני בעיקר מכספי תרומות של קהילות יהודיות בכל רחבי העולם, מנה שורה של מטרות חשובות, שאמור היה הפרויקט להשיג, ובהן: לסייע בקליטתם החברתית והכלכלית של העולים שהתיישבו בשכונות המצוקה, להעמיק את תחושת ההשתייכות תושבי השכונות לחברה הישראלית, לשפר את תדמית השכונות בעיני התושבים ולהעלות את איכות חייהם. על דבר אחד לא דיבר וחשב אז בגין: שלמצוקה פנים רבות ולא רק יהודיות.

רק בשנים האחרונות פועל בית-המשפט הגבוה לצדק להסיר חלק מהאפליות שהן מנת חלקם של ערביי ישראל מאז קום המדינה. את ההישגים יש לזקוף במידה רבה לזכות ארגונים ערבים, שקמו בשנים האחרונות. למשל, לפני כשנה וחצי חייב בג"ץ את תושבי קציר, יישוב קהילתי יהודי, לקלוט משפחה ערבית - למרות התנגדות השכנים - וחולל רעידת אדמה של ממש בערכים שכוננו את ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. לפני כן הורה בג"ץ לשים קץ לאפליית הערבים בתקציבי החינוך. והנה בשבוע שעבר קבעו שופטי בג"ץ (הנשיא אהרון ברק והשופטים יעקב טירקל ודורית בייניש), כי על הממשלה לשים קץ לאפליית היישובים הערביים בתקציבים המיועדים לשיקום השכונות. ובלשון בג"ץ: "על הממשלה ליישם את פרויקט שיקום השכונות ביישובים הערביים בשיעור ההולם את צורכיהם ואת מצוקתם". בכל מקרה - קבע בג"ץ - אסור ששיעור התקציב המוקדש למגזר הערבי במסגרת פרויקט השיקום יפחת משיעורו היחסי של המגזר הערבי באוכלוסייתה של מדינת ישראל (כ-19%).

"המצב הכלכלי ביישובים הערביים היום הוא בדיוק כמו שהיה בעת הגשת העתירה", אומר עו"ד מרוואן דלאל, נציג העותרים, "כל הזמן רואים בטלוויזיה את דימונה וירוחם, שנמצאות במצב באמת קשה, אבל לא מתקרבות למצב ביישובים הערביים. רמת העוני, צפיפות הדיור והתחרות על המקום הראשון בטבלת האבטלה, הם עניין שבשיגרה במיגזר הערבי".

המדינה: המצב גרוע מכדי לשקם

את העתירה לתקצוב שוויוני הגיש לבג"ץ לפני כשנתיים ועד ראשי הרשויות הערביות באמצעות עמותת עדאללה, הנאבקת למען זכויות המיעוט הערבי בישראל בכלים משפטיים. בעתירה צוין, כי כל היישובים היהודיים בישראל, המצויים בתחתית הדירוג הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נהנים מתקציבים במסגרת הפרויקט לשיקום השכונות, אך לא זה המצב במגזר הערבי. שם מצויים 84 יישובים בתחתית הדירוג הסוציו-אקונומי, אך רק 5 מהם הוכללו בפרויקט השיקום.

בדיון בבג"ץ הודתה מדינת ישראל שהאוכלוסייה הערבית הופלתה לרעה בפרויקט השיקום, אך טענה כי הדבר נבע מכך שמדובר לא רק בכספי מדינה, אלא גם בכספי תרומות של קהילות יהודיות בחו"ל ושל הסוכנות היהודית, שניתנו בתנאי שיופנו לקידום יישובים יהודיים. עוד אמרה המדינה בדיון בבג"ץ, כי בשנים האחרונות צורפו בהדרגה כמה יישובים ערביים לפרויקט במקום שכונות יהודיות, שבהן הסתיימו עבודות השיקום.

עוד טענה המדינה, כי בפרויקט שיקום השכונות הוחלט מלכתחילה לתת עדיפות לאזורי מצוקה עירוניים, שבהם יש בנייה לגובה. נימוק נוסף שהשמיעה המדינה בבג"ץ הוא שפרויקט שיקום השכונות נועד בעיקרו לסייע לחידושו של איזור שהידרדר או להשלים תשתיות חסרות. ביישובים הערביים המצב כל-כך גרוע, שפרויקט השיקום לא יועיל כלל, כי יש להקים בהם את התשתיות מבראשית.

בשלב זה, אמרה עוד המדינה בתשובתה, לא עומדת על הפרק הכללתם של שכונות או של יישובים חדשים בפרויקט שיקום שכונות, שכן בחודשים הקרובים בכוונת שר השיכון ומנכ"ל משרדו לערוך בדיקה מקפת לגבי תרומתו המצטברת של פרויקט שיקום השכונות מראשיתו ועד היום. עמדה זו מתייחסת לכלל היישובים בישראל, שאינם כלולים בפרויקט, כולל יישובים ערביים שזקוקים לתוכניות בתחום החברתי.

ובמלים אחרות: בכוונת במדינה להשאיר את רוב היישובים הערביים - לפחות בשלב הזה - מחוץ לפרויקט.

בהקשר זה ראוי לציין כי התקציב למימונו של פרויקט השיקום הצטמצם בשנים האחרונות ממאות מיליוני שקלים בשנה, שהוקצו בשנים הראשונות לתוכנית, לעשרות מיליוני שקלים בשנה המוקצים כיום.

אבל בג"ץ לא קיבל את תשובת המדינה וקבע: "עקרון השוויון מחייב כל גוף ציבורי במדינה. הוא מחייב קודם כול את המדינה עצמה. עקרון השוויון חל על כל התחומים שבהם פועלת המדינה, ובראש ובראשונה על הקצאת תקציבים של המדינה - אם בקרקע או בכסף - ללא הבדל גזע דת או מין... הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר בהקצאת תקציבי המדינה לצורך מימוש זכויות בסיסיות לחינוך, לדיור או לבריאות".

כאשר החל הפרויקט, ב-1977, אותרו 210 שכונות מצוקה - רובן ככולן יהודיות - שבהן התגוררו 309 אלף בני-אדם ב-200 אלף יחידות דיור. בגלל מספרן הרב של שכונות המצוקה הוחלט להפעיל את הפרויקט בשלבים. עד היום הסתיימה פעילות השיקום הפיזית ב-63 שכונות יהודיות. כיום כלולות בפרויקט 160 שכונות, ו-40 שכונות עדיין ממתינות לתורן.

יוגדלו התקציבים לערבים

מה עושים במסגרת השיקום? הרחבת הדירות היא גולת הכותרת של פרויקט השיקום, שכן לה מוקדשים רוב התקציבים. לצורך ההרחבה צריכים דייריו של כל בניין בשכונת שיקום להתארגן יחד ולהסכים על תוכנית ההרחבה ולאחר מכן הם מקבלים הלוואה בתנאים נוחים במיוחד למימון הפרויקט. מתחילתו של פרויקט השיקום הורחבו 63 אלף דירות יהודיות - כ-1,500 יחידות דיור בשנה.

מעבר לכך משפצים את חזיתות הבניינים - מתחילת הפרויקט ועד היום שופצו החזיתות של 110 אלף יחידות דיור בקצב של כ-5,000 יחידות דיור בשנה. 90% מעלות השיפוץ מממנת המדינה.

פרק בפני עצמו בפרויקט השיקום הוא שיפוצן של דירות שבהן מתגוררים קשישים. 28 אלף דירות של קשישים יהודים שופצו מאז תחילת הפרויקט. כמו כן כולל הפרויקט שיקום של תשתיות ציבוריות, כגון מערכות ניקוז, ביוב, שבילים וריהוט רחוב.

לבסוף מוקדשים חלק מתקציביו של פרויקט השיקום לנושאים חברתיים, כמו תוכניות העשרה לתלמידים.

מה הלאה?

מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז, מינה צוות היגוי, הכולל את בכירי המשרד, והטיל עליו ליישם את פסיקת בג"ץ. בין היתר, נדרש הצוות לענות על הוראת בג"ץ שקבע, כי לא ניתן (מעתה) לעשות שימוש בקריטריון של בנייה רוויה בשיקום שכונות כקריטריון סף. משמעות הדבר: הצוות יצטרך להמליץ על תקציבי הפיתוח למגזר הערבי גם בתחום של שיקום השכונות.

חשוב להדגיש שמעבר לתקציבים של פרויקט השיקום מתכוון משרד השיכון להגדיל את התקציבים לפיתוח תשתיות ומוסדות ציבור במגזר הערבי מ-36 מיליון שקל השנה ל-107 מיליון שקל ב-2002.