שתף קטע נבחר

הוצאות רכב כמוטיב מרכזי בהוצאות הנישום

כאשר מעביד נותן רכב לעובד מתחייב האחרון במס על הכנסה נוספת שאינו מקבל אותה בפועל, בגין סעיף שמבטא את החזקת הרכב גם למטרות פרטיות. לקראת סוף השנה, מומלץ לבדוק את רישום הקילומטרים בתחילת השנה ובסופה ולבחון את סבירותם

הוצאות החזקת רכב מהוות מוטיב מרכזי ומורכב בהוצאותיו של כל נישום (יחיד או חברה) ונושא מעניין שאינו יורד משולחן הדיונים של כל פקיד שומה. המרכיב המוכר כהוצאה מותרת למס של הוצאות החזקת הרכב אמור לשקף את עלות השימוש העסקי שעושים הנישומים ברכביהם לצורך ייצור הכנסותיהם.

חלק מהוצאות החזקת הרכב נחשב להוצאות קבועות (רישוי הרכב, ביטוח חובה, ביטוח מקיף, פחת או דמי שימוש ברכב שכור) וחלקן להוצאות משתנות (דלק, שמנים, תיקונים, אחזקה).

הבסיס העיקרי למדידת ההוצאה ו"ניטרול" מרכיב הוצאות הרכב, המשמש למטרות פרטיות, הוא המרחק בקילומטרים שנסע הרכב במהלך שנת המס. החלוקה מניחה כי 9,900 הקילוטרים הראשונים שנוסע כל רכב נחשבים כשימוש פרטי בו ורק מספר הקילומטרים שמעל ל-9,990 ק"מ לשנה וככאלה נחשבים כעסקיים.

 

ניכוי הוצאות על נסיעות לצורך עסקים

 

לאור הנחה זו, מתירות רשויות המס לנכות רק הוצאות המתייחסות למרכיב ההוצאות המבוצעות למטרה עסקית, כלומר ההוצאות המתייחסות לאותו חלק העולה על 9,900 קילומטר בשנה או 25% מתוך כלל ההוצאה, כגבוה בין השניים.

כאשר הרכב נסע פחות מ-13,200 ק"מ לשנה, עדיף לנכות 25% מכלל הוצאות הרכב השנתיות המגיעות לנישום, גם אם לא הגיע למספר הקילומטרים המינימלי.

כאשר מעביד "מצמיד" רכב לאחד מעובדיו מתחייב העובד במס על הכנסה נוספת שאינו מקבל אותה בפועל בגין סעיף הקרוי "שווי שימוש ברכב", האמור לבטא את הנאתו האישית מהחזקת הרכב גם למטרות פרטיות. שיעור שווי השימוש מבוסס על קבוצות מחיר של רכבים, ואינו מותנה במספר הקילומטרים שהרכב נסע, אלא בעצם העמדת רכב בקבוצת מחיר מסוימת ומדורגת לשימוש העובד. סכום שווי השימוש המצטרף כמרכיב לשכר העובד, ניתן לניכוי כהוצאה על ידי המעביד.

אם הרכב נסע יותר מ-9,900 ק"מ בשנה המעביד יכול לנכות בנוסף על שווי השימוש גם את הוצאות החזקת הרכב המתייחסות למספר הקילומטרים העולה על 9,900 ק"מ לשנה, אך בתנאי שסך ההוצאה לא יעלה על הסכום שהוצא בפועל על ידי המעביד על החזקת אותו רכב צמוד.

אותו מרכיב הוצאות החזקת הרכב שהוצא ושלא ניתן היה לנכותו, נחשב ל"הוצאה עודפת" וחלות עליהן הוראות בפקודת מס הכנסה ביחס למקדמות בשל הוצאות עודפות.

רשויות מע"מ אינן מתירות לנכות מס תשומות הנובע מרכישת רכב פרטי (שאינו מוגדר כמסחרי ושאינו מצוי ברשימת רכבים) אפילו אם שימש רק לצרכי העסק, למעט חברות להשכרת רכב, חברות להסעה ובתי ספר לנהיגה. למרבה הצער, נחשבים ג'יפים לרכב פרטי למעט אם הועסקו בתנאי שטח קשים.

בעת רכישת רכב מסחרי (קיימות הגדרות מדויקות לגבי דגמים, פונקציה ומשקל) ניתן לנכות את מס התשומות במלואו. במהלך השימוש השוטף ברכב ניתן לנכות את מס התשומות לפי שימוש יחסי.

אגב, רשויות מס הכנסה מוכנות להתיר ניכוי הוצאות החזקת רכב גם כאשר הרכב אינו רשום ברישומי רשות הרישוי על שם חברה (אלא על שם בעל מניותיה באופן אישי) או על שם שונה מהשם של מי שתובע את הוצאות החזקת הרכב, וזאת בהתקיים מספר תנאים.

מומלץ לבדוק לקראת סיום שנת המס את רישום מספר הקילומטרים שהרכב נסע לפי קריאת מד התאוצה בתחילת השנה ובסופה, את רישום הנסיעות ולבחון את סבירותם.

 

הכותב הוא רואה חשבון

 

 

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים