ההיסטוריה של השיט בישראל
רבים נוטים לסווג את השיט בישראל כענף שולי, ששייך לעמודים האחוריים של מדורי הספורט ומעניין מתי מעט. מי שמכיר את העובדות יודע שהמציאות שונה, ושבפועל השיט הוא כבר שנים ענף הייצוג הבכיר ביותר של ישראל, ענף שקצר שורה של הישגים בינלאומיים שאף ענף אחר לא השיג.
יש הטוענים שהסיבה להצלחות היא תנאי האקלים הים-תיכוניים בארץ: הטמפרטורה הגבוהה והים הנוח, שמאפשרים לשייטים ולגולשים להתאמן כמעט בכל ימות השנה. עם זאת, גם במצרים, לבנון וקרואטיה יש תנאים דומים, והישגיהן פחות טובים. וייתכן פשוט שיש בישראל שייטים טובים.
סיפורו של השיט הישראלי מתחיל ב-1958, עם אליפות לאומית ראשונה, חצי חובבנית, בין סירות כבדות - כאלו ששירתו את היישוב בתקופה המנדטורית למטרות לגמרי לא ספורטיביות. למעשה רק ב-1966 החלו להופיע דגמים ספורטיביים יותר, אבל בגלל שיקולים כלכליים הונהגה התחרות בסירות מפרש מדגם 420.
לקח לשייטים הישראלים עשר שנים להצליח. זה קרה באליפות העולם שנערכה באנגליה ב-1968. יאיר מיכאלי סיים שלישי בשיט מפרשיות 420, ונבחרת ישראל סיימה במקום השלישי במסגרת הקבוצתית בשיט מפרשיות מדגם 420. זאת הייתה החולייה הראשונה בשרשרת הישגים מפוארת.
ב9- באוגוסט 1969, 11 שנה בלבד לאחר הקמתו הפורמלית של הענף, הושג מה שכונה אז בעיתונים "ההישג הגדול ביותר בתולדות הספורט הישראלי עד כה". באליפות העולם בדגם 420 שנערכה בשבדיה, הוכתרו השייטים צפניה כרמל ולידיה לזרוב כאלופי עולם. כשהובטח נצחון הישראלים, פתחו צופרי הסירות האחרות בתרועת הצדעה והכתרה, וכרמל הנרגש מלמל בצניעות: "הייתי מוכן להסתפק גם במקומות 4-3".
אולי כדי להדגיש את ההתקדמות של ענף השיט הישראלי, וכהכרה במעמדו הבינלאומי, נבחרה תל-אביב לארח את אליפות העולם ב1970-. גם במגרש הביתי נרשמו הישגים. נבחרת ישראל, שכללה את כרמל ולזרוב, יאיר מיכאלי, עמירם קמפינסקי, מיכה פרגר ורמי קופר, זכתה באליפות בדגם 420. כרמל ולזרוב סיימו במקום החמישי בתחרות לזוגות, ובתחרות ליחידים סיים כרמל במקום השני ומיכאלי בשלישי.
שנת 1970 המשיכה להאיר פנים לשייטים הישראלים: בספטמבר זכה מיכאלי באליפות הבינלאומית של ספרד בדגם ההולנדי המעופף, כשהוא מקדים בסיכום את כרמל. בנוסף, זכה יורם קדר באליפות העולם ליחידים ב-420. ישראל גם הטביעה חותם באותה שנה באליפות העולם לנוער ב-420, כששמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר סיימו במקום הראשון.
שנות השבעים היו השנים הגדולות של פרידלנדר וברוקמן – מצמדי השייטים הטובים ביותר שקמו בישראל. שניהם גדלו בהפועל שבי-ציון, ומ-1974 לא נפרדו דרכיהם. במשך עשור רצוף הם זכו באליפות המדינה בדגם 470. יכולתם המרשימה באה לידי ביטוי גם בזירה הבינלאומית:
ב-1974 סיים פרידלנדר (הפעם עם מרדכי אמברס) במקום הרביעי את אליפות העולם במפרשיות מדגם 420. ב-1976 הובילו השניים את נבחרת ישראל (יחד עם ניר סלע ודן גרוניך, אריאל הרולד ורהב ברקאי) למקום השני באליפות העולם בדגם 420.
זמן קצר לאחר ההישג הישראלי המרשים הזה, הצליחו ברוקמן ופרידלנדר לזכות באליפות העולם ב-420 באליפות שנערכה בדבלין, אירלנד. את אליפות העולם במפרשיות 470 בשנת 1977 סיימו השניים במקום השלישי, אבל הוליכו את ישראל באותה שנה לזכייה בתואר העולמי ב-420. באפריל 1978 זכו בתחרות הייאר המסורתית בצרפת במפרשיות מדגם 470. כמו כן זכו השניים בתחרויות שהתקיימו בסנט-רפאל. לצמד היה גם סיכוי טוב לזכות במדליה האולימפית הראשונה לישראל, אבל אז הצטרפה ישראל לחרם המערבי על משחקי מוסקבה 1980, וחלום המדליה נגוז.
ב1978- הוכתר אמנון סמגורה מהפועל תל-אביב כאלוף העולם בדגם 420 בתחרות שהתקיימה בוולינק, דנמרק. באותה תחרות סיים ניר סלע שלישי ונבחרת ישראל גרפה את מדליית הזהב הקבוצתית. גם ברוקמן ופרידלנדר המשיכו להתבלט, וב-1979 זכו באליפות אירופה במפרשיות מדגם 470. ב-1983, כשהם בשלהי הקריירה כצמד, זכו ברוקמן ופרידלנדר במדליית הארד באליפות העולם למפרשיות מדגם 470, שנערכה בוימות` שבאנגליה.
לאולימפיאדת לוס אנג`לס בשנת 1984 יצאה משלחת גדולה במיוחד, שלא קצרה הצלחות מרשימות. פרידלנדר וברוקמן הגיעו רק למקום השמיני במפרשיות מדגם 470, ולאותו מקום הגיעו גם יואל סלע ואלדד אמיר, בשייט מפרשיות 420. על הרקע הזה בלט ההישג של סלע. הוא היה הספורטאי השני בתולדות המדינה, אחרי השחיין גרשון שפע, שהשתתף בשלוש אולימפיאדות. ב-1971 הוכתר יואל סלע אלוף ישראל ב-420 וייצג את המדינה במשחקי מונטריאול 76` בדגם ההולנדי המעופף. בן זוגו בתחילה היה יהודה מעין, ותקופה מסוימת הוא חבר גם ליצחק ניר, אבל הישגיו הבולטים היו עם אלדד אמיר.
ב-1988 נערכה אולימפיאדת סיאול, בה עמדו שייטי ישראל לראשונה על סף זכייה ממשית במדליה. למרבה הצער נפל יום כיפור באמצע שיוטי הגמר, וכך נאלצו השייטים אלדד אמיר ויואל סלע לוותר על חלומם האולימפי, ולהסתפק במקום הרביעי בדגם ההולנדי המעופף. האחים דן ורן טורטן, שהתמודדו בסירות מדגם 470, הושעו על-ידי הנהלת המשלחת מכיוון שהחליטו בכל זאת להתחרות ביום כיפור.
ב-1989, באליפות אירופה שנערכה בפינלנד, הוכתר מתי פרידמן אלוף אירופה בגלשני מיסטרל. באותה אליפות זכו גור שטיינברג וטלי פיינבלט במדליות כסף. כישרון צעיר נוסף שהתגלה באותה תחרות היה הגולש גל פרידמן, שהשיג מדליית זהב בתחרות הנערים.
ב-1990 הוכתר שטיינברג, אז קצין בן 21 מהפועל תל-אביב, כאלוף העולם בגלשני מפרש מדגם דיוויז`ן 1 במשקל כבד, בתחרות שהתקיימה באילת. ב-1991 זכו יואל סלע ואלדד אמיר במדליית כסף באליפות צרפת הפתוחה בדגם ההולנדי המעופף, ושנה לאחר מכן קטפו השניים מדליית כסף בתחרות בסן-רמו, איטליה, באותו דגם. אמיר לווינסון המשיך את מסורת ההצלחות בגילאי הנוער, כשזכה באליפות העולם לנוער בגלשני לכנר.
עמית ענבר נחשב לכישרון עולה בענף גלשני הרוח כבר בראשית שנות התשעים, כשזכה בתואר סגן אלוף העולם לנוער בגלשנים אולימפיים בתחרות באנגליה. הוא גם ניצח בתחרות הבינלאומית היוקרתית שנערכה בספא, הולנד, בגלשנים אולימפיים מדגם לכנר.
שנה לאחר מכן נבחר ענבר לספורטאי השנה והיה לאחת התקוות האולימפיות של ישראל לקראת משחקי ברצלונה 1992. לבסוף הוא סיים במקום השמיני ונבלע בהמולת המדליות של הג`ודוקאים יעל ארד ואורן סמדג`ה.
